מקדש דוד חלק א לו

הא כיון שהגיע לכבש קלט המזבח דהא כבש כמזבח לענין קליטה ומצוה להקטירו א"כ אמאי תחייבו דעל ההקטרה לא שייך לחייבו שהרי מצוה להקטירן ועל העלאה למזבח ג"כ ליכא לאו דבל תקטירו דאין זה בכלל הקטרה כ"א הולכה ועל הולכה ליכא לאו וע"י זה שמעלה הוא רק גורם שיהא מצוה להקטיר וע"ז ודאי אינו שייך לאו דלא תקטירו וא"כ קשה טובא איך משכחת לה לאו דלא תקטירו לר"ע אבל אי נימא דהעלאה למזבח בכלל הקטרה היא שפיר י"ל דחייב על העלאתו על הכבש דבכלל הקטרה הוא ואע"ג דההקטרה נגמרת בנתינה על האישים הכא כיון דאח"כ מצוה להקטיר החיוב דבל תקטירו הוא על אותו מקצת שנעשה באיסור

מיהו משלהי עירובין יש להוכיח להדיא דמהכבש למזבח ג"כ הוא בכלל הולכה דאמרינן שם דבוזקין מלח ע"ג הכבש כדי שלא יחליקו ופרכינן והא הוי חציצה ומשנינן בהולכת אברים דלאו עבודה היא ופרכינן ולא והאמר מר והקריב הכהן את הכל המזבחה זו הולכת אברים לכבש ע"ש ואע"ג דהתם בוזקין על הכבש ומוכח דאף על הכבש הוא ג"כ בכלל הולכה ולענ"ד זו היא הוכחה גמורה ומה שהקשינו לר"ע היכא משכחת לה בבע"מ לאו דבל תקטירו צריך לדחוק ולומר באינו מעלה האבר דרך הכבש רק עומד על הרצפה וזורקו למזבח דהקטרתו וקליטתו באין כאחד אך דברי רש"י ז"ל במנחות שהבאנו לעיל צ"ע

והשתא דאתינן להכי דמן הכבש למזבח ג"כ בכלל הולכה הוא הא דאמרינן בזבחים י"ג בהולכת הדם לר"ש דלא מהני מחשבה משום דהוי עבודה שאפשר לבטלה דשוחט בצד המזבח וזורק ואמרינן שם בגמרא דמודה ר"ש רק בחטאות הפנימיות דהוי הולכה שאי אפשר לבטלה [וכן בב' בזיכי לבונה ע"ש] ואע"ג דבחטאות החיצוניות דניתנין על קרנות המזבח ג"כ איכא הולכה דצריך להוליך הדם לראשו של מזבח ליתן על הקרנות צ"ל דזה דנקט שוחט בצד המזבח הוא רק בשביל אותן קרבנות דדמן למטה אבל בחטאת צ"ל דמש"ה אפשר לבטלה משום דיכול לשחוט בראשו של מזבח אצל הקרן ואע"ג דלכתחילה אין לשחוט בראשו של מזבח כמ"ש התוס' זבחים נ"ח ע"א ד"ה קדשי צ"ל כיון דליכא איסור דאורייתא בזה חשיב אפשר [וזה דאמרינן בחטאות הפנימיות דהוי הולכה דאי אפשר לבטלה וכתב רש"י ז"ל משום דגנאי הוא לשחוט בהיכל אפשר דהתם משום הגנאי חשיב איסור דאורייתא וצ"ע בזה] והנה בזה יש לעיין דהא חטאת טעונה צפון ומתנות דם החטאת מתחילות מקרן דרומית מזרחית ואיכא פלוגתא דתנאי בריש פ' ק"ק אם כל המזבח חשיב כצפון או רק מחציו ולצפון כצפון א"כ אינו יכול לשחוט בצד קרן דרומית מזרחית אלא בצפונו של מזבח וצריך להוליך הדם לאותו קרן ואכתי איכא הולכה דאי אפשר לבטלה בשלמא לפי מה דאמרינן בזבחים נ"ג ע"א דס"ל לר"ש כולא מזבח בצפון קאי הוי שפיר דודאי ס"ל דכל המזבח כשר לשחיטת ק"ק אך התם איכא פלוגתא אליבא דר"ש ע"ש] ואפשר דזה דצריך להתחיל המתנות מקרן דרומית מזרחית הוא דוקא בשוחט למטה ומשום כל פינות שאתה פונה אינו פונה אלא דרך ימין אבל בשוחט למעלה במזבח יכול להתחיל המתנות מאיזה קרן שירצה ויכול להתחיל מהקרנות של צפון [וההולכה מקרן לקרן לא חשיב הולכה דכל הזבחים שניתנו במתנה אחת כיפר ואידך אינן מתירות ולא מהני בהו מחשבה וא"כ כ"ש דבההולכה שלהן לא מהני מחשבה] מיהו ביומא ט"ו ע"ב גבי תמיד דנותן מתנה מזרחית צפונית והדר מערבית דרומית ופרכינן דניתיב ברישא מערבית דרומית ואמרינן משום דאמר מר כל פינות שאתה פונה כו' ברישא בההוא פגע וכתב רש"י ז"ל שם לפי שבחטאת כשעולה בכבש פוגע תחילה בקרן מזרחית דרומית א"כ אף באותן דמים שניתנין למטה וא"צ לעלות בכבש אפ"ה כיון שבחטאת שניתנה בעליונה של קרן צריך לעלות בכבש דרך הדרום ופונה למזרח ה"נ בכל הדמים אעפ"י שנותן למטה מתחיל להקיף מדרך הדרום כו' ומשם פונה לימין עכ"ל וא"כ מה בדמים התחתונים צריך להקיף דרך הדרום משום דבחטאת כשעולה בכבש צריך להקיף כן כ"ש בחטאת גופה אף אם שוחט למעלה בראשו של מזבח וא"צ לעלות בכבש כיון שבשאר חטאות דעולה בכבש צריך להתחיל להקיף מדרך הדרום אף כאן צריך לעשות כן וא"כ קשה הא אי אפשר לבטל ההולכה וצ"ל דר"ש ע"כ יסבור כמ"ד דכל המזבח כשר לשחיטת קדשי קדשים וצ"ע בזה

