מפעלות אלוקים צח

מציאו' הפעול ממני נצחי כדי שיהיה רצונו המחוייב המציאות נתלה בו אלא אם נאמר שזה יתחייב לו מצד דבר זולת מציאותו וזה בטל. ועוד שאיך אפשר שיצטרף פעול הרצון האלקי הקדום אל עת זולת עת אחרי שאין שם עתות כלל כי הוא מעל הזמן וקודם אליו בכל מיני קדימה ואי אפשר לייחד עת זולת עת אם לא במציאות הזמן והעתות קודם לאותו ההתיחדות ועוד שאי אפשר להמלט בזה משנוי הפועל כי עם היות שנודה ברצון הקדום שהוא עצמותו ית' שיגזור חדוש הפעול בעת מה. אין ספק שעת בא דברו השתנה צרוף הפועל וענינו אל הפועל מהענין שהיה לו קודם לכן עמו בהיותו נעדר החדוש והמציאות ממנו ית' שאם לא כן מי יתן ואדע אחרי שהיה אותו הרצון המחייב אותו החדוש לאותו העת קדום תמיד באופן אחד בלתי משתנה מה הוא הענין אשר סבב עתה צאת בזה העת אותו החדוש אל הפועל כי לא יספיק בזה אותו הרצון הקדום להיותו תמיד באופן אחד. ואי אפשר שיהי' הוא סבה להעדר הדבר ומציאותו יחד בעת זולת עת אלא אם נאמר שהגעת אותו העת