מקדש דוד חלק א לא

הכשירא במקום אחר וכיון דיצא חוץ לקלעים לא ירד א"כ ה"ה יצא חוץ לחומה דאין חילוק וכמו בלן דאמרינן לן בדם כשר שכן לן כשר באימורים ולן באימורים כשר שכן לן בבשר כשר ואין חילוק בין לן לילה אחת ללן ב' לילות ואע"ג דלן ב' לילות ליכא הכשירא בשום מקום ע"ש ונראה לענ"ד דיש לחלוק דבאימורים שלנו אין חילוק בין לן לילה אחת ללנו ב' לילות דלא ניתוסף פסול בלנו ב' לילות יותר מלנו לילה אחת וכיון דלנו לילה אחת לא ירדו א"כ ה"ה בלנו ב' לילות אבל ביצא אע"ג דאימורים כיון שיצאו חוץ לקלעים נפסלים מ"מ גם דין חומה יש להם כדמוכח ממכות י"ז דזר שאכל מן העולה לפני זריקה חוץ לחומה לוקה חמש אחת משום אוכל חוץ לקלעים ואחת משום חוץ לחומה ואילו אכלו חוץ לקלעים לפנים מן החומה היה לוקה רק ד' ומוכח דלקדש קדשים יש ב' מחיצות קלעים וגם חומה וביצא חוץ לחומה ג"כ איכא פסול משום שיצא חוץ למחיצתו א"כ נהי משום הפסול שיצא חוץ לקלעים לא ירד משום שי"ל הכשר בשלמים מיהו הפסול שנפסל משום יצא חוץ לחומה דזה הוי פסול חדש וזה אין לו הכשר במקום אחר בדין שאם עלה ירד

ובענין פסולי מליקה איזו מטמאין אבית הבליעה ואיזו אין מטמאין אמרינן במתני' פ' חטאת העוף דתלוי ג"כ בפסולו בקודש דכל שפסולו בקדש אינו מטמא בגדים אבית הבליעה וכל שאין פסולו בקודש מטמא בגדים אבית הבליעה ובגמרא שם ילפינן מקרא דכל מליקה שמתרת את האיסור אינה מטמאה אבית הבליעה ופי' רש"י ז"ל שם דמתרת את האיסור היינו שע"י המליקה הוכשרה להקרבה וזה דפסולן בקדש אין מטמאין אבית הבליעה הוא משום דאם עלו לא ירדו וכיון דאהני מליקתן שאם עלו לא ירדו אין מטמאין אבית הבליעה כ"כ רש"י ז"ל שם ס"ח ע"א במתני' מיהו הרמב"ם ז"ל פסק בפ"ז פסה"מ דמלק בלילה אינו מטמא בגדים אבית הבליעה והקשה הלח"מ שם הא הרמב"ם ז"ל גופיה פסק כר"י דנשחטה בלילה תרד וא"כ ה"ה לנמלקה בלילה וא"כ איך פסק כאן דאינו מטמא אבית הבליעה הא בעינן מליקה המתרת את האיסור וכתב דהרמב"ם ז"ל יפרש מליקה המתרת את האיסור בענין אחר ע"ש

ונראה לענ"ד לומר לפמ"ש התוס' זבחים ק"כ ע"א גבי קדשי קדשים ששחטן בדרום דאף למ"ד אם עלו ירדו מ"מ משמשלה בהם האור לכ"ע לא ירדו ע"ש וכתב המל"מ פ"ג פסה"מ ה"ו דלדברי התוס' ה"ה בנשחטה בלילה ונשפך דמה ויצא חוץ לקלעים אם משלה בהם האור לא ירדו ע"ש א"כ במלק בלילה נהי דס"ל להרמב"ם ז"ל דאם עלתה תרד כמו שחיטת לילה מ"מ כיון דאם משלה בו האור לא תרד א"כ אכתי אהני מליקתה שאם משלה בו האור לא תרד וחשיב שפיר מליקה המתרת את האיסור דזה דבעינן מליקה המתרת את האיסור היינו שתועיל המליקה לשום דבר דכל שמהני המליקה לשום דבר אינה נבלה א"כ מה לי אם מהני המליקה לענין שאם עלתה לא תרד ומה לי דמהני לענין שאם משלה בה האור לא תרד

