מקדש דוד חלק א קט

אם נוב וגבעון הם בכלל מקדש ומשכן וכן לפ"ז יש לחקור אם היה שם מצות שמירת המקדש בכהנים ולוים דמפקינן בפ"ק דתמיד מקרא דוהחונים לפני המשכן קדמה כו' וכתב הראב"ד ז"ל שם דזה דבמקדש צריך שימור הוא משום דמקדש אקרי משכן כדאשכחן בשבועות ע"ש וא"כ יש לחקור אי שייך זה בבמה גדולה אי במה גדולה ג"כ אקרי מקדש

והנה בסוטה ט"ז ע"א גבי העפר אשר יהיה בקרקע המשכן אין לי אלא משכן שילה נוב וגבעון ובית עולמים מנין כו' הקשו בתוס' שם ל"ל קרא לבית עולמים הא אשכחן דמקדש אקרי משכן כדאמרינן בשבועות ותי' דעיקר ריבוי הוא לנוב וגבעון ובית עולמים נקט אגב שטפיה ע"ש ומוכח דזה דאמרינן דמקדש אקרי משכן אין נוב וגבעון בכלל ולפ"ז ליכא התם משום טומאה וגם א"צ שימור אך מדברי הש"ס שם אדרבה יש להוכיח דחייבים משום טומאה בנוב וגבעון דאמרינן שם איסי בן מנחם אומר א"צ ומה בטומאה קלה לא חלק הכתוב בטומאת א"א חמורה לא כ"ש וטומאה קלה היינו טומאת מקדש א"כ לפי גרסת ותי' התוס' דהריבוי הוא רק לנוב וגבעון א"כ זה שאמר עלה איסי בן מנחם דא"צ קרא ומה טומאה קלה כו' ג"כ קאי אנוב וגבעון וא"כ מוכח דבנוב וגבעון היה נוהג טומאת מקדש אך זה רק לפי גרסת התוס' שם אבל רש"י ז"ל לא גרס התם כלל נוב וגבעון וא"כ ליכא לאוכוחי מהתם כלל

ובענין המקום הראוי לעשות שם במה גדולה אמרינן במכילתא פ' בא עד שלא נבחרה ירושלים היתה כל ארץ ישראל ראויה למזבח כו' ומשמע דדוקא א"י אבל לא חו"ל וכן אמרינן באבות דר' נתן פ' כ"ו כל הקבור בא"י כאילו קבור תחת המזבח לפי שכל א"י ראויה למזבח ופי' המפרשים ז"ל שם דהיינו בשעת היתר הבמות ומוכח ג"כ דרק א"י ולא חו"ל אך אין לומר דכל הבמות אף של יחיד אין נוהגות אלא בא"י דהא אמרינן במגילה י' ע"א אמר ר"י שמעתי שמקריבין בבית חוניו בזה"ז ובית חוניו היתה באלכסנדריה של מצרים ונראה דהכונה על במת ציבור דעד שלא נבחרה ירושלים היתה כל א"י ראויה לבמת ציבור אבל חו"ל אינו ראוי לבמת ציבור וי"ל טעם בזה דבמה גדולה י"ל קדושת מחנה שכינה דהא ק"ק נאכלים שם לפנים מן הקלעים כמו במקדש ואפשר דגם לענין שילוח טמאים י"ל דין מחנה שכינה כמ"ש א"כ י"ל דכמו לקדש מקום העזרה בעינן מלך ונביא ואורים ותומים כן הדין בבמת ציבור דחשיב כעזרה וצריך קידוש ובחו"ל לא שייך מלך עוד אפשר לומר כיון דעשר קדושות הן זו למעלה מזו כדאמרינן בריש מס' כלים א"י מקודשת משאר ארצות כו' עזרת ישראל מקודשת הימנה כו' אי אפשר למקום להיות קדושה חמורה בלא הקדושה קלה ואי אפשר להיות קדושת העזרה בלא קדושת א"י וצ"ע בזה

ג) ובבמה קטנה לכ"ע אין מקריבין אלא עולה ושלמים בלבד ובמנחה איכא פלוגתא והנה יש לעיין הא קי"ל דמתנדבין יין שמן עצים ולבונה א"כ הו"ל נידר ונידב וישרות נינהו ואמאי לא קרבו רק עולה ושלמים בלבד מיהו למ"ד אין מנחה בבמה ומשום דזבחים ולא מנחות א"כ ה"נ זבחים ולא יין ולא שמן כו' ועוד דכולהו ממנחה ילפינן לה בת"כ קרבן מנחה מלמד שמתנדבין יין קרבן מלמד שמתנדבין שמן כו' מיהו למ"ד יש מנחה בבמה נראה דהנך נמי קרבי דמהיכא תיתי למעוטא מיהו ביין למ"ד דאין נסכים קרבין בבמה קטנה אפשר כיון דנסכי חובה לא נהגו בבמה אף נסכי נדבה ליכא דחזינן דבנסכי נדבה בעינן שיעור הראוי לנסכי חובה לפר לכבש או לאיל כדאמרינן במנחות ק"ד ע"א ואפשר דבעינן שיהיו הנסכים ראוים לנסכי חובה ואם נסכי חובה לא נהגו אפשר דאף נסכי נדבה לא נהגו ושם ק"ד ע"ב אמרינן מה מצינו ביין שהוא בא חובה ובא בנדבה כו' משמע ג"כ דמשום שבא חובה בא בנדבה

