מקדש דוד חלק א ד

סימן א בית הבחירה

מצות עשה לבנות בית לה' כו' ומצוה מן המובחר לחזקו ולהגביהו כו' שנאמר לרומם בית אלקנו כו' ואין בנין ביהמ"ק בלילה שנאמר ביום הקים את המשכן ביום מקימו בלילה אין מקימו כו' ואין בנין ביהמ"ק דוחה יו"ט [רמב"ם ח"א מהל' בית הבחירה]

והנה זה דאין בנין ביהמ"ק בלילה ואין בנין ביהמ"ק דוחה יו"ט מקורו בשבועות ט"ו ע"ב והתו' שם הקשו מההיא דר"ה ל' ע"א דאמרינן התקין ריב"ז שיהא יום הנף כולו אסור מ"ט במהרה יבנה ביהמ"ק ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו בהאיר המזרח השתא נמי ניכול ולא ידעי דאשתקד לא הוי עומר האיר מזרח מתיר השתא דאיכא עומר עומר מתיר ומקשינן התם דמיבני אימת כו' ומסקינן דאיבני בחמיסר א"נ דאיבני בלילה ואיך אפשר שיבנה בחמיסר או בליליא הא אין בנין ביהמ"ק דוחה יו"ט ואין בנין ביהמ"ק בלילה ע"ש וכן הקשה רש"י ז"ל בר"ה שם

ונראה לענ"ד לתרץ לפי מה דאמרינן בירושלמי שבת פי"ט הלכה א' ובפסחים פ"ו ה"ג על ההיא דכלל אמר ר"ע כל מלאכה שאי אפשר לעשות מע"ש דוחה את השבת כו' התיבון הרי מזבח שנפל בשבת הרי אינו ראוי לבנותו מאתמול ומתרצינן מין מזבח ראוי לבנות מאתמול ע"ש היינו דמקשינן דמזבח שנפל בשבת יהא רשאי לר"ע לבנותו בשבת דהא הוי מכשירין שאי אפשר לעשותן מע"ש ואמרינן דאע"ג דעכשיו לא היה אפשר לבנותו מע"ש כיון דנפל בשבת מ"מ כיון דבעלמא מזבח אפשר לבנותו מע"ש מקרי מכשירין שאפשר לעשותן מע"ש ואינו דוחה את השבת

והנה מהירושלמי עכ"פ מוכח דבנין המזבח חשיב מכשירי קרבן והיה בדין שידחה את השבת ורק משום דחשיב אפשר לעשותן מע"ש בשביל הכי לא דחי שבת

וכן במכילתא ר"פ ויקהל גרסינן ועשו לי מקדש שומע אני בין בחול בין בשבת כו' והדין נותן ומה עבודה שאינה באה אלא מכח מכשירין הרי היא דוחה שבת מכשירי עבודה שאין באה אלא מכוחן אינו דין שידחו את השבת כגון שניטל קרנו של מזבח או שנפגם הסכין שומע אני מתקן בשבת ת"ל ויקהל משה וגו' בחול ולא בשבת עכ"ל המכלתא שם ומוכח מזה ג"כ דהמזבח חשיב מכשירי קרבן ואינו דוחה את השבת רק מטעם דאין מכשירין דוחין את השבת וע"כ דחשיב ליה מכשירין שאפשר לעשותן מע"ש וכהירושלמי

והנה בעירובין ק"ב ע"ב בסוגיא דקושרין נימא במקדש אבל לא במדינה מייתינן פלוגתא דתנאי בבן לוי שנפסקה לו נימא בכינורו בשבת דתני חדא קושרה ותני חדא עונבה ואמרינן שם הא ר"א הא רבנן דלר"א דס"ל מכשירי קרבן דוחין את השבת קושרה דכלי שיר הם מכשירי קרבן ולרבנן דאין מכשירין דוחין את השבת עונבה ומקשינן אי ר"א אפילו בתחילה היינו אם נפסקה בחול ג"כ ידחה שבת ומסקינן הא ר"ש הא רבנן וכתב רש"י ז"ל שם ז"ל והא רבנן דפליגי עליה דר"ש ואמרי קושרה דס"ל כר"א בחדא דמכשירי מצוה דוחין את השבת וכגון שאי אפשר לעשות מאתמול כדקתני שנפסקה לו נימא בכינורו ופליגו עליה בשאפשר לעשות מבעוד יום עכ"ל ומדברי רש"י ז"ל נראה ג"כ דמאן דפליג עליה דר"א לגמרי ס"ל אף בנפסקה בשבת שלא היה אפשר לתקן מבעוד יום ג"כ אינו דוחה שבת והיינו כהירושלמי כמו מזבח שנפל בשבת אע"ג דאי אפשר מאתמול אינו דוחה שבת ומשום דמין מזבח ראוי לבנותו מאתמול וה"נ בכינור אע"ג דנפסקה בשבת כיון דמין כינור אפשר לעשותו מע"ש לא דחי ורק הני תנאי דעירובין דאמרי דאם נפסקה בשבת מותר לתקן בשבת ס"ל כר"א בחדא וס"ל דכל היכא שאי אפשר היה לתקן מע"ש כגון שנפסקה בשבת דוחה שבת ואף במלאכה דאורייתא דחי כמ"ש רש"י ז"ל שם והנה לפ"ז להנך תנאי מזבח שנפל בשבת ג"כ מותר לתקנו בשבת כיון דלא היה אפשר לתקנו מע"ש דמה בין מזבח שנפל בשבת לנימא שנפסקה בשבת

