מקדש דוד חלק א מג

מחוברין עם בשר אז צריך לחלוץ העצמות ולהחזיר רק הבשר דרק בתחילת הקרבה אתרבו גידים ועצמות אם מחוברין יעלו אבל מפוקעין ממעטינן גידים ועצמות ולית בהו אף דין מחוברין אך ראיתי דברי רש"י ז"ל מעילה ט' ע"ב שפירש המשנה בענין אחר לגמרי וז"ל שם וכולן שפקעו מע"ג מזבח לא יחזיר דקתני בזבחים ואלו אם עלו ירדו בשר ק"ק כו' העצמות והגידים כו' בזמן שהן מחוברין יעלו שנאמר והקטיר הכהן את הכל המזבחה פרשו לא יעלו וכולן שעלו לראש המזבח ושוב פקעו מע"ג המזבח לא יחזיר כו' עכ"ל ומזה נראה דמפרש זה דוכולן שפקעו מע"ג מזבח לא יחזיר לא שפקעו מעל המערכה אלא שהיו בראשו של מזבח ושוב פקעו ורישא אשמעינן דאם פירשו לא יעלו לכתחילה למזבח וסיפא אשמעינן דאף אם כבר היו בראשו של מזבח ופקעו ג"כ לא יחזיר ולפ"ז לא קשה קושית התוס' בזבחים שם שהקשו כיון דהאי וכולן קאי נמי אפסולים אמאי לא יחזיר הא משלה בהם האור וכן בגידים ועצמות לאידך לישנא דעולא דאם משלה בהם האור יעלו אמאי אמרינן הכא דלא יחזיר ולפי רש"י במעילה לא מיירי הכא במשלה בהם האור כלל רק שפקעו מראשו של מזבח ואשמעינן דלא רק אם ירדו דלא יעלו דאף אם פקעו מאליהן לא יעלו מיהו רש"י ז"ל בזבחים שם כתב דמיירי שעכלתן האש]

ובעצם דין דאהדורי פוקעין יש לחקור אם חשיבא הקטרה גמורה לכ"ד וההולכה לגבי מזבח הוי לאהדורי פוקעין כמו הולכת איברים לכל דיניהם וכן החזרת הפוקעין למערכה אם צריכה להיות בכל דיני הקטרה ובזריקה דמה דם בזריקה אף בשר בזריקה ולענין זרות ודאי חייב זר מיתה דלא גרע מזר שהפך בצינורא דמקרבן לעיכול ובענין מלח נראה דודאי אין הפוקעין צריכים מלח פעם שני כיון דעיקר הקטרה היה במלח דאין אהדורי פוקעין הקטרה חדשה רק גמר ההקטרה הראשונה ולפ"ז אפשר דאם העלה פוקעין בחוץ יהיה פטור דאמרינן בפ' השוחט והמעלה קי"א ע"א ר' נחמיה אומר שירי הדם שהקריבן בחוץ חייב א"ל ר"ע והלא שירי הדם שירי מצוה הן א"ל איברים ופדרין יוכיחו כו' א"ל אי אמרת באיברים ופדרים שהם תחילת עבודה תאמר בשירי הדם שאינן תחילת עבודה ע"ש וא"כ אהדורי פוקעין שאינן תחילת עבודה רק גמר ההקטרה הראשונה לא יתחייב עליהן בחוץ: סימן ז ד' עבודות המתיר

עבודות המתיר הם שחיטה קבלה הולכה וזריקה והם העבודות שמחשבה מועלת בהם וכנגדן במנחה קמיצה קידוש כלי הולכה והקטרה וזה דשחיטה חשיב מתיר אמרינן במנחות ט"ז ע"ב משום דדם סכין מקדש ליה והבא לקדש כבא להתיר דמי וראיתי להתוס' זבחים ק"י ע"א ד"ה ואי שכתבו וצ"ע אי שחט סימן אחד וקבל את דמו וזרקו כיון דחשיב חצי מתיר אי אמרינן משרא שרי ומיהו הא פשיטא אי לא גמר אח"כ שחיטתו לא שרי עכ"ל היינו שהתוס' נסתפקו כאן בקיבל לאחר ששחט סימן אחד אי כשר הדם לזריקה ובמעילה ה' ע"א ד"ה היתר כתבו ז"ל וא"ת למ"ד היתר שחיטה שנינו שחט בצפון וקיבל בדרום אמאי מועלין כיון שנעשית השחיטה בהיתר וי"ל דמיירי כגון שקיבל קודם גמר שחיטה דהשתא לא נגמרה השחיטה בהכשר עכ"ל ומוכח להדיא דס"ל תוס' הכא דיכול לקבל הדם קודם גמר שחיטה דהתם הפסול הוא רק משום שקיבל בדרום אבל אם קיבל בצפון קודם גמר שחיטה כשר והאור שמח דקדק מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב דמתחילת שחיטה צריך לתת הורידין לתוך הכלי דצריך לקבל הדם מתחילת שחיטה ע"ש מיהו נראה דזה ודאי רק אי ס"ל ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף אבל אי אינה לשחיטה אלא לבסוף ודאי אינו יכול לקבל קודם

