מקדש דוד חלק א קי

לפ"ז אם איש יכול להקריב קרבן האשה בבמה דאפשר לומר הכא כל איהו לא מצי עביד כו' דרק בכהנים מצינו דשלוחי דרחמנא נינהו דהתורה עשתה לכהנים שלוחים להקריב קרבנותיהם של ישראל ואף שהישראל א"י להקריב יכול הכהן להקריב אבל בבמה דעבודה בזרים לא מצינו שעשאם התורה שלוחים וא"כ הוו שלוחי דידן ושייך כל היכא דאיהו לא מצי עביד כו' וכיון דהאשה אינה יכולה להקריב אף איש אינו יכול להקריב את קרבנה

והנה הדברים ששוו במת יחיד לבמת ציבור חשיבנן להו בזבחים ק"כ ע"א והיינו שחיטה בבמה גדולה וקטנה הפשט וניתוח כו' מומין וזמן בגדולה וקטנה וכתב רש"י ז"ל שם דמומין נוהגין בקטנה משום דלא אשכחן דשרינהו בקטנה והקשה שם הרש"ש הא בתמורה ז' מפקינן לה מקרא דמעוך וכתות כו' לא תקריבו דאתא לבמת יחיד ע"ש ולענ"ד נראה דלא קשה דקרא הוא רק דאיכא איסור בע"מ בבמת יחיד דאיכא לאו דלא תקריבו אבל שפסול לא שמעינן ולא תלי זה בזה דהא אמרינן בריש תמורה דמקדיש בע"מ אף לדמי נסכים עובר בלאו אע"ג דלא מיפסלי הנסכים בשביל זה והכא אמרינן דבמומין שוו במה גדולה וקטנה היינו דהמומים פוסלין בקטנה וע"ז כתב רש"י ז"ל רק דלא שמעינן שהתירם הכתוב שם מכלל פסולן במקדש

ובעולת במת יחיד שהכניסה לפנים איכא פלוגתא בזבחים קי"ט ע"ב אי קלטוה מחיצות ודינה כקדשי במה גדולה לענין שחיטת צפון ומתן סביב וחיצוי כו' ופשטינן לה התם מההיא דחזה ושוק ותרומת לחמי תודה נוהגין בקדשי במה גדולה ואין נוהגין בקדשי במה קטנה היינו דדיני במה קטנה נוהגין בהקדשים שהוקדשו לבמה קטנה ואין נ"מ בין קריבין בקטנה או בגדולה וא"כ ה"נ לענין חיצוי ומאן דפליג מוקים לה התם דנוהגין בבמה גדולה ואין נוהגין בבמה קטנה היינו דתלוי במקום ההקרבה ופלוגתייהו היא אי דיני במה קטנה תלוי בהקדשים דהקדשים שהוקדשו לבמה קטנה י"ל דיני במה קטנה ואין נ"מ במקום הקרבתן או שתלוי במקום דכל שקרב בבמה גדולה י"ל כל דיני במה גדולה ואין נ"מ אם הם קדשי במה גדולה או קטנה ונראה דלמ"ד דתלוי בהקדשים ולא במקום הקרבתן אפשר דקדשי במה קטנה שהקריבן בבמה גדולה אף זר יכול להקריבן דמ"ש זרות מחיצוי לדמים דמאן דס"ל דאזלינן בתר קדשים ס"ל דיכולים לעשות במה קטנה בבמה גדולה דקדשי במה קטנה אף כשקרב בגדולה הוי כמו שקרבו בקטנה וכן נראה דלמ"ד במה קטנה א"צ מזבח קדשי במה קטנה אף כשהכניסה בפנים יכול להעלות שם על הסלע וכן זר יכול להקריבן שם

ובעולת במת יחיד שהכניסה לפנים למ"ד קלטוה מחיצות יש לחקור אי עורה לכהנים דבעולת במת יחיד עורה לבעלים כדאמרינן בתוספתא דאפשר דרק לענין חזה ושוק אמרינן דקלטוה מחיצות שהם דינים בהקרבה דצריך תנופת חזה ושוק אבל עורה דאינו אלא דין ממון אפשר דלענין זה לא שייך קליטת מחיצות

