מקדש דוד חלק א יח

דליפסל בטבול יום כו' מתקדש תכף רק ליסדר בעינן קרימה והנה לפי פי' הש"מ תשאר קושית התוס' מנחות נ"ז ע"ב ד"ה ושמעינן על הא דמקשינן התם לר"ע דמרבה לחם הפנים לחימוץ הא ס"ל לר"ע דמידת יבש לא נתקדשה והקשו בתוס' שם מאי קושיא דילמא ס"ל לר"ע דתנור מקדש א"כ כיון שנתקדש הלחם בתנור איכא עליה איסור חימוץ ותי' שם כיון דמתקדשות בתנור לאחר שקרמו פניה שוב אי אפשר להם לבוא לידי חימוץ ע"ש וא"כ להש"מ דהתנור מקדש תכף ורק ליסדר על השולחן בעינן קרימה א"כ תשאר קושית התוס' דלאחר שנתנן בתנור כיון דנתקדשו אסורין מלחמץ דלא גרע מעשרון דאי ס"ל מידת יבש נתקדשה אסורין בחימוץ תכף כדאמרינן בגמרא שם

והנה לפי' רש"י ז"ל והרגמ"ה דקרימה בתנור הוא קדושת התיקון ולא כשאר קידוש כ"ש אתי שפיר הא דאמרינן ביומא ל"ח גבי בית גרמו שלא רצו ללמד והביאו חכמים אומנים מאלכסנדריה הללו מסיקין מבחוץ ואופין מבחוץ והללו מסיקין מבפנים ואופין מבפנים הללו פתם מתעפשת והללו אין פיתם מתעפשת וכששמעו חכמים בדבר אמרו כל מה שברא הקב"ה לכבודו ברא כו' וחזרו בית גרמו למקומם כו' ונראה משם דרק משום שהיה פיתם מתעפשת חזרו בית גרמו למקומם וקשה דתיפוק ליה כיון דהללו היו אופין מבחוץ אין התנור מקדש דאין כ"ש מקדשין אלא מתוכן וליכא למימר שהדפוסים שהיה אופה בהן הם המקדשים שהרי כתבו התוס' מנחות צ"ד ע"א ד"ה ובדפוס דהלחם לא היה תוך הדפוס א"כ אכתי לא הוי מתוכן [ובפ' התכלת מ"ו ע"א ד"ה ואיזו כתבו דאי אפי בתנור ד' חלות כאחד אין התנור מקדשן דאין כ"ש מקדשין יותר מכשיעור כיון דא"צ אלא לשתי חלות ואי הדפוס מקדש הא בכל דפוס אין רק חלה אחת כדאמרינן בר"פ שתי הלחם] ולפמ"ש רש"י ז"ל והרגמ"ה אתי שפיר דאין זה קידוש כשאר כ"ש רק שהתיקון מקדשו א"כ לא בעי דוקא תוך כלי וכמו הקורדום דמקדש לעצים אע"ג דאי"ל תוך

ואתי שפיר ג"כ מה דחשיב במתני' דמעילה רק שתי הלחם ולחם הפנים דמשקרמו פניהם בתנור הוכשרו ליפסל בטבול יום כו' ואמאי לא חשיב ג"כ מנחת מאפה תנור דרק בשתי הלחם ולחם הפנים דבעינן לחם זה שנעשים לחם ע"י קרימה בתנור חשיב תחילת תיקונן דקרימה הוא השיעור שנעשה לחם כדאמרינן בפ' התודה ע"ח ע"ב] וכמו בשפוי שנעשים לגזירים וכמו במכתשת שנעשית לקטורת אבל במנחת מאפה לא כתיב לחם כלל א"כ אין זה תחילת תיקונו אלא הוי כשאר מנחות שיש בהם עשיות הרבה יציקה ובלילה אפיה וטיגון ולא שייך קרימה בתנור לקדשן ובכלל יש לחקור אי צריך קרימה בתנור במנחת מאפה כיון דלא כתיב בה לחם ואפשר דסגי באפיה כמו לענין שבת דלא בעי קרימה ועיין תוס' שבת כ' ע"א ד"ה איבעיא]

והנה ממה שכתב רש"י ז"ל בלחם הפנים דהקרימה היא תחילת עשייתן וחשיב להכשיר ליפסל בטבול יום כו' כמו שחיטה דק"ק נראה דרש"י ז"ל ס"ל הכא דאף קדושת השחיטה היא קדושת התיקון שע"י השחיטה נעשית זבח וזה מקדש אותה ולא כקידוש שאר כ"ש [ובזה ניחא שפיר אותן השיטות דס"ל דסכין א"צ להיות כ"ש כיון דאין זו אלא קדושת התיקון א"צ כ"ש וכמו קורדום דא"צ להיות כ"ש]

