מקדש דוד חלק א כג

והנה בזה אתי שפיר הא דאמרינן במנחות ז' דמקדשין המנחה בכלי המונח ע"ג קרקע שכן מצינו בסידור בזיכין ופי' רש"י ז"ל שמסדר הלחם שהוא שירים והבזיכין שהן קומץ על השולחן שע"ג קרקע דהיינו דומיא דמנחה כשמביאה מביתו דמעורבין יחד הקומץ והשירים עכ"ל וקשה תינח למ"ד שולחן מקדש אבל למ"ד תנור מקדש מנ"ל דמקדשין מנחה בכלי המונח ע"ג קרקע וא"כ הראיה אינה אליבא דהלכתא דקי"ל תנור מקדש ואין לומר דהראיה מהבזיכין דאף את הבזיכין אין השולחן מקדש וכמ"ש רש"י ז"ל לקמן צ"ו ע"א על הא דאמרינן שם לדברי האומר טפחים הוא כופל נמצא שולחן מקדש י"ב טפחים למעלה ומקשינן והאיכא בזיכין וכתב רש"י ז"ל קשיא לי אמאי פריך הכי דהא שולחן לא מקדש להו לבזיכין עכ"ל היינו דהבזיכין מקדשים הלבונה] ותוס' שם תי' משום דסילוק בזיכין שהוא קמיצה בעינן מע"ג שולחן] וליכא למימר דלמאן דס"ל תנור מקדש איכא ראיה מתנור גופא שמקדשין בכלי המונח ע"ג קרקע דמנ"ל דילמא מגביהין את התנור וכמו דמקשינן שם בגמרא על הא דקומצין מכלי המונח ע"ג קרקע שכן מצינו בסילוק בזיכין ודילמא מגביהין את השולחן ודייקינן מהא דתנן דד' כהנים נכנסין ואי מגביהין את השולחן א"כ צריך עוד כהנים ע"ש ולפי שכתבנו דלכ"ע השולחן מקדש אתי שפיר דדייקינן שמקדשין בכלי המונח ע"ג קרקע משולחן

ואתי שפיר ג"כ זה דילפינן במנחות ח' ע"א דמנחה קדושה בלא שמן שכן מצינו בלחם הפנים ואמאי לא נילוף ג"כ דמנחה קדושה לחצאין מלחם הפנים למ"ד תנור מקדש דלחם הפנים נאפות שתים שתים כדאמרינן בר"פ שתי הלחם ואע"ג דלחם הפנים הוא י"ב חלות וכולה מנחה אחת היא ומוכח דקדושה לחצאין (וליכא למימר דמנחה אינה קדושה לחצאין היינו חציה בכלי זו וחציה בכלי אחר אבל הכא כולן מתקדשין בהתנור והוי כמו דעתו להוסיף דראשון ראשון קדיש דדעתו להוסיף היינו שדעתו להוסיף בכלי זו ולהשלים יחד שיהיה שיעור שלם יחד אז קדיש ראשון ראשון אבל כשדעתו ליטול החציה וליתן אח"כ החצי האחר הוי כמו במקדש בב' כלים כנ"פ] ולפמ"ש ניחא שפיר דזה דבכל המנחות אינן קדושות לחצאין הוא משום דהקידוש הוא שתהי' המנחה ראויה לקמיצה אבל בלחם הפנים השולחן מקדש שיהא ראוי לקמיצה היינו לסילוק בזיכין ועל השולחן הוא כל הלחם יחד והתנור מקדש רק שיהא ראוי לסידור ולזה אפשר דיכול להתקדש אף לחצאין כיון שיהיה אח"כ קידוש אחר בב"א [ומצאתי להקרן אורה ר"פ שתי הלחם שעמד בקושיא זו למ"ד תנור מקדש הא אין מנחה קדושה לחצאין ור"ל דזה דאמרינן דאפייתן שתים שתים דכתיב ושמת אותם הוי רק שהשימה בתנור הם שתים שתים אבל נאפות כולן יחד ע"ש אך אינו נראה כן מהתוספתא מנחות פי"א דאמרינן שם תנור היה לה כמין כוורת מרובע של שתי הלחם היה מחזיק אחד ושל לחם הפנים היה מחזיק שתים עכ"ל והיינו משום דשתי הלחם נאפות אחת אחת ולחם הפנים שתים שתים ומוכח דכל האפיה לא היתה רק שתים ביחד]

והנה התוס' מנחות נ"א ע"א ד"ה אפי כתבו גבי מעשה דדוד ואחימלך דבחול אשכח להו דהוו אפו א"ל כי היום יקדש בכלי איפסיל להו בלינה והקשו בתוס' אמאי איפסיל בלינה הא אין כ"ש מקדשין שלא בזמנן ותי' בחד תי' שם דאחר שרודה מן התנור היו נותנין אותן בקערות של זהב דהיינו הדפוסים והיה שם בלילה (מיפסלא בלינה דלילה אין מחוסר זמן ע"ש וע"ז ג"כ קשה הא בכל דפוס לא היה רק חלה אחת ואיך מתקדשות לחצאין ומצאתי להקרן אורה שעמד גם בזה ולפמ"ש אתי שפיר דלכ"ע יש להלחם עוד קידוש אחר כל המנחה יחד בהשולחן וקידוש הראשון ליסדר לזה יכול להתקדש אף לחצאין דל"ד לקידוש דמנחה

