מקדש דוד חלק א ה

להדיא דהוי פסול ולא איסור [והנה מזה תקשה לרש"י ז"ל ולתוס' שתי' על קושיתם בההיא דר"ה ל' דאיבני בליליא הא אין בנין ביהמ"ק בלילה משום דבנין העתיד יהיה בידי שמים ע"ש הא כיון דזה דאין בנין ביהמ"ק בלילה אין זה איסור כ"א פסול דהקמת הלילה פסולה לעבודת היום א"כ מאי מהני דהוי בידי שמים]

והנה לפ"ז הא דאמרינן דאין בנין ביהמ"ק בלילה הוא רק בבית ראשון או בבית שני למ"ד לא קידשה לע"ל דע"י הבנין צריך להתקדש המקום שיהא ראוי לעבודה ובזה שייך לומר דהקמת הלילה פסולה לעבודת היום דלגבי עבודת היום הוי כמו אין בית כלל אבל למ"ד קידשה לע"ל דקי"ל מקריבין אעפ"י שאין בית א"כ אין הבנין מועיל כלום להקרבה א"כ מה שייך לומר דהקמת הלילה פסולה לעבודת היום דלעבודה א"צ בית כלל וא"כ היה יכול לבנות הבית אף בלילה ורק להזאות הפנימיות דלא סגי בקדושת המקום ובעינן בית דוקא כדאמרינן בזבחים מ' ע"א דאם נפחתה תקרה של היכל לא היה מזה דכתיב אהל מועד ובעינן שיהיה שם אהל בזה י"ל כיון דהקמת הלילה לגבי עבודת היום לאו שמה הקמה חשוב כבית בעלמא ואין תורת אהל מועד עליו וא"י להזות [וזה שמצינו בעזרא שבנו רק מעלות השחר עד צאת הכוכבים לא תקשה למ"ד קידשה לע"ל שהרי מצינו שעזרא קידש המקום בשתי תודות ולמ"ד קידשה לע"ל אמרינן בשבועות שעשה זכר לדבר היינו שעשה כאילו צריך לקדש המקום מחדש א"כ לא היה יכול לבנות בלילה ועוד כדי להכשיר הבנין להזאות הפנימיות היה צריך לבנות רק ביום]

וכן לבנות המזבח בלילה למ"ד קידשה לע"ל או שנפל המזבח נראה דשרי אע"ג דלא אפשר בלא מזבח מ"מ כיון דקידשה לע"ל וקי"ל דמקריבין אעפ"י שאין בית והטעם דכיון דאיכא קדושת המקום חשיב כמו בית וליכא חסרון בהקמה דחשיב כמו הבית בנוי א"כ ה"נ במזבח כיון דאיכא קדושת מקומו ליכא חסרון מצד הקמת הבית שהמזבח הוא חלק מהבית ולענין הקמת הבית הוי כמו שיש גם מזבח כמו דחשבינן כאילו יש היכל וק"ק כיון דאיכא קדושת מקומם ורק צריך לבנות המזבח כדי להזות עליו ולהקטיר וזה הוי כמו עשיית שאר כלים ויכול לעשות אף בלילה ואינו שייך להפסל משום הקמת הלילה

והנה בההיא דר"ה דאמרינן במהרה יבנה ביהמ"ק ויהיה עומר מתיר ולא האיר המזרח ואמרינן עלה דאיבניא אימת כו' ומסקינן דאיבני בליליא א"נ דאיבני בחמיסר אי ס"ל דקדושה ראשונה קידשה לע"ל ע"כ האי דאיבני אימת הכוונה רק על בנין המזבח דעל בנין שאר הבית לא איכפת לן כלל כיון דמקריבין אעפ"י שאין בית ויכול להקריב העומר אף בלא בית ועל בנין המזבח לענ"ד לא שייך לומר מ"ש רש"י ז"ל ותוס' דבנין העתיד יהיה בידי שמים דעל המזבח לא אפשר לומר כן דנראה דאם המזבח יבנה בידי שמים יהיה פסול דבעינן בנין לשם מזבח דבזבחים ק"ח ע"א פליגי תנאי בבמת יחיד אי צריך מזבח או יכול להעלות אף על הסלע או על האבן ובגמרא אמרינן שם לקמן דאף למ"ד דצריך מזבח מ"מ קרן וכבש ויסוד וריבוע אין מעכבין בבמה קטנה ויכול לעשות מזבח בכל אופן שירצה ומ"מ סלע או אבן אי אפשר ליחשב מזבח וצריך דוקא לעשות מזבח משום דצריך בנין לשם מזבח וכמ"ש רש"י ז"ל במתני' שם שיעלה לראש המזבח שיבנה מזבח לשם כך עכ"ל א"כ מזבח אם יבנה בידי שמים הוי כסלע וכאבן דלאו שמיה מזבח] ואי ס"ל קדושה ראשונה קידשה לע"ל הרי יכול לבנות המזבח אף בלילה כמ"ש ולהקריב עליו העומר וזה אם יכול לבנות המזבח ביו"ט תלוי באפשר לעשותו מערב יו"ט והנה זה דאמרינן שם דאיבני בליליא א"נ דאיבני בחמיסר ע"כ הכוונה שיהא אי אפשר להגמר קודם דודאי לא יתעצלו בבנין דבנין המזבח צריך להיות עפ"י נביא שיעיד על מקום המזבח כדאמרינן בזבחים ס"ב דג' נביאים עלו מן הגולה אחד העיד על מקום המזבח כו' והביאה הרמב"ם ז"ל פ"ב מהל' בית הבחירה ולעתיד יהיה זה ע"י אליהו ז"ל ואי אפשר יהיה להתחיל בבנין קודם שיתגלה וגם קודם שיפקע השעבוד] וכיון דאי אפשר יהיה לבנותו מערב יו"ט א"כ לכל הנך תנאי דעירובין דקושרין נימא במקדש כו' דקי"ל הלכתא כוותייהו ולא אמרינן מין מזבח או מין נימא אפשר לעשותו מערב יו"ט יהיה מותר לגמור הבנין בחמיסר וא"כ אי ס"ל לריב"ז קדושה ראשונה קידשה לע"ל ניחא שפיר ההיא דר"ה ל' דאמרינן דאיבניא בליליא א"נ דאיבני בחמיסר

