מקדש דוד חלק א יג

כדאמרינן בכתובות ק"ו הואיל ופרוכות תחת בנין עשויות אך יש לעיין דהא ההיא דכתובות אזיל לפי מה דאמרינן שם דההיכל והעזרות באין מקדשי ב"ה אבל הרמב"ם ז"ל דפסק דבאין משירי הלשכה א"כ פרוכות נהי דתחת בנין עשויות היה להם לבוא משירי הלשכה ואפשר כיון דבכל שנה היו עושים פרוכות חדשות דשתים היו עושין בכל שנה דינם כתיקון הבית ולא כתחילת בנין: סימן ב כלי שרת

א) מכל כ"ש שהיו במקדש אינו מפורש תבניתם במקרא רק על השולחן והמנורה ומזבח הזהב ויש לחקור בשאר כ"ש אם צריך לעשות דוקא כאותן שהיו בימי משה או יכול לעשות להם תבנית אחרת ומצאתי מחלוקת בזה בין רש"י ורמב"ן ז"ל בחומש דהנה רש"י ז"ל פ' תרומה על פסוק ואת תבנית כל כליו וכן תעשו כתב ז"ל כשתעשו כלי בבית עולמים כגון שולחנות ומנורות וכיורות ומכונות כתבנית זו תעשו עכ"ל והרמב"ן ז"ל הביא שם דברי רש"י ז"ל וכתב ולא ידעתי שיהיה זה אמת שיתחייב שלמה לעשות כלי בבית עולמים כתבנית אלו ומזבח הנחושת עשה שלמה כ' אמה על כ' אמה עכ"ל

והנה בע"ז אמרינן רק דלא יעשה שולחן תבנית שולחן מנורה תבנית מנורה ועיין במנחת חינוך שהקשה אמאי לא קתני ארון תבנית ארון ומה שתי' שם] אבל שאר כלים לא קתני ויש להוכיח מזה דשאר כלים אין להם תבנית מיוחד ומש"ה לא נאסרו

מיהו י"ל מטעם אחר אמאי לא אסור לעשות כתבנית שאר כלים די"ל דבכלל שמשים שאסור לעשות כמותם אין כלי המקדש בכלל ורק כתבנית המקדש אסור לעשות וכמו בית תבנית היכל כו' וזה דאסור לעשות כתבנית שולחן ומנורה הוא משום דשולחן ומנורה י"ל מקום קבוע במקדש לבד שהם כלים שייכים הם אל המקדש עצמו והן כחלק מן המקדש ובירושלמי שקלים אמרינן דהשולח והמנורה מעכבין את הקרבנות דאם אינן על מקומם אין שום עבודת פנים כשרה אלמא חשיבי כחלק מן המקדש וכמו המזבח אבל בכלים ליכא כלל איסור לעשות כמותן

אך לפ"ז תקשה אמאי לא קתני דלא יעשה כיור תבנית כיור דהא הכיור ג"כ י"ל מקום קבוע במקדש בין אוהל מועד ולמזבח ומקומו מעכב הקרבנות כדאמרינן בירושלמי שם ומוכח משם שאי"ל תבנית מיוחד ויכול לעשות באיזה תבנית שירצה וכן אשכחן בבן קטין שעשה י"ב דד לכיור שלא היה לו אלא שתים ואיך שינה תבנית הכיור ומוכח דשרי ודוחק לומר דהוספת דדים לא חשיב שינוי בתבנית ובסוטה י"ד ע"ב אמרינן דכל המנחות תחילתן וסופן בכ"ש ומקשינן והתניא אדם מביא מנחתו בקלתות של כסף כו' ומתרצינן ראויין לכ"ש וכתב רש"י ז"ל אם היה מקדישן עכ"ל ומוכח דאותן קלתות של כסף עצמן אם מקדישן ראויין לכ"ש אע"ג דלא מצינו דצריך שיהא מביא מנחתו בקלתות שיש להם תבנית של כ"ש במקדש ובגמרא אמרינן שם דאף כפיפה מצרית אי כ"ש עושין של עץ ואפילו פחותין היתה ראויה לכ"ש

והנה הרמב"ם ז"ל בפסקא הביא רק תבנית השולחן והמנורה ומזבח הזהב אבל לא תבנית הארון והמנחת חינוך סי' צ"ה עמד בזה ודקדק מזה דס"ל להרמב"ם ז"ל דאי אפשר לעשות ארון אחר רק זה שעשה משה ותמה עליו אמאי לא היו יכולים לעשות בבית ראשון או לע"ל כשיתוגלה ארון אחר ע"ש

ונראה לומר לפי מה דאמרינן בשבועות דכל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשתן מכאן ואילך עבודתן מחנכתן א"כ שיהא עליו דין כ"ש אינו נעשה אלא או במשיחה או בעבודה ונראה איזה עבודות יש בארון דלא מצינו עבודות בארון א"כ ליכא עבודות שיקדשו אותו וליכא למימר דהזאות הדם על הכפורת יחנכו אותו דלזה א"צ ארון כלל כדאמרינן במנחות כ"ז ע"ב אלא מעתה בבית שני דלא הוי ארון וכפורת ה"נ דלא עביד הזאות אמר רב"ע א"ק וכפר את מקדש הקודש מקום המקדש לקודש א"כ כיון דא"צ כלל ארון להזאות לא שייך לומר דחשיב חינוך בארון וא"כ כיון דליכא עבודות שיחנכו את הארון א"כ ע"כ טעון משיחה שיעשה כ"ש ומשיחה לא היתה רק בכלים שעשה משה א"כ הארון צריך להיות רק זה שעשה משה

מיהו בעיקר אי צריך לחינוך עבודה ממש היינו שיהא שם עבודה עליה או רק שמלאכתן מחנכתן הנה מת"י יומא ל"ט מוכח דבעינן שתהא שם עבודה עליה ממש שכתבו על הא דאמרינן התם בקלפי שהיתה כלי חול דאי מקדש לה א"כ הו"ל כ"ש וכ"ש של עץ לא עבדינן וז"ל וא"ת איך הוא כ"ש והלא כ"ש גמורים עבודתן מחנכתן וזה אין בו שום עבודה דהגרלה לאו עבודה היא ואיך יהיה כ"ש עכ"ל ומוכח דבעינן שתהא עליה שם עבודה אך מלשון הרמב"ם ז"ל נראה דאין הדבר תלוי בשם עבודה שכתב בפ"א מהל' כלי המקדש הי"ב ז"ל כל כלי המקדש שעשה משה כו' ודבר זה אינו נוהג לדורות אלא הכלים כולן כיון שנשתמשו בהם במקדש במלאכתן נתקדשו עכ"ל ונראה מלשונו שהדבר תלוי במלאכה וכן נראה מלשון רש"י ז"ל שבועות שם ע"ש ובאמת דברי הת"י תמוהים דמצריך עבודה לחינוך א"כ מחבת ומרחשת שהם כ"ש ואין בהם עבודה במה הם מתקדשים וע"כ מלאכתן מחנכתן א"כ ה"נ בקלפי וכן יש להקשות משאר כ"ש כמו מידות וביסות שהם לבלילה שאין בהם עבודה כ"א מלאכה וע"כ דמלאכה סגי לקידוש ועוד יותר נראה דשולחן ומנורה א"צ כלל שיעשה בהם איזה תשמיש לקידוש רק עמידתן על מקומם כיון דבעינן שיעמדו בהיכל שולחן בצפון ומנורה בדרום זה חשיב מלאכתן ומתקדשות בהן (וזה דאמרינן במנחות מ"ט שאין מחנכין את השולחן אלא בלחם הפנים בשבת ולא את המנורה אלא בז' נרותיה בין הערבים היינו שתחילת עבודתן צריך להיות בזה אבל לא שלא יעשו כ"ש קודם] וראיה לזה משולחנות שעשה שלמה דאמרינן במנחות צ"ט די' שולחנות עשה שלמה ולא היו מסדרין אלא על של משה וכן במנורות וא"כ במה נתקדשו הנהו י' שולחנות ובגמרא שם מוכח שהיו לכולם דין שולחן ממש דאמרינן שם לעיל צ"ח ע"ב דאי אפשר לומר שהיו ה' מימין הפתח וה' משמאל הפתח א"כ מצינו שולחן בדרום והתורה אמרה כו' ומוכח שהיה לכולם דין שולחן וע"כ שעמידתן על מקומם היא מלאכתן ומקדשת אותן וא"כ ה"נ בארון שעמידתו על מקומו יכול לקדשו כיון שצריך לעמוד שם (ובזה אתי שפיר דהארון כשנשבה בימי עלי בדין היה שתפקע קדושתיה משום ובאו פריצים וחיללוהו כמו שאר כ"ש וא"כ במה נתקדש אח"כ וע"כ שמתקדש בעמידתו על מקומו מיהו אכתי יש לעיין כיון שהארון היה מהכלים שעשה משה א"כ משיחתן מקדשתן ולא עבודתן ויש לחקור אם אותן הכלים טעונים משיחה לעולם אף לאחר שנפקע קדושתן או לאח"כ עבודתן