אך בעיקר מ"ש התוס' דהחלות היו בדפוסים בלילה ומש"ה מתקדשים דלילה אינו מחוסר זמן יש לעיין מהתוספתא פי"א דמנחות דאמרינן שם כיצד מכניסין לחם הפנים ערב שבת היה פירקה מדפוס ונותנה ע"ג שולחן שהיה באולם על פתח הבית בשחרית כיון שנזרק דם התמיד נטלו ב' כהנים כו' ע"ש ומוכח דבליל שבת לא היה הלחם בדפוס כ"א על שולחן של שיש שהיה באולם [ומזו התוספתא יש ג"כ פשיטות לחקירת המנחת חינוך מצוה צ"ז אם כשמניח הלחם על שולחן של שיש אם היה מניחן בדפוסים או בלא דפוסים ע"ש דמהתוספתא מוכיח שהיה מניח בלא דפוסים]

עוד יש לתרץ קושית הקרן אורה איך התנור מקדש הא אין כ"ש מקדשין כשיש בהם פחות מכשיעור דבעינן מלאים וכן מדפוסים דהנה למ"ד מדת יבש נתקדשה ג"כ יש להקשות דאמרינן בפ' ב' מדות פ"ז ע"ב דלא היה מודד לא בשל ג' לפר ולא בשל ב' לאיל אלא מודד עשרונות הא אין כ"ש מקדשין פחות מכשיעור וכן בלחם הפנים דאמרינן צ"ה ע"ב למ"ד מדת יבש נתקדשה דמתקדשים לחם הפנים ע"י העשרון אע"ג דאין כ"ש מקדשין פחות מכשיעור וכן במידת הלח למ"ד מנחה של ס' עשרון צריכה ס' לוג והוא מודד בלוג דבלוג היה מודד לכל המנחות ומידת הלח מקדשתן וצ"ל דזה דכ"ש אין מקדשין אם יש בהם פחות מכשיעור הוא דוקא אם יש שם פחות מכשיעור של כל קרבן כגון חצי עשרון דאינו ראוי לשום קרבן אבל עשרון שלם או לוג שלם דהוי שיעור שלם בשאר מנחה אע"ג דבאותה מנחה הוא פחות מכשיעור מתקדש אך מדברי רש"י ז"ל זבחים פ"ח לא משמע כן שכתב ז"ל אלא מלאים כלומר שיהא בהן שיעור שלם הצריך לדבר אם יבש הוא שיהיה שם עשרון שלם למנחה ואם מנחת נסכים היא שנותנה בכלי יהא שם ג' עשרונים לפר וב' עשרונים לאיל אבל אם חסר השיעור אין הכלי מקדשן שאינו ראוי לכלי עכ"ל ומוכח דאם יש שם פחות מג' לפר חשיב פחות מכשיעור ואינו מתקדש וא"כ תקשה מההיא דלא היה מודד בשל ג' לפר איך מקדש העשרון אך ממקומו הוא מתיישב דרש"י ז"ל כתב הטעם דאינו מתקדש כשיש שם פחות משום דאינו ראוי לכלי א"כ זה בשאר כלים שצריך להיות שם המנחה כשהיא שלמה וכשיש שם פחות אינו ראוי לכלי אבל למ"ד מידת יבש נתקדשה כיון דצריך למדוד עשרונות דמפקינן לה מקרא שלא ימדוד בשל ג' לפר א"כ ראוי לאותו כלי ושפיר מקדש וכן בלח שמודד בלוג דליכא מדה אחרת למנחות וא"כ ה"נ בתנור כיון דאיכא קרא דצריך לאפותן שתים שתים א"כ ראויין לאותו כלי באופן זה ומתקדשין

ד) בענין כ"ש אין מקדשין שלא בזמנן כתבו התוס' בפ' לולב וערבה נ' ע"א ד"ה אי דקשה להו הא דאמרינן שם דאי היה ממלא מע"ש בכלי מקודשת איפסל להו בלינה הא אין כ"ש מקדשין שלא בזמנן ואי משום דכי מטו לילי דבי שימשי תיקדוש דלילה אינו מחוסר זמן ומיפסלו אח"כ בלינה הא כיון שנתמלאו קודם לכן אינו מתקדש אף בלילה דהוי כמו שמלאן הקוף וכדאמרינן גבי לחם הפנים שסידרו אחר השבת דאינו מתקדש אח"כ משום דהוי כמו שסדרו הקוף וכתבו שם בחד תי' דזה דאמרינן דהוי כמו שסדרו הקוף הוא דוקא בדבר הצריך כהן ובגדי כהונה כמו בסידור השולחן ובשבועות י"א ע"א כתבו דמש"ה מיפסלו המים בלינה