ובעיקר אי ס"ל לריב"ז קדושה ראשונה קידשה לע"ל נראה לענ"ד להביא ראיה מאבות דר' נתן פ"ד דאמרינן שם מעשה בריב"ז שהיה יוצא מירושלים והיה ר"י בן חנניה הולך אחריו וראה ביהמ"ק חרב כו' א"ל ריב"ז בני אל ירע בעיניך מצינו כפרה אחרת שהוא כזו ואיזו זו גמ"ח שכן מצינו בדניאל כו' אם תאמר עולות וזבחים הקריב דניאל בבבל והלא כבר נאמר השמר לך פן תעלה עולותיך כו' כ"א אל המקום אשר יבחר כו' ע"ש והלא דניאל לאחר חורבן הבית היה ואי ס"ל לא קידשה לע"ל א"כ הותרו הבמות כמ"ש תוס' בחולין ואמאי לא היה יכול דניאל להקריב עולות וזבחים בבבל ואף לשיטת תוס' בזבחים דירושלים אין אחריה היתר במות אף אי לא קידשה לע"ל מ"מ לאו דהשמר לך פן תעלה ליכא כדאמרינן בזבחים ק"ז ע"ב המעלה בזה"ז כו'] ומוכח דס"ל לריב"ז דקידשה לע"ל א"כ שפיר אמרינן בר"ה דאיבניא בליליא א"נ דאיבניא בחמיסר

מיהו אכתי יש לעיין לפי מה דאמרינן בר"ה שם לבתר הכי דאיבני בחמיסר סמוך לשקעה"ח כו' הא כיון דאיבני סמוך לשקעה"ח א"כ אי אפשר תו להקריב תמיד של שחר ואמרינן במנחות נ' דאין מחנכין את המזבח אלא בתמיד של שחר א"כ לא אפשר להקריב על המזבח עד למחר א"כ איך הבנין דוחה יו"ט אף אם בנין המזבח הוא מכשירי קרבן דזה דמכשירי קרבן דוחין יו"ט הוא רק מכשירי קרבן של יו"ט אך כיון דאי אפשר להקריב עליו עד למחר איך דוחה יו"ט אך התוס' סוכה מ"א ע"א הביאו דלא גרסינן התם כלל דאיבני בחמיסר סמוך לשקעה"ח אלא לפי מה דמסקינן דאיבני סמוך לשקעה"ח לא מיירי בחמיסר אלא בערב יו"ט ע"ש ולפ"ז לא קשה כלל אך גם לפי הגרסא דאיבני בחמיסר סמוך לשקעה"ח ג"כ נראה דאפשר להקריב על המזבח ביו"ט מקרבנות המוספין ואע"ג דאמרינן במנחות דאין מחנכין המזבח אלא בתמיד של שחר דמשמע שם דלא בא למעט רק תמיד של בין הערבים דאין מחנכין בו דהא התם מייתינן קרא דאין מחנכין המזבח בתמיד של בין הערבים דכתיב ואת הכבש השני תעשה בין הערבים שני בין הערבים ולא ראשון בין הערבים ואי אין מחנכין בשום קרבן רק בתמיד של שחר א"כ ל"ל קרא למעט תמיד של בין הערבים (וכן במזבח הזהב אמרינן בזבחים מ' ע"ב מקרא דמזבח קטרת סמים דאם לא נתחנך המזבח בקטורת לא היה מזה ע"ש וקשה ל"ל קרא להכי הא במנחות שם אמרינן דאין מחנכין מזבח הזהב אלא בקטורת של שחר דילפינן ממזבח העולה מה התם בתמיד של שחר אף מזבח הזהב בקטורת של שחר וצ"ל ג"כ דמזה ממעטינן רק קטורת של בין הערבים דאין מחנכין בו אבל