מקדש דוד חלק א נז

צריך להיות שיעור כזה שודאי יהיה שיעור קומץ באיזה כהן שיתרמה אז ע"ש ואמאי אדרבה שמא יתרמה כהן קטן שיהיה אצלו שיעור ב' קמצים ויהיה פסול משום ריבה לבונתה ומזה נראה לכאורה דכל שאינו מחלקן לב' קמצים אין בו משום יתור לבונה

ובמתנדב מנחה אחת של כמה עשרונים במדת השמן איכא פלוגתא במנחות פ"ח ע"א אי צריך רק לוג או דבעינן לוג לכל עשרון ובענין הלבונה כתב המנחת חינוך מצוה קט"ז בפשיטות דצריך קומץ לכל עשרון ולא ידעתי מקורו והנה אי נימא דכל עשרון טעון קומץ לבונה א"כ לד"ה היא דלא מצינו פלוגתא רק בשמן ופליגי התם בקראי מר דריש מדכתיב למנחה ולוג שמן ומר דריש מדכתיב עשרון בלול בלוג ובלבונה לא אשכחן פלוגתא ובפ' התכלת נ"ב גבי חביתי כ"ג כשבאה משל יורשין ושלמה היתה קריבה בשחרית ושלמה בין הערבים דהוכפלה סלתה איבעי לן אי הוכפלה לבונתה מדהוכפלה סלתה הוכפלה לבונתה או דלמא מאי דגלי גלי וכן אם הוכפלה שמנה ומייתינן התם ברייתא דהוכפלה לבונתה ולא שמנה ומקשינן שם מ"ש לבונתה דהוכפלה ומ"ש שמנה דלא הוכפלה ע"ש ולכאורה יש ללמוד משם דזה בזה תלוי דכל שהוכפלה לבונתה הוכפלה שמנה וכן איפכא דהא מקשינן מ"ש לבונתה דהוכפלה ומ"ש שמנה דלא הוכפלה א"כ ה"נ למ"ד במנחה של ב' עשרונים הוכפלה שמנה דצריך ב' לוגין ה"נ הוכפלה לבונתה וטעונה ב' קמצים אך באמת יש משם ללמוד להפך דהא איבעי לן התם אי הוכפלה שמנה וכן לבונתה ואע"ג דהוכפלה סלתה ואיבעי לן כיון דהוכפלה סלתה הוכפלה לבונתה או דלמא מאי דגלי גלי כו' היינו אם יש ללמוד מסברא מדהוכפל דבר אחד הוכפלו אידך או אמרינן דמאי דגלי גלי ובשמן ולבונה ליכא קראי דהוכפלו ומדאשכחן בברייתא דהוכפל לבונתה ואע"ג דליכא קרא על לבונה וע"כ דאמרינן מסברא דהוכפלה סלתה הוכפלה לבונתה א"כ שפיר מקשינן בגמרא דנימא כן אף לשמן ומ"ש לבונה דהוכפלה ומ"ש שמן דלא הוכפל כיון דעל שניהם ליכא קראי ומסקינן שם דברייתא אבא יוסי בן דוסתאי היא ולא הוכפלה לא שמנה ולא לבונתה וכן לרבנן היינו דמסקינן שם דאע"ג דהוכפלה סלתה מקראי לא אמרינן בשביל זה מסברא דהוכפלו אף שאר דברים דמאי דגלי גלי א"כ ה"נ במנחה של כמה עשרונים דילפינן מקרא דהוכפלה שמנה אין ללמוד שהוכפלה אף לבונתה דמאי דגלי גלי

ובפ' הרי עלי עשרון ק"ו ע"ב בפלוגתא דרבי ורבנן באומר פירשתי מנחה של עשרונים וא"י כמה דס"ל לרבנן דמביא מנחה של ס' עשרון ורבי ס"ל דמביא מנחות של עשרונים מא' ועד ס' ואמרינן דפליגי בקטן והביא גדול אי יצא דלרבי אם נדר מנחה של פחות מס' עשרונים אי מביא של ס' לא יצא ומקשינן שם והא איפלגו ביה חד זימנא קטן והביא גדול יצא רבי אומר לא יצא ומשנינן אצטריך סד"א בהא קאמרי רבנן דאידי ואידי קומץ הוא אבל התם דנפישי אימורים אימא מודו ליה לרבי כו' ואי אמרינן דהמביא מנחה של ס' עשרון צריך ס' קמצים לבונה א"כ במנחה ג"כ הרי נפיש לבונה שמקריב לבונה יותר ממה שנדר וא"כ מ"ש מאימורים

ולדברי המנחת חינוך יש לחקור הא דאמרינן בלבונה של המנחה דקומץ בתחילה ב' קרטין בסוף היינו דבדיעבד סגי בב' קרטין במתנדב מנחה של כמה עשרונות אי סגי בדיעבד ב' קרטין לכל עשרון ועשרון וגם יש לחקור זה דהקטרת הלבונה מתרת המנחה אם כל קומץ לבונה מתיר עשרון אחד או כל הקמצים מתירים את כל העשרונים ונ"מ לענין מחשבה אם פיגל בקומץ אחד של לבונה אי חשיב חצי מתיר