ובעיקר לפי מה דחשבינן בנין ביהמ"ק מכשירי קרבן קשה ההיא דשבועות ט"ו דאמרינן שם דמקדשין את העזרה בשירי מנחה מ"ט דומיא דירושלים מה ירושלים בדבר הנאכל בה אף עזרה בדבר הנאכל בה ומקשינן אי מה התם חמץ אף כאן חמץ ומתרצינן ותסברא מנחת חמץ מי איכא ומקשינן הא אפשר דמקדש בשתי הלחם דעצרת ומסקינן שם משום דלא אפשר דבעינן קידוש בשעת בנין ואין בנין ביהמ"ק דוחה יו"ט ע"ש ואי חשיב בנין ביהמ"ק מכשירי קרבן אמאי לא יגמור הבנין ביו"ט ויקדש דהא הכא אי אפשר לעשותו מערב יו"ט כיון דבעינן חמץ לקדש וליכא אלא שתי הלחם בעצרת ובעינן קידוש בשעת בנין א"כ גמר הבנין אי אפשר לעשותו מערב יו"ט ואף לר"ע ע"פ הירושלמי דאמרינן מין מזבח אפשר לעשותו מע"ש ג"כ קשה דזה לא שייך הכא דגמר הבנין לעולם אי אפשר לעשותו מערב יו"ט

אך באמת זה לא קשה כלל דכשהיו בונין המקדש בראשון לא שייך שידחה הבנין את היו"ט מדין מכשירי קרבן שהרי היתה שם במת נוב וגבעון שהיו קרבין שם כל קרבנות הציבור הקבוע להם זמן היינו כל אותן קרבנות שדוחין את השבת א"כ אין בנין ביהמ"ק מכשירי קרבנות ציבור דלידחי יו"ט וליכא רק מצות עשה דבנין בית הבחירה דאינו דוחה יו"ט ולר"ש דס"ל בזבחים קי"ח דשעירי הרגלים אין קרבין בבמת ציבור וא"כ לידחי בנין ביהמ"ק את היו"ט משום שעירי הרגלים שהם ק"צ צ"ל דלא נתחייבו לר"ש בשעירי הרגלים קודם בנין ביהמ"ק] וכן בבית שני אי ס"ל קדושה ראשונה לא קידשה לע"ל וצריך לקדש עוד הפעם ג"כ אין הבנין דוחה יו"ט בשביל הקידוש דכיון דלא קידשה לע"ל א"כ הותרו הבמות וכמ"ש תוס' חולין י"ז ע"א ד"ה כל וא"כ אין הבנין מכשירי קרבן ואף לפמ"ש תוס' זבחים ס"א ע"א דירושלים אין אחריה היתר במות אף למ"ד לא קידשה לע"ל מ"מ כיון דחזינן מבית ראשון שלא היה אפשר הקידוש להיות בעצרת א"כ ע"כ לא בעינן חמץ לקדש וא"כ ה"ה בשני אבל המזבח שנפל כיון דלא אפשר להקריב עד שיבנה חשיב בנינו מכשירי קרבן ואם מותר לבנותו בשבת תלוי רק בזה אי חשיב אפשר לעשותו מע"ש

ובדין אין בנין ביהמ"ק בלילה דנפקא לן מביום הקים את המשכן ביום מקימו בלילה אין מקימו כתב המנחת חינוך מצוה צ"ה דרק לכתחילה אסור לבנות בלילה אבל אינו נפסל בשביל זה ע"ש והיינו דאין זה פסול רק איסור אך מהירושלמי יומא פ"א ה"א (דף ג' ע"ב] מוכח להפך דהוא פסול ולא איסור דאמרינן שם דהקמת המשכן היתה אף בלילה דהיו שם בז' ימי המלואים י"ד עמידות וי"ג פירוקים אחת ביום ואחת בלילה ואמרינן שם זאת אומרת דהקמת הלילה פסולה לעבודת היום ומש"ה היה צריך לחזור ולפרקו ולהעמידו ביום אחר שהעמידו בלילה ומוכח