ד) במנחות ו' ע"ב גבי פלוגתא דבן בתירא ורבנן בקמץ בשמאל אם יחזור ויקמוץ בימין אמר רב דלבן בתירא אף זר שקמץ יחזור ומקשינן התם פשיטא מ"ש שמאל דאשכחן הכשירא ביוה"כ ה"נ זר אית ליה הכשירא בבמה וכ"ת מבמה לא ילפינן והתניא מנין ליוצא כו' ופי' רש"י ז"ל זר נמי אנא ידענא דמכשר נמי בן בתירא דהא אית ליה הכשר בבמה קודם שנתקדש אהרן שהעבודה בבכורות עכ"ל וכתבו התוס' שם ד"ה וכי על רש"י ז"ל משמע שר"ל דלאחר אהרן לא הותר זר בבמה ואי אפשר לומר כן כדמוכח בזבחים דדרשינן איש להכשיר את הזר והיינו לאחר שנבדל אהרן ועוד מצינו שאול ושמואל שהקריבו בבמה עכ"ל והנה בזבחים ס"ח ע"ב גבי מליקת זר דאמרינן התם נמי מ"ש שמאל דאי"ל הכשירא ביוה"כ זר נמי אי"ל הכשירא בבמה כתב ג"כ רש"י ז"ל בנוסחא כת"י דעבודתה בבכורות (וראיתי להגאון מוהר"ר דובער שאפירא אב"ד דקאוונע בקונטרסו שדימה דברי רש"י ז"ל אלו להדדי וכתב דלשיטתיה אזיל] והנה ליישב דברי רש"י ז"ל נראה דלהכי נקט קודם שנתקדש אהרן ועבודה בבכורות משום דהוקשה לרש"י ז"ל קושית התוס' שם ס"ח ע"ב ד"ה ונילף על הא דמקשינן התם גבי מליקה הא זר אי"ל הכשירא בבמה והקשו דילמא ס"ל כמ"ד דאין מנחה ועופות בבמה ע"ש ולפיכך כתב רש"י ז"ל דמיירי בבמה קודם שנתקדש אהרן דהיינו במת סיני דעבודה בבכורות והתם לכ"ע היו עופות בבמה כדאמרינן בזבחים קט"ו ע"ב עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות והכל כשרין ליקרב בהמה חיה ועוף כו' דהבמות עד שלא הוקם המשכן היה להם דין במת בני נח כדאמרינן שם בגמרא דילפינן מנח מויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל עוף הטהור וכן בההיא דמנחות גבי קמיצת זר ג"כ יש להקשות כקושית התוס' דילמא ס"ל אין מנחה בבמה ומש"ה פי' רש"י שם ג"כ דנילף מבמה קודם שנתקדש אהרן ועבודה בבכורות ואז היו אף מנחות כיון דהיו עופות כיון דעל אותה במה לא נאמרה הדרשה דזבחים ולא עופות ה"נ זבחים ולא מנחות דזה בזה תלי כדאמרינן בגמרא למ"ד אין מנחה בבמה אין עופות בבמה דזבחים ולא מנחות ה"נ זבחים ולא עופות דאף שאר הקרבנות כבר ניתנו קודם הקמת המשכן דכללות ופרטות נאמרו בסיני דאף חטאות ואשמות בכורות ומעשרות היו יכולים להקריב בסיני אלו דבר שבחובה היה קרב בבמה כדאמרינן בבכורות ד' ע"ב]

והנה בזבחים ס"ט ע"א דאמרינן לדברי האומר אין מנחה בבמה כו' מ"ט זבחים ולא מנחות זבחים ולא עופות פי' רש"י ז"ל דכתיב ויזבחו זבחים שלמים בסיני ע"ש וקשה הא בסיני שהיה לה דין במת בני נח לכ"ע היה עופות בבמה ואף חיה היתה קריבה שם אע"ג דבשאר במות לא קרבה חיה לכ"ע כדאמרינן בזבחים קט"ו וצ"ע אך בזבחים קי"ט ע"ב בההיא דלדברי האומר אין מנחה בבמה אין עופות בבמה מ"ט כו' זבחים ולא עופות פי' רש"י ז"ל [לפי מה שהגיה הש"מ שם דכתוב וזבחו זבחי שלמים לה' אותם והיינו קרא דכתיב בשאר במות ולא בבמת סיני וכמה שכתב רש"י ז"ל שם דדרשינן האי קרא בקדשים שהקדישן בשעת היתר הבמות כו'

ובעיקר עמ"ש רש"י ז"ל דילפינן מבמה קודם שנתקדש אהרן אין להקשות דא"כ אף חיה אם עלתה לא תרד דאי"ל הכשירא בבמה קודם שנתקדש אהרן דכיון דעל חיה לא חלה קדוה"ג לא שייך לומר זה וכמו בבע"מ לר"ע דאם עלה לא ירד משום די"ל הכשירא בעופות ומ"מ אמרינן בזבחים ל"ה ע"ב דהוא שקדם הקדישן את מומן אבל קדם מומן דלא חל עליהם קדוה"ג ירדו ואינו שייך למילף מעופות אך אכתי מבע"מ שקדם הקדישן את מומן יש להקשות לרבנן אמאי ירדו נהי דלא ילפי מעופות נילף מבמה קודם שנתקדש אהרן דאף בע"מ כשרין ליקרב וע"כ דמאותה במה לא ילפינן וצ"ע

ובעצם במת סיני יש לחקור מה היה דינה אי כבמת יחיד או כבמת ציבור והנה במנחות פ"ב ע"ב ילפינן בהיקישא דוזאת התורה מה עולה טעונה כלי אף כל טעון כלי ומקשינן מאי כלי אי לימא מזרק גבי זבחי שלמי ציבור נמי כתיב וישם באגנות כו' ומוכח דבסיני