והנה למ"ד יש מנחה בבמה יש לחקור מה דין מנחת כהנים בבמה קטנה אם היא ג"כ כליל דאפשר דרק במקדש או בבמה גדולה דאיכא דין כהונה בהקרבה ה"נ איכא דין כהונה בבעלים של הקרבן ואיכא שינוי בין מנחת ישראל למנחת כהנים אבל בבמתו שבראש גגו דליכא התם דין כהונה כלל אפשר דה"נ לענין בעל הקרבן אין נפקותא בין כהן לזר דבבמה לא שייך כהונה כלל

עוד יש לחקור בבמה קטנה דליכא מתן סביב כדאמרינן בר"פ פרת חטאת והיינו דא"צ ליתן רק מתנה אחת [דדין ב' מתנות שהן ד' הוא מדין מתן סביב] אי איכא דין שפיכת שיריים דקרא דמייתינן התם למעט במה רק במתן סביב כתיב מיהו כיון דשפיכת שיריים בעינן על היסוד ובבמה ליכא יסוד ואפילו למ"ד דבבמה צריך מזבח אך יסוד לא בעינן כדאמרינן התם ק"ח ע"ב א"כ לא שייך שפיכת שיריים מיהו אין הוכחה מזה דהא אף תחילת עולה צריכה יסוד כדאמרינן בפ' איזהו מקומן נ"ב ע"א ומ"מ בבמה דליכא דין יסוד לא איכפת לן ה"נ אפשר בשיריים וכ"ש למ"ד מקום עולה מקום שיריים יכול לשפוך השיריים במקום שעושה הזריקה וצ"ע בזה

ובדין דצריך עצים להקטרה ג"כ אין חילוק בין במה גדולה לקטנה כדמוכח בזבחים קט"ז ע"ב ובעינן ג"כ עצים שלא נשתמש בהם הדיוט כדמסקינן שם מיהו שאר דיני עצים לא נתבאר אם נוהגים בקטנה כמו עץ שנמצא בו תולעת דפסול וכן אי בעינן דוקרי שפוד דלא קטרי ושל גפן כו' פסולים ובעיקר אף שצריך עצים להקטרה וצריך ג"כ לעשות מערכה כדאמרינן בתוספתא פי"ב דזבחים אינו חייב עד שיבנה המזבח ויסדר המערכה ע"ש מ"מ דין סידור שני גזרי עצים ותרומת הדשן ודאי אין נוהגין בקטנה דאלו העבודות אין שייכים אל הקרבת הקרבן רק שהם עבודות במקדש ולפ"ז עולת במת יחיד מועלין בה רק עד שהעלן כמו באימורי קק"ל דנעשה מצותן ולא הוו כשאר עולות דמועלין בהן עד שיצאו לבית הדשן

עוד יש לחקור בבמה קטנה אם הציץ מרצה שם על הטומאה אם הציץ מהני רק לבמה גדולה דיש שם דין כהונה ובגדי כהונה או אפשר דהציץ שהיה בבמה גדולה מהני לכל הטומאות שבקרבנות אף לאותן של במת יחיד גם באיסור העלאת שאור ודבש יש לחקור אי נוהג בבמה קטנה ונראה דתלוי בפלוגתא אי בבמת יחיד צריך מזבח או אף אם העלה על הסלע כשר דאי צריך מזבח אפשר דנוהג בו אף איסור שאור ודבש אבל אי אין צריך מזבח נראה ודאי דאין איסור שאור ודבש נוהג בהם דתוס' מנחות נ"ז ע"ב ד"ה כבש הקשו לר"י דס"ל דרצפה מקדשת אמאי מרבינן רק כבש להעלאת שאור ודבש ולא מרבינן ג"כ רצפה ותי' דשלמה קידש רצפה להיות כמזבח רק לכשרים ולא לפסולים ע"ש ומוכח דלשאור ודבש בעינן דוקא מזבח ולא סגי בזה דהמקום כשר להקטרה ובעינן ג"כ שיהא שם מזבח עליו אף לפסולים וא"כ הסלע בבמה קטנה לא עדיף מרצפת העזרה דכשרה להקטרה ומ"מ ליכא איסור שאור ודבש דבעינן דוקא מזבח ויהיה מזבח לענין שאור ודבש וא"כ האי סלע לענין שאור ודבש ודאי אינו מזבח כלל

ואשה אי קריבה בבמה קטנה איכא פלוגתא בירושלמי מגילה ואיכא למ"ד התם דאינה קריבה דכתיב איש הישר בעיניו איש ולא אשה ע"ש והנה יש לחקור