מקדש דוד חלק א קיא

קרבו זבחי שלמי ציבור דהאי קרא בסיני כתיב ומזה נראה שהיתה במת ציבור דקרבנות ציבור אין קרבין בבמת יחיד וכן העולה למ"ד עולת תמיד או עולת ראיה היתה קרבן ציבור ואתי שפיר ג"כ מה שהיה טעון שם כלי לקבלת הדם דכתיב וישם באגנות ומינה ילפינן בעלמא לקבלה דטעון מזרק ובבמת יחיד ליכא דין כ"ש כלל ומוכח שהיתה במת ציבור מיהו בבכורות ד' ע"ב בההיא דביום שהוקם המשכן הקריבו חטאות ואשמות בכורות ומעשרות כו' אמרינן דדוקא מאותו היום אבל קודם לא אלמא חובות לא קרבו בבמה ופי' רש"י ז"ל שלא היה כל אחד יכול לעשות מזבח ולהקריב דחובות לא קרבו בבמת יחיד ע"ש ואמאי והא היו יכולים להקריב חובות בבמת סיני שהיתה במת ציבור ואמאי לא קרבו רק מיום שהוקם המשכן ואפשר דבמת סיני היתה רק לפי שעה וצ"ע וכן יש להקשות לר"ש דס"ל בפ' בתרא דזבחים דאף בבמת ציבור לא קרבו לציבור רק מה שכיוצא בו קרב בקטנה והיינו רק עולות חובה כגון תמידין ומוספין וכתבו התוס' שם קי"ח ע"א ד"ה ותתרגם דכבשי עצרת שהם זבחי שלמי ציבור לא קרבו לר"ש אע"ג דאיכא שלמי נדבה משום דזבחי שלמי ציבור ק"ק ושלמי יחיד הם קדשים קלים וא"כ אין זה כיוצא ביחיד ע"ש וא"כ קשה איך הקריבו זבחי שלמי ציבור בסיני אפילו אי נימא דבמת סיני היתה במת ציבור ואפשר דאותן זבחי שלמי ציבור שהיו קדשי שעה [ואע"ג דבעצרת היו מ"מ לא היו כשאר זבחי שלמי ציבור שקרבין בעצרת שהיו כבשים וכאן היו פרים] לא היו ק"ק כ"א קדשים קלים וא"כ כיוצא בו קרב בבמה קטנה שהם שלמי נדבה ומש"ה היה אפשר להם ליקרב בסיני: תם ונשלם בעזרת בורא עולם.