מקדש דוד חלק א ס

ואחד אינו תדיר או אחד מקודש ואחד אינו מקודש דאף על הבעלים ג"כ איכא ב' מצוות שעליו להביא שניהם א"כ זה דתדיר קודם איכא ג"כ גבי בעלים דזה דתדיר קודם שייך בכל מצוות שבתורה ולאו דוקא בהקרבת קרבן ולענין חיוב הבעלים אין נ"מ אם בא תחילה לעזרה דלענין חיוב הבעלים אין ביאת העזרה עושה כלום דחיוב ההקרבה שעל הבעלים היה אף קודם וא"כ בתמידין ומוספין ששניהם הם קרבנות ציבור ועל הציבור להביא שניהם א"כ מצד חיוב הציבור לעולם התדיר קודם אף אם בא תחילה לעזרה (וכן קרבן יחיד שבא לעזרה קודם התמיד ג"כ צריך להקריב התמיד תחילה משום תדיר קודם דלהקריב התמיד מוטל על כל אחד מישראל שהכל בעלים שלו ותדיר קודם]

ובתמיד פ"ב על הא דאמרינן אברים ופדרים שלא נתאכלו מבערב היה מחזירן למערכה חדשה כתב המפרש דהיינו לאחר הקטרת תמיד של שחר דאין שום דבר יכולים להקטיר במערכה החדשה קודם אברי התמיד דכתיב העולה עולה ראשונה ע"ש ולפי שיטת המפרש דאף אברים שלא נתעכלו מבערב אין ליתנם על המערכה חדשה קודם תמיד של שחר משום דהעולה עולה ראשונה מתיישבת ג"כ קושית התוס' ל"ל קרא דהעולה עולה ראשונה תי"ל משום תדיר ושאינו תדיר כו' דאצטריך קרא אם אותן אברים שלא נתעכלו מבערב הם מאברי תמיד של בין הערבים דמדין תדיר לא שייך כאן דשניהם שוים שהרי שניהם הם תמידים ורק משום דכתיב העולה עולה ראשונה צריך התמיד של שחר להיות ראשון על המערכה החדשה

ומאיזה זמן אסור להקריב קרבן קודם תמיד של שחר כתבו התוס' מנחות מ"ט ע"ב בחד תירוצא דהיינו משעה שראוי להקריב התמיד אבל בלילה כיון דאינו ראוי לתמיד אינו נפסל קרבן אחר משום הקדם לתמיד ע"ש ויש לעיין דמ"מ ליפסל קרבן בלילה משום דהוי לאחר תמיד של בין הערבים ומזה מוכח דלענין עשה דהשלמה הלילה נמשכת אחרי היום שלאחריה ולא חשיב בלילה אחר תמיד של בין הערבים אלא קודם תמיד של שחר והאיסור דלאחר תמיד של בין הערבים הוא דוקא בעוד יום ויש לעיין ע"ז מההיא דפסחים פ' תמיד נשחט דאמרינן גבי קרבן מח"כ מעלה ומלינה בראשו של מזבח ול"ל להלינה יקטירם בלילה דליכא אז משום עשה דהשלמה ומשום קודם תמיד של שחר נמי ליכא כיון דעדיין אינו ראוי לתמיד של שחר כמ"ש התוס' וצ"ל דהיכא דעיקר ההקרבה היתה ביום אז גם ההקטרות שבלילה נמשכות אחרי היום שלפניה ואיכא משום איחור לתמיד של בין הערבים ורק תחילת קרבן בלילה אין בו משום עשה דהשלמה ודוחק והנה בתמורה י"ד ע"ב אמרינן דנסכים הבאין בפ"ע מקדישן בלילה ומקריבן בלילה ע"ש והנה תקשה מזה לאידך תירוצא של התוס' במנחות שם דאף בלילה חשיב קודם תמיד של שחר רק דאינו נפסל בשביל זה וא"כ איך הכא מקדישן ומקריבן לכתחילה בלילה הא הוי הקדמה לתמיד של שחר ואפשר כיון דהנסכים באין בשביל הזבח הוי כמו קרבן שנקרב ביום קודם התמיד שמותר להקטיר אבריו בלילה ולפ"ז יש לעיין במנחת נסכים הבאה בנדבה דמתנדב אדם מנחת נסכים בכל יום אי קריבה בלילה דהוי קודם תמיד של שחר