ג) והנה בהקרבת המנחה דמקטיר הקומץ והלבונה יש לחקור למ"ד אין הקטרה פחות מכזית ואם הקטיר קומצה פעמי פעמים פסול דבעינן הקטרת כזית בפעם אחת אם הקטיר חצי זית קומץ וחצי זית לבונה כאחת אי מצטרפי למהוי הקטרה ובמנחות שאינן נקמצות כגון מנחת כהנים נראה דפשיטא דמצטרפי חצי זית סולת וחצי זית לבונה כיון דכולה כליל דאין לה מתירים ואין חילוק בה בין סולת ללבונה דכולה מנחה אחת היא אע"ג דב' מינים הם שזה סולת וזה לבונה מ"מ מצטרפי למהוי הקטרה אחת דהא בכל קומץ איכא סולת ושמן דהא קומץ ממקום שנתרבה שמנה ואי אין קומץ פחות מב' זיתים ואין הקטרה פחותה מכזית אמרינן דהקטיר קומצה פעמים כשרה אלמא דמצטרפי סולת ושמן למהוי הקטרה אחת כיון דכולה קומץ הוא א"כ ה"נ במנחת כהנים דכולה אחת היא ואין בה חילוק בין הסולת ללבונה מצטרפי רק במנחות הנקמצות דהקומץ והלבונה הם המתירים וי"ל ב' מתירים קומץ מנחה וקומץ לבונה יש לחקור אי צריך שיעור הקטרה מכל מתיר או שמצטרפים לשיעור הקטרה ולכאורה יש להביא ראיה דהא קיי"ל דלבונה בדיעבד סגי בב' קרטין ואיך מקטיר להו הא אין הקטרה פחותה מכזית וע"כ דמצרף לה עם הקומץ ומקטירן כאחת מיהו אפשר לומר כיון דשיעור לבונה ב' קרטין בדיעבד חשיב בהו הקטרה אע"ג דליכא כזית כיון דזהו שיעורן וזה דאמרינן בפ' השוחט והמעלה ק"ט ע"ב הקומץ והלבונה שהקריב מאחת מהן כזית בחוץ חייב ופי' רש"י ז"ל דמיירי בלבונה של מנחה אלמא דאף בלבונה לא חשיב הקטרה פחות מכזית י"ל דבחוץ שאני כמ"ש התוס' זבחים ק"ח ע"ב ד"ה לא דאף אי מהדרינן פוקעין בפחות מכזית בחוץ אינו חייב אלא בכזית משום דכתיב אותו

והקטרת הקומץ והלבונה אי צריכה להיות בכ"ש דוקא אשכחן פלוגתא דר"ש ורבנן בפ' הקומץ רבה כ"ו ע"א והרמב"ם ז"ל פסק דהקומץ והלבונה שנתנן ע"ג האשים בין ביד בין בכלי בין בימין בין בשמאל כשר והקשו המפרשים ז"ל הא אמרינן במנחות שם דהך ברייתא דקתני דכשר בין ביד בין בכלי אתיא כר"ש אבל לרבנן הא תניא התם בקומץ דמעלהו ומקטירו דוקא בכ"ש ותירץ הקרן אורה דרק העלאה לראשו של מזבח צריך להיות בכ"ש אבל ההקטרה א"צ כ"ש ע"ש

והנה עוד יש להקשות על הרמב"ם ז"ל מההיא דמנחות כ"א ע"ב דאמרינן שם יכול האומר הרי עלי מנחה יביא מלח מתוך ביתו כדרך שמביא לבונה מתוך ביתו כו' או כלך לדרך זה נאמר הביא מנחה והביא מלח ונאמר הביא מנחה והביא עצים כו' נראה למי דומה כו' או כלך לדרך זו דנין דבר הבא עמה בכלי אחד מדבר הבא עמה בכלי אחד כו' דמלח בא עם הקומץ בכלי ויש לעיין למה צריך המלח לבוא עם הקומץ בכלי ובשלמא אי אמרינן דהקטרת הקומץ צריכה להיות מכ"ש א"כ שפיר צריך המלח להיות עם הקומץ בכלי שהרי צריך למולחו קודם הקטרה וכשמקטירו עם המלח הרי שניהם בכלי אבל אי נימא דרק העלאה לראשו של מזבח צריך להיות בכ"ש אבל ההקטרה א"צ כ"ש א"כ אמאי צריך המלח להיות עם הקומץ בכלי הא הקומץ מולחין בראשו של מזבח מנחות כ"א ע"ב] והרי שם יכול ליטלו מכ"ש ולמולחו ולהקטירו בלא כ"ש ואין לומר דע"כ צריך למלוח בכ"ש דהמלח גופא טעון קידוש כלי דבלא"ה אין לו אלא קדושת דמים דהא במליחת איברים ודאי אינו צריך להיות בכ"ש דמולח את האבר כמו שהוא ומקטירו וע"כ דע"י זה דזורק המלח על האבר נחית להמלח קדושת הגוף דבטל אגב האבר וכדאמרינן במנחות כ"א ע"ב מקרא דוזרקו הכהנים