ובריש מעילה פרכינן לרבה דאמר דשחיטת דרום תרד תיובתא חדא מגו חדא וחדא מגו חדא דתנן וכולן אין מטמאין בבית הבליעה וקתני כל שפסולו בקודש אינו מטמא אבית הבליעה ופי' רש"י ז"ל דכמו הנך דקתני גבי כולן אין מטמאין אבית הבליעה מיירי בשינוי מקום המליקה כן ההיא דכל פסולו בקדש ג"כ מיירי בשינוי מקום המליקה וקתני כל שפסולו בקדש אם עלה לא ירד ופי' רש"י ז"ל דכי היכא כל שפסולו בקודש אינו מטמא בגדים אבית הבליעה מיירי בשינוי מקום מליקה דהיינו תחילת עבודה אף ההיא דקתני נמי כל שהיה פסולו בקדש אם עלה לא ירד בשינוי מקום מליקה מיירי עכ"ל והיינו דכמו בשינוי מקום מליקה אם עלתה לא תרד א"כ ה"נ בשינוי מקום שחיטה וקשה ל"ל להש"ס לאקשויי חדא מגו חדא אמאי לא מקשו בפשוטו כיון דבשינוי מקום מליקה קתני אינה מטמאה בבית הבליעה א"כ ע"כ בשינוי מקום מליקה אם עלתה לא תרד דאם תרד א"כ אינה מליקה המתרת את האיסור ואמאי אינה מטמאה בבית הבליעה ולפמ"ש אתי שפיר דמזה ליכא לאקשויי לרבה דאף אי בשחיטת דרום אם עלתה תרד וכן בשינוי מקום מליקה מ"מ אינה מטמאה בבית הבליעה משום דמהני מליקתה שאם משלה בה האור דלא תרד ומש"ה מקשינן רק חדא מגו חדא דאף זה דקתני כל שפסולו בקודש אם עלה לא ירד ג"כ מיירי בשינוי מקום (וזה דס"ל לרב במליקת זר דמטמאה אבית הבליעה צ"ל דמליקת זר כיון דאין לו הכשר במקום אחר הוי כמו מלק בסכין דאף אם משלה האור תרד ול"ד לשחיטת דרום דאית לה הכשירא בקדשים קלים ולילה באברים ופדרים]

ובזה יתורץ ג"כ קושית התוס' זבחים י"ב ע"א ד"ה יום ל"ל קרא דלילה לקדושה ויום להרצאה תיפוק ליה מביום צוותו דאין ההרצאה יכולה להיות בלילה ותי' דנ"מ לענין אם עלתה אחר ששחטה בלילה דאי משום שחיטת לילה לא תרד והשתא דבלילה חשיב עדיין מחוסר זמן תרד והקשו אכתי לר"י דס"ל דאף בשחיטת לילה תרד מאי איכא למימר ע"ש ולפ"ז אתי שפיר דאף לר"י איכא נפקותא דמשום פסול דשחיטת לילה אם משלה האור לא תרד אף לר"י אבל מחוסר זמן דאינו פסולו בקודש כלל ואין לו הכשר במקום אחר הוי כרובע ונרבע כו' דאף במשלה בהם האור ירדו [עוד נ"ל לתרץ קושית התוס' דנ"מ לענין שריפה דמשום פסול של שחיטת לילה לחוד הוי בשריפה וכדאמרינן ביומא ר"פ א"ל הממונה בפעם אחת שעלה מאור הלבנה כו' והוציאוהו לבית השריפה אבל אם הוא מחוסר זמן דלא הוי פסולו בקודש אינו בשריפה ור"י לטעמיה דס"ל בתמורה דחולין שנשחטו בעזרה אינו בשריפה ואף לר"ש אינה אלא מדרבנן ומדאורייתא בעינן פסולו בקודש לשריפה]

ב) הנה זה דאמרינן בפסולים דאם עלו לא ירדו נראה ודאי דמיירי רק באותן פסולים שאי אפשר לתקן אותם אבל בפסולים שאפשר לתקן וכן אם הקרבן מחוסר איזה דבר ואפשר לתקנו עתה ודאי דאי אפשר להקריבו אף אם עלה כ"ז שלא יתוקן הפסול ובקמצים שלא קדשו בכלי ע"כ ג"כ מיירי דאי אפשר לקדשם עתה לאחר שעלו והטעם דכיון דמונחים הם על המזבח אי אפשר לקדשם עוד בכלי דהוי כנשפך מן הצואר על הרצפה כדאמרינן במנחות כ"ו ע"ב מיהו בההיא דזבחים קי"א ע"א דאמרינן המנסך ג' לוגין יין בחוץ חייב ראב"ש אומר והוא שקדשן בכלי ואמרינן שם דקרבו נסכים בבמה איכא בינייהו וכתב רש"י ז"ל שם ב' טעמים למ"ד דחייב בחוץ אף אם לא קדשו בכלי חדא כיון דבבמה חשיב הקרבה אף כשלא קדשו בכ"ש חייב בחוץ מידי דהוי אהעלה ע"ג הסלע דחייב כיון דבכה"ג כשר בבמה ועוד דהא בפנים אם עלה לא ירד כדאמרן מנין ליוצא שאם עלה לא ירד שכן יוצא כשר בבמה עכ"ל והיינו דכל שאם עלה לא ירד חייבין עליו בחוץ וכדאמרינן לעיל ק"ט ע"א דכל המתקבל בפתח אהל מועד חייבין עליו בחוץ והנה שם פי' רש"י ז"ל דמש"ה כל שאם עלה