מקדש דוד חלק א לד

נשחט גבי קרבנות מח"כ דמעלה ומלינה בראשו של מזבח וזה דלא יפסלו הוא משום דאין לינה מועלת בראשו של מזבח ואע"ג דהתם אינו ראוי להקטיר עתה משום עשה דהשלמה (ועיין בס' שאלת הכהנים תורה] לא דמי דהתם הוא קרבן של היום ושייך בו הקטרה עתה רק שאסור להקטירו על המערכה משום עשה דהשלמה וכיון דהעלאה לראשו של מזבח חשיב כתחילת הקרבתו אינו מועלת בו תו לינה אבל בחביתין של שבת אינו שייך בו כלל הקרבה בע"ש

וניחא בזה מה דאמרינן התם בפ' המזבח מקדש דאיבעי לן לינה מועלת בראשו של מזבח או אינה מועלת לשולחן מדמינן לה דתנן אפילו הן על השולחן ימים רבים אין בכך כלום וכתבו התוס' שם דהיינו אפילו נסדר כהלכתו בשבת ונשתהה הלחם על השולחן אחר השבת אינו נפסל וכתבו שם דע"כ שום פסוק יש על דבר זה שאין הלחם נפסל אם נשתהה אפילו אי נסדר כהלכתו והקשו התוס' שם מההיא דפ' שתי הלחם בסידר הלחם והבזיכין באחד בשבת דמניחין עד שבת הבאה ואינו נפסל בלינה משום דאין כ"ש מקדשין שלא בזמנן ולא משני התם משום דאין לינה מועלת על השולחן כדאמר הכא דבעי למילף מיניה מזבח ע"ש ולפ"ז אתי שפיר דהתם בסידר אחר השבת כיון דהלחם עדיין אינו ראוי לשולחן אינו שייך לומר דאין לינה מועלת על השולחן וכמו במזבח דאם העלה שלא בזמן הקרבתו אינו שייך לומר שלא תהא לינה מועלת בו וע"כ צריך לטעם דאין כ"ש מקדשין שלא בזמנן (וזה שכתבו התוס' דע"כ שום פסוק יש שאינו נפסל על השולחן ע"י שהייה אפילו אי נסדר כהלכתו הנה בירושלמי שקלים פ"ו ה"ג אמרינן דאם אין לו לחם הפנים חדש מניח הישן על השולחן עד שבת הבא ומפקינן לה מקרא דלחם לפני תמיד אפילו פסול והגר"א ז"ל שם לא גרס פסול משום דאינו נפסל על השולחן בלינה ע"ש וא"כ זהו הקרא דיכול להניחו עד שבת הבא ואינו נפסל ע"י שהייה]

והנה בפ"ד דתמיד אמרינן דהיו מניחין איברי התמיד מחצי כבש ולמטה והיו הולכין אח"כ ללשכת הגזית לקרות את שמע (וכתב המפרש שם הטעם שהיו מניחין מחצי כבש ולמטה ולא למעלה כדי שתהא אח"כ הולכה חשובה למזבח והרא"ש כתב שם כדי שלא יטעו ויקטירום קודם שילכו ללשכת הגזית לקרות את שמע ולפמ"ש אתי שפיר מה שהיו מניחין מחצי כבש ולמטה ולא למעלה דזה שהיו מניחין האברים על הכבש והולכין לקרות את שמע כתב המפרש כדי שיתפללו קודם הקטרה כדי שיתקבל קרבנם לריח נחוח וכן פי' הרא"ש ז"ל שם וכיון דמה שמעלהו לראשו של מזבח חשיב כבר תחילת הקרבתו כדאמרינן במנחות אשר תקריבו אמר רחמנא והא אקרביה ומחצי מזבח ולמעלה חשיב ראשו של מזבח כדאמרינן בזבחים ס"ה ע"א ואם עשאה למטה מרגליו כו' ואף הכבש מחציו ולמעלה חשיב ראשו של מזבח כמ"ש התוס' יומא מ"ה ע"ב ד"ה סודרן ע"ש וכיון דקודם הקרבה רוצים להתפלל בלשכת הגזית שיתקבל קרבנם לפיכך היו נותנים תחילה מחצי כבש ולמטה: סימן ה הקטרה