ב) וסדר המערכה אמרינן ביומא ל"ג דבתחילה מערכה גדולה ואח"כ מערכה שניה של קטורת ואח"כ ב' גזרי עצים ומפקינן לה התם מקראי וסידור ב' גזירין קודם לדישון מזבח הפנימי ודישון מזבח הפנימי קודם להטבת ה' נרות כו' ובגמרא אמרינן טעמא דסידור ב' גזרי עצים קודם לדישון מזבח הפנימי משום דמכשיר עדיף דעצים הם מכשירי הקטורת ובתוס' שם ד"ה אפילו הקשו ל"ל טעם דמכשיר עדיף תי"ל דתדיר קודם וסידור ב' גזרי עצים הם תדיר יותר שהם ב' פעמים ביום ודישון מזבח הפנימי אינו אלא פעם אחת ביום ותי' בזה דתדיר קודם הוא רק בששניהם שוים דזו וזו עבודת מתנה כמו תמידים ומוספים אבל כה"ג דחדא עבודת מתנה וחדא עבודת סילוק לא ע"ש

והנה בזה שכתבו התוס' דדישון מזבח הפנימי לא היה אלא פעם אחת ביום יש לעיין מנ"ל חידוש זה ובפשוטו כסדר התמיד של שחר כך היה סדר תמיד של בין הערבים ומהרמב"ם ז"ל ג"כ מוכח שהיה הדישון פעמים ביום שכתב בפ"ו מהל' תמידין הלכה י"א ז"ל וכסדר שעושין בכל יום בבוקר כך עושין בין הערבים חוץ מהרמת הדשן ממזבח החיצון וסידור המערכות והפייסות שאין עושין דברים אלו אלא בכל יום בשחר בלבד עכ"ל [והכ"מ הביא שם מהסמ"ג דיש עוד חילוק לענין קטורת דבשחר היתה קריבה בין דם לאברים ובין הערבים היתה קריבה בין איברים לנסכים] ומוכח דדישון מזבח הפנימי היה ג"כ בין הערבים ועל התוס' יש לעיין מהירושלמי פ"ב דיומא דאמרינן שם מנין לדישון מזבח הפנימי דכתיב והזה והקטיר מה הזאה בגופו אף הקטרה בגופו היינו כמו בהזאה צריכה להיות בגופו של מזבח שלא יזה לא ע"ג אפר ולא ע"ג גחלים כדאמרינן ביומא פ' הוציאו לו כן ההקטרה צריכה להיות בגופו של מזבח ולא ע"ג האפר ומש"ה צריך דישון המזבח ע"ש א"כ כמו בתמיד של שחר צריך לדשן מזבח הפנימי מפני האפר של הקטרת אתמול ה"נ צריך לדשן קודם קטורת של בין הערבים מפני האפר של קטורת של שחרית דמ"ש [וביומא ל"ג ע"א על הא דאמרינן אע"ג דזה נאמר בבוקר בבוקר פי' רש"י ז"ל דזה דדרשינן להאי בבוקר לדישון מזבח הפנימי הוא משום דכתיב יקטירנה ואין קטורת אלא לאחר דישון] וצ"ל להתוס' דבין הערבים היה מפנה הגחלים לצד אחד ומקטיר וכמו שהיה עושה ביוה"כ במתן דם הפר ודם השעיר על מזבח הפנימי שהיה חותה הגחלים אילך ואילך כדאמרינן ביומא נ"ט ע"א אך קשה מנ"ל לתוס' זה

ונראה דהתוס' הוכרחו לזה מדאמרינן שם לקמן יומא ל"ג ע"א דישון מזבח הפנימי קודם להטבת ה' נרות ואמרינן מנ"ל אמר אביי גמרא גמירנא טעמא לא ידענא רבא אמר כר"ל דאמר אין מעבירין על המצות וכי עייל להיכל במזבח פגע ברישא ע"ש ואי נימא דדישון מזבח הפנימי היה ב' פעמים ביום א"כ תקשה קושית התוס' תיפוק ליה משום דתדיר ואינו תדיר תדיר קודם דדישון מזבח הפנימי הוא ב' פעמים ביום ודישון המנורה לא היה אלא פעם אחד ביום בשחרית דבערבית לא היתה הטבה כ"א הדלקה וכאן לא שייך תי' התוס' שם דאין שניהם שוים שזה עבודת מתנה וזה עבודת סילוק דהכא שניהם שוים ששניהם בסילוק ומזה הוכיחו דאף דישון מזבח הפנימי ג"כ לא היה אלא פעם אחד ביום ותדירות שניהם שוה והרמב"ם ז"ל דס"ל דדישון מזבח הפנימי היה ב' פעמים ביום לטעמיה אזיל דס"ל בפ"ג מהל' תמידין הלכה י' דדישון המנורה והטבת הנרות היו בבוקר ובין הערבים כו' ונחלק על הראשונים ז"ל שהוכיחו דהדישון וההטבה לא היה אלא פעם אחד ביום בשחרית א"כ שפיר ס"ל דאף דישון מזבח הפנימי היה ב' פעמים ביום וכפשוטו ובכ"ז אין דישון מזבח הפנימי תדיר יותר מדישון המנורה

והנה זה דאמרינן דדישון מזבח הפנימי קודם להטבת הנרות משום דאין מעבירין על המצות ומשום כי עייל להיכל במזבח פגע ברישא וצריך לעשות המצוה