והנה מכל זה מתיישב מ"ש רש"י ז"ל והרגמ"ה דאין התנור מקדש הלחם ליפסל בלינה כיון דאין זה קידוש כ"ש כי אם התיקון מקדשו אינו נפסל בלינה דרק קידוש כ"ש מכשיר ליפסל בלינה והנה רש"י ז"ל מדמה התם קידוש התנור לשחיטה ושחיטה אינה מכשרת ליפסל בלינה דהא איכא קדשים הנאכלים לב' ימים ומשנשחט הזבח הוכשר ליפסל בטבול יום ובמח"כ אבל לא בלינה ואינו נפסל אלא לאחר זמנו היינו קדשים הנאכלים ליום אחד נפסלים בעמוד השחר והנאכלים לב' ימים נפסלים לאור שלישי דהשחיטה מכשרת אותן ליפסל רק אחר זמנן כל אחד ואחד אחר זמנו אבל לא בלינה ממש ורק כ"ש מקדשין ליפסל בלינה אף לדברים שאין להם זמן כלל דהא אף מי כיור אמרינן בזבחים כ' דנפסלים בלינה כיון דקדשי בכ"ש ע"ש אבל הקרימה בתנור דאינה קידוש כ"ש רק שהתיקון מקדשו הו"ל כשחיטה דאין הסכין מקדישו ליפסל בלינה ממש אלא ליפסל לאחר זמנו א"כ בשתי הלחם דנאכלים לב' ימים ואחר זמנן הוא לאחר עצרת וכן בלחם הפנים דנאכלים לח' ימים ואחר זמן שלהם הוא לאחר שבת הבא אין נפסלים אלא לאחר זמנם וזהו שכתב הרגמ"ה שם דאם יש ספר שכתוב בלינה קסבר לאחר זמן אכילתן נפסלות בלינה. עכ"ל היינו דהקרימה בתנור מכשרת אותן ליפסל אחר זמנן

ובזה אתי שפיר ג"כ הא דאמרינן בשבועות י"א בקטורת משנתנה למכתשת אינה נפסלת בלינה הואיל וצורתה כל השנה כולה וכתבו התוס' שם היינו לפי דמתחילה עושין אותה בשביל כל השנה כולה אינה נפסלת בלינה ובזה אתי שפיר כיון דקדושת הקטורת במכתשת היא קדושת התיקון כמ"ש הריטב"א ז"ל שם דהמכתשת אינה כ"ש רק דמה שנעשית לקטורת ע"י המכתשת זהו מקדשה א"כ כיון דאין זה קידוש כ"ש כ"א קדושת התיקון אינה מכשרת רק ליפסל לאחר זמנה ולא בלינה ממש וכיון דקטורת היא בשביל כל השנה אינה נפסלת בלינה

והנה כמו שמתיישב דברי רש"י ז"ל והרגמ"ה כן מתיישבין דברי הרמב"ם ז"ל דהא שיטה אחת להם דהתנור מקדש ליפסל בטבול יום ובמח"כ אבל לא בלינה ובעיקר זה דקדושת התנור אינה כשאר קידוש כ"ש אלא קדושת התיקון לאו כ"ע היא דהא במנחות צ"ה לפי מה דמקשינן אי תנור מקדש אמאי אין דוחות את השבת איפסיל ליה בלינה ע"כ ס"ל דהוי כשאר קידוש כ"ש ונפסל בלינה אך המסקנא שם לפמ"ש הלח"מ הוא ג"כ דאין התנור מקדש ליפסל בלינה וכשיטת רש"י והרמב"ם ז"ל ומשום דאין קידוש התנור כקידוש שאר כ"ש

וזה שכתב הרמב"ם ז"ל דתנור של מקדש של מתכת היה והוכיח מזה הלח"מ דס"ל להרמב"ם ז"ל דתנור היה כ"ש הנה כבר הוכחתי לעיל סי' ב' סק"ב דדין דכ"ש אין עושין אותן אלא של מתכת אינו תלוי במשיחה דאף אותן שלא נמשחו רק שהן כלי המקדש ומשתמשים בהם לצורך הקרבה דינן ככ"ש שאין עושין אותן אלא של מתכת ומדוקדק לשון הרמב"ם ז"ל דמחבת ומרחשת שתיהן מכ"ש ומקדשין ותנור של מקדש של מתכת היה ומוכח דאין תנור כ"ש גמור כמו מחבת ומרחשת וכמה שדקדק הלח"מ ורק לענין שהוא של מתכת דינו ככ"ש

והנה על קושית הלח"מ האחרונה הא הרמב"ם ז"ל ס"ל דעשרון מקדש דמדת יבש נמשחה א"כ כיון דהטשרון מקדש איפסיל ליה בלינה ואמאי אין דוחות את השבת נראה לומר לפי מה דאמרינן במנחות נ"א ע"א בחביתי כ"ג דדוחין את השבת משום דכתיב על מחבת מלמד שטעונה כלי ואי אפי לה מאתמול איפסיל ליה בלינה וכתב שם רש"י ז"ל על מחבת כו' ואפילו מודדו בחצי עשרון שאינו כ"ש ע"כ אפייתו מיהא במחבת כ"ש הוא ואי אפי מאתמול איפסיל בלינה עכ"ל ובפ' שתי