כל הקטרות חוץ מן הקטורת הן על המזבח החיצון על מערכה גדולה ובת"כ מפקינן לה מקרא דכולן גן להיות על מערכה גדולה ומקום המערכה הוא בראשו של מזבח ובמדות אמרינן דמקום המערכה היה כ"ד על כ"ד אמה ותפוח היה באמצע ששם היו צוברין דשן של המזבח ונחלקו בזה הרמב"ם והראב"ד ז"ל פ"ב מהל' תמידין דדעת הרמב"ם ז"ל דגל של הדשן בעצמו הוא הנקרא תפוח והראב"ד ז"ל כתב שם דהיה שם טבלא של בנין מרובעת כ"ב על כ"ב אמה והיתה גבוהה אמה ואותו השטח היה נקרא תפוח ולפ"ז מקום סידור המערכה היה רק אמה מכל צד ובין להרמב"ם ז"ל ובין להראב"ד ז"ל על התפוח לא היו מסדרין את המערכה כדאמרינן בפ"ב דתמיד וראשי גזירין הפנימיים היו נוגעין בתפוח וא"כ על התפוח אין מקום הקטרה

והנה ראה ראיתי לרש"י ז"ל ולהש"מ מנחות ע"ד ע"א על הא דאמרינן שם לר"ש במנחת חוטא של כהנים דנקמצת והקומץ קרב לעצמו והשיריים קרבין לעצמן ולראב"ש הקומץ קרב לעצמו והשיריים מתפזרין על בית הדשן ופרכינן בית הדשן דהיכא אי דלמעלה היינו אבוה וכתב רש"י ז"ל בית הדשן דלמעלה על התפוח מגחלים שעל המזבח צוברים את הדשן לתפוח נמצא דלבסוף מתפזר על בית הדשן עכ"ל ומוכח דלר"ש דהשירים קריבין לעצמן היינו בתפוח ובש"מ כתב ז"ל אי דלמעלה היינו אבוה א"ת אימא דלר"ש יקריב אותם ע"ג המערכה וי"ל דבפ"ע משמע שלא במקום המערכה והיינו תפוח מיהו קשה דאמרינן בפ' נושאין כו' כהנת שנתערבה ולדה כו' נותנים עליו חומרי כהנים כו' למאי הלכתא אמר ר"פ למנחתו נקמצת כו' ופריך איקרי כאן כל שממנו לאישים כו' ומשני כראב"ש דאמר מתפזרין כו' ואפילו רבנן כו' ומאי קא פריך איקרי כאן כל שממנו לאישים כו' הא אמרינן הכא דלישנא דשיריים קרבין בפ"ע משמע ע"ג תפוח ולא ע"ג מערכה וצ"ל דע"ג תפוח היה דשן חם שקורין אותו רמץ והוי שפיר הקטרה עכ"ל וכן כתב שם בשם תו"ח דלר"ש דהשיריים קרבין לעצמן ע"כ אינו ר"ל שיהא קרב על המערכה דא"כ לאו היינו לעצמו אלא ע"כ ע"ג תפוח קאמר שהיה שם אפר חם והשיריים נקטרים שם עכ"ל ונראה מזה דיכולים להקטיר על התפוח על הדשן החם וזה תמוה מאד הא כל ההקטרות צריכות להיות על המערכה ואע"ג דיש להוכיח מזבחים נ"ט דאף התפוח כשר להקטרה דאמרינן שם במזבח שעשה שלמה כי מזבח הנחושת קטן מהכיל א"ל ר"י והלא כבר נאמר אלף עולות יעלה שלמה על המזבח ההוא ואילו בבית עולמים הוא אומר ויזבח שלמה כו' וכשאתה מגיע לחשבון עולות ולמנין אמות נמצא זה גדול מזה כו' ועיין ברש"י ז"ל שמפרש את החשבון ומשם מוכח דעל כל השטח של כ' על כ' שהוא מקום המערכה יחד עם התפוח היו יכולים להקטיר ע"ש מיהו זה דוקא שיעשו שם מערכה אבל להקטיר בלא מערכה ודאי אי אפשר דהא מפקינן מקרא דכל ההקטרות צריכות להיות על מערכה גדולה ועוד יותר קשה שכתב דמקטירין על הדשן חם הא לכל הקטרות בעינן עצים ועוד דבחולין פ' ג"ה גבי גיד הנשה של עולה דאסור להקטירו משום דלא הוי ממשקה ישראל אמרינן דחולצו לתפוח ואי חשיב שם הקטרה מאי מהני

ונראה לכן לומר דלר"ש במנחת חוטא של כהנים אע"ג דס"ל דהקומץ קרב לעצמו והשיריים קרבין לעצמן מ"מ אין השיריים כמו הקומץ דרק על הקומץ יש דין הקטרה גמורה כשאר קמצים אבל השיריים אף דקרבין י"ל רק דין עצים ואין להם דין קרבן גמור ואין צריכים עצים דרק לרבי דס"ל עצים קרבן גמור הן צריכים עצים להקטירן אבל לא לרבנן כדאמרינן במנחות דרק קרבן גמור טעון עצים וצריך להקטירו דוקא על המערכה אך השיריים אף לר"ש דקרבין לעצמן י"ל רק דין עצים וא"צ