ובמנחה זה דההולכה ג"כ חשיב לר"ש עבודה שאפשר לבטלה דרק בסילוק בזיכין שקלינן וטרינן בגמרא אי חשיב אפשר לבטלה] הוא משום דיכול לקמוץ בראשו של מזבח וא"צ להעלות הקומץ למזבח ובמנחת כהנים וכהן משיח דאין בהם קמיצה וע"כ באותן מנחות ההולכה שלהם מתחלת כשמקרבן למזבח לאחר שנגמרה מלאכתן היינו הבלילה והאפיה והטיגון צ"ל לר"ש דחשיב הולכה שאפשר לבטלה משום דאפשר לעשות כל מלאכתן בראשו של מזבח ולא יהיה צריך אף להעלותן למזבח מיהו לרבנן ע"כ אי אפשר לבטלה לגמרי כיון דמנחות צריכות הגשה א"כ אף אם יעשה אותן בראשו של מזבח ע"כ צריך להורידן להגישן לקרן מערבית דרומית ואח"כ לחזור ולהעלותן א"כ אכתי איכא הולכה מן הרצפה לראשו של מזבח מיהו ר"ש לטעמיה דס"ל במנחות ס' ע"א דמנחות שאין בהם קמיצה אין בהם הגשה ומש"ה אפשר לבטלה ודוק

ג) ובענין איזה דברים הם בכלל הקטרה הנה בעולה יש חילוק בין מחוברין לשאינן מחוברים דבמחוברים כתיב והקטיר הכהן את הכל המזבחה ואף העצמות והגידים והקרנים והטלפים בכלל וכשפירשו צריך להקטיר רק הבשר ונראה דבעצמות שפירשו אם יש בהם מוח צריך לשבור העצמות ולהעלות המוח למזבח דמוח חשיב כבשר לכל דבר ואף בפסח היו נמנין על מוח של עצמות לולא איסור שבירת העצם אך לפ"ז דמוח חשיב כבשר בעצמות שיש בהם מוח אף כשפירשו צריך להעלות אף העצם דכיון שיש בהם מוח דחשיב כבשר א"כ עדיין העצם לא פירש מן הבשר וזה דאמרינן פירשו לא יעלו ע"כ מיירי בעצמות שאין בהם מוח או באותן שיש בהם אם שיברן ופרקן מן המוח אך באמת נראה לומר דאף בעצמות שיש בהם מוח אם פירשו משאר הבשר א"צ להעלות העצם בשביל המוח שבו [וכדמשמע סתמא דהש"ס דמיירי בכל עצמות] דזה דעצמות אם מחוברין יעלו ומשום דחיבורי עולין כעולין הוא רק אם כשיעלן כמו שהן על המזבח יש להבשר דין הקטרה ואז חשיב העצם חיבורי עולין וצריך להעלותו עם העצם אבל הכא בעצם שיש בו מוח אם מעלהו כמו שהוא אם לא יהיה להעצם דין הקטרה אף להבשר לא תהיה הקטרה משום דהעצם הוי חציצה בין הבשר להעצים כדאמרינן בזבחים ק"י ע"א במעלה בשר ואימורים בחוץ ומקשינן הא הוי חציצה היינו שהבשר שאינו בר הקטרה חוצץ בין האימורים לעצים וכיון דעל הבשר לבד לא הוי הקטרה אף העצם לא חשיב חיבורי עולין [מיהו אפשר לומר במוח כיון דהיינו רביתיה לא הוי חציצה דוגמא לזה יבמות ע"ח]

והנה בעצמות הראויין לאכילה כגון ראשי כנפים והסחוסין דאמרינן בפסחים פ"ד שהם ראויין לאכילה יש לחקור לגבי הקטרה בעולה אם דינן כבשר וצריך להעלותן לעולם או דינן כעצמות ורק מחוברין יעלו