והנה לכאורה יש להביא ראיה לזה מדאמרינן בפסחים כ' האי בשר דאתכשר במאי אי נימא דאיתכשר בדם והא דם קדשים אינו מכשיר ולעיל שם ט"ז ע"א אמרינן הטעם דדם קדשים אינו מכשיר הוא משום דכתיב על הארץ תשפכנו כמים דם שנשפך כמים מכשיר דם שאינו נשפך כמים אינו מכשיר דדוקא דם שאין חשין לקבלו בכלי מכשיר אבל המתקבל בכלי אינו מכשיר ע"ש ואי אמרינן דאף אי ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף מ"מ אינו יכול לקבל הדם אלא לאחר גמר שחיטה א"כ ליתכשר הבשר בדם של תחילת שחיטה דאותו הדם אינו ראוי להתקבל בכלי ונשפך כמים ומ"מ אותו הדם מכשיר כדאמרינן בחולין ל"ו דלמ"ד ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף דם של תחילת שחיטה מכשיר וע"כ מוכח דאי ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף דם של תחילת שחיטה ג"כ ראוי לקבל בכלי

אך נראה להביא ראיה להפך דהא איבעי לן ביומא כ"ה ע"ב מי מקבל שוחט מקבל או זורק מקבל שוחט מקבל דאי אמרת זורק מקבל אגב חביבותיה לא מקבל ליה לכוליה דם כו' ע"ש ואי נימא דצריך לקבל מתחילת שחיטה א"כ אדרבה בשביל זה צריך הזורק לקבל דאי זורק מקבל איכא רק חששא שמא מתוך חביבותיה לא יקבל כל דם הנפש ואי שוחט מקבל הרי ודאי אינו מקבל כל דם הנפש דאי אפשר לו לקבל עד שיגמור שחיטתו וכדאמרינן ביומא ל"א ע"ב הביאו לו התמיד קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו לפי שצריך לקבל הדם ומוכח דאי אפשר לשחוט ולקבל כאחת

מיהו אפשר לומר דלעולם אפשר לשחוט ולקבל כאחת דיכול לשחוט בשמאלו ולקבל בימינו מיהו התם ביוה"כ כיון דהשחיטה צריכה להיות בכ"ג וא"כ עבודה היא וצריכה ימין וכיון דקבלה ג"כ צריכה ימין לא היה יכול לשחוט ולקבל כאחת אבל בשאר קדשים דשחיטה לאו עבודה היא וכשרה בזר יכול לשחוט בשמאל ולקבל בימין

והנה בפרה פ"ג משנה ט' אמרינן בפרת חטאת שחט בימינו וקיבל בשמאלו ובתוספתא שהביא הר"ש שם אמרינן לר"י דס"ל דקבלה של פרת חטאת צריכה להיות בימין שוחט בימינו ונותן הסכין לפניו או ליד חברו ואח"כ מקבל ע"ש ואמאי לא אמרינן שישחוט בשמאל ויקבל בימין ואי נימא דהתם נמי משום דשחיטת פרה בעי כהונה ומש"ה צריך ימין חדא דתקשה למ"ד דשחיטת פרה כשרה בזר ואף למ"ד דפסולה בזר אמרינן בגמרא דלא הוי עבודה וזה דצריך להיות השחיטה בכהן הוא רק מידי דהוי אמראות נגעים דבעי כהונה א"כ לא שייך בזה דין ימין ועוד לרבנן דאמרי בפרת חטאת שחט בימינו וקבל בשמאלו וכיון דהקבלה א"צ ימין כ"ש השחיטה ולמה אמרינן דשוחט בימינו דוקא וע"כ צ"ל דזה דשוחט בימין הוא משום דדרך שחיטה לעשות בימין דקשה לשחוט בשמאל וא"כ דוחק גדול לומר דזה דבעינן למימר ביומא דשוחט מקבל היינו שלעולם ישחוט קדשים בשמאל וע"כ דישחוט ואח"כ מקבל ומוכח דא"צ לקבל הדם קודם גמר שחיטה מיהו אפשר לומר דהתם האיבעיא היא למ"ד אינה לשחיטה אלא לבסוף ולדידיה ודאי אינו מקבל עד לאחר גמר שחיטה וצ"ע בזה: