מקדש דוד חלק א יב

והעזרות מועלין והרמב"ם פסק דאין מעילה בשירים א"כ הו"ל תרתי דסתרי

והנה התוס' בקידושין נ"ד ע"ב ד"ה תרי הביאו את הירושלמי הנזכר דסותר לההיא דכתובות ק"ו וכתבו דבהא פליגי דההיא דכתובות ס"ל דאין מעילה בשירים וכמאן דאמר ירושלים אינה קדושה ומש"ה אבני היכל והעזרות דקדושים באים מקדשי ב"ה דקדוש וחומת העיר דאינו קדוש באה משירי הלשכה דג"כ אינו קדוש וההיא דירושלמי שקלים. ס"ל דמועלין בשירי הלשכה ולכך עושין מהם דבר קדושה דהיינו היכל והעזרות וס"ל נמי דירושלים קדשה לפיכך יכולים להעשות מקדשי ב"ה ע"ש ומזה התוס' מוכח דלכ"ע היכל והעזרות מועלין בהם דקדושים הם וזה דאמרינן בירושלמי הא מני ר"מ דאמר מועלין בשירים אברייתא דהיכל והעזרות באין משירי הלשכה קאי דאתיא רק כר"מ אבל לרבנן דאין מועלין בשירים ההיכל והעזרות באין מקדשי ב"ה

ונראה עוד יותר לומר דאי ההיכל והעזרות באין משירי הלשכה היה בדין שימעלו בשירים אע"ג דמצד הקדושה הראשונה שהיתה להשקלים פקעה אחר שנעשו שירים דאין עומדין תו לקרבנות מ"מ כיון דעתה עומדין לההיכל והעזרות שהם ג"כ קדושים היה צריך להיות בהם מעילה וא"כ שפיר הקשה הירושלמי על ההיא דההיכל והעזרות באין משירי הלשכה וכי מועלין בשירים דאיך אפשר להיות דבההיכל והעזרות תהיה מעילה ובשירי הלשכה ליכא מעילה ומוקמינן דההיא ברייתא דהיכל והעזרות באין משירי הלשכה אתיא כר"מ דאמר יש מעילה בשירים והנה הרמב"ם ז"ל פסק דאף חומת העיר באה משירי הלשכה ולא פסק בזה כהברייתא דהירושלמי שקלים דבאה מקדשי ב"ה ונראה משום דהרמב"ם ז"ל לשיטתיה דפסק בפ"ו מהל' מעילה דבגדי כהונה שלא בלו אין מועלין בהם לפי שניתנו ליהנות בהם ע"ש וא"כ ע"כ בחומת העיר ומגדלותיה ג"כ אין מועלין לפי שניתנו ליהנות בהם דהא בקידושין נ"ד מדמינן לה להדדי וא"כ אי אפשר להם לבוא מקדשי ב"ה שיש בהם מעילה דאם היו באין מקדשי ב"ה לא היה אפשר להיות מעילה בקדשי ב"ה וכדאמרינן בקידושין שם דאי חומת העיר באה משירי הלשכה ואין בה מעילה משום דניתנה ליהנות בה אי אפשר להיות מעילה בשירי הלשכה ומש"ה פסק כסתם מתני' דשקלים דחומת העיר ומגדלותיה באין משירי הלשכה וא"כ לפ"ז לפי מה שפסק הרמב"ם ז"ל דבין ההיכל והעזרות ובין חומת העיר באין משירי הלשכה אין להקשות עוד איך ההיכל והעזרות באין משירי הלשכה הא אין מעילה בשירים דזה יש להקשות רק להברייתא דהירושלמי שקלים דחומת העיר באה מקדשי ב"ה ורק ההיכל והעזרות לבד באין משירי הלשכה א"כ כיון דשירי הלשכה עומדין רק לדבר שיש בו מעילה היה בדין שיהיו מועלין בשירי הלשכה ואף לפמ"ש תוס' קידושין נ"ד ע"ב ד"ה תרי דזה דאמרינן בירושלמי דחומת העיר באה מקדשי ב"ה היינו אף מקדשי ב"ה ומשירי הלשכה ג"כ באה מ"מ הרי הך ברייתא ס"ל דירושלים קדושה כמ"ש בתוס' שם דהא אמרינן דחומת העיר באה מקדשי ב"ה וס"ל כמ"ד דאבני ירושלים שנשרו מועלין בהם א"כ כיון דשירי הלשכה עומדין רק לדבר שיש בהם מעילה צריך להיות מעילה בשירים וא"כ שפיר מקשינן בהירושלמי וכי מועלין בשירים ומתרצינן דמני ר"מ דאמר יש מעילה בשירים אבל הרמב"ם ז"ל דפסק דבין היכל והעזרות ובין חומת העיר באין משירי הלשכה וס"ל ג"כ דבחומת העיר ליכא מעילה יכול שפיר לפסוק דאין מעילה בשירים דקדושה הראשונה שהיו להשקלים פקעה לאחר שנעשו שירים דאין עומדים עוד לקרבנות דלא קי"ל כר"מ דאמר חוזר לשירים ומצד זה שעומדין עתה להיכל ועזרות ג"כ אין בהם מעילה לפי שעומדין ג"כ לחומת העיר שאין בה מעילה והוי כמו מעות סתומין כגון מפריש מעות לנזירותו דאין מועלין בהם משום דראוים לבוא בכולן שלמים דאין בהם מעילה ואם לקח אח"כ באותן מעות חטאת או עולה מועלין בהם אבל כל זמן שהן סתומין אין בהם מעילה משום שראוים כלם לדבר שאין בהם מעילה א"כ ה"נ בשירי הלשכה כיון שיכול להוציא כל אותן המעות לחומת העיר שאין בה מעילה אין מעילה בשירים אבל אם בנה בשירי הלשכה את ההיכל והעזרות ודאי איכא מעילה באבני היכל והעזרות וכמו בלקח במעות סתומין חטאת או עולה

וכן מוכחת הסוגיא דקידושין שם דאף אם השירים עומדין לדבר שיש בו מעילה כיון דעומדים ג"כ לדבר שאין בו מעילה אין מועלין בשירים דא"כ מה מקשינן לר"מ דאמר מועלין בשירים מההיא דחומת העיר ומגדלותיה באין משירי הלשכה והא ניתנו ליהנות בהם כו' ומאי קושיא נהי דחומת העיר ומגדלותיה באין משירי הלשכה הא גם קרבנות באין משירי הלשכה דהא ס"ל לר"מ דחוזר לשירים דהא זהו טעמו של ר"מ דמועלין בשירי הלשכה משום דס"ל אי שלמו כל המעות מתרומת הלשכה חוזר לשירים כמ"ש התוס' קידושין שם ומוכח כיון דעומדים ג"כ לחומת העיר דאין בהם מעילה היה בדין דלא תהיה מעילה בשירים וכמ"ש

ובעיקר מ"ש התוס' דטעמא דר"מ דיש מעילה בשירים הוא משום דאזיל לטעמיה דחוזר לשירים יש לעיין הא לרבנן אף דס"ל דאינו חוזר לשירים מ"מ מקיצין בהם את המזבח כמ"ש הרמב"ם ז"ל פ"ד מהל' שקלים הלכה ט' דמותר התרומה ושירי הלשכה מקיצין בהם את המזבח וא"כ הנ"מ בין ר"מ לרבנן הוא רק דלר"מ הן עומדין לקרבנות ציבור ולרבנן הם עומדין לקיץ א"כ לענין מעילה מאי נ"מ אם עומדין לקרבנות ציבור או לקיץ וצ"ע ועמ"ש הרמב"ם ז"ל דבשירי הלשכה מקיצין המזבח אין להקשות הא הרמב"ם ז"ל פסק דאין מועלין בשירי הלשכה א"כ איך חל על מה שלוקחין בשירי הלשכה קדושת קרבן והטעם כמ"ש דכיון דשירי הלשכה עומדין בין לקיץ ובין לחומת העיר ליכא בהו מעילה דהוי כמו מעות סתומין אבל כשלקח בהמעות קיץ חל עליו קדושת קרבן ויש בו מעילה כמו במעות סתומין וכשלקח חטאת או עולה]

עוד יש להקשות על מה דפרכינן בקידושין שם לר"מ דס"ל דכתנות כהונה שלא בלו אין מועלין בהם משום דניתנו ליהנות בהם מההוא שהיה ר"מ אומר מועלין בשירי הלשכה והא חומת העיר ומגדלותיה כו' ואמאי לא פריך מתרומת הלשכה גופה דלכ"ע יש בה מעילה הא כתנות כהונה באין מתרומת הלשכה דמפקינן לה בת"כ מדכתיב בגדי קודש הם מלמד שבאין מתרומת הלשכה וכמה שפסק הרמב"ם ז"ל פ"ד מהל' שקלים ה"ב וכיון דכתנות כהונה אין בהם מעילה דניתנו ליהנות בהם א"כ אמאי מועלין בתרומת הלשכה ואי נימא משום דתרומת הלשכה עומדין גם לקרבנות א"כ ה"נ שירי הלשכה לר"מ כיון דחוזר לשירים א"כ עומדין לקרבנות ומה איכפת לן דעומדין ג"כ לחומת העיר דניתנה ליהנות בה וצ"ע

והנה להרמב"ם ז"ל דבין ההיכל והעזרות ובין חומת העיר באין משירי הלשכה ע"כ דקדשי ב"ה הם רק לתיקון הבית וכששמן מוכיח עליהם שהם לבדק הבית אבל תחילת הבנין נעשה משירי הלשכה ובפרוכת פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ד מהל' שקלים דבאה מקדשי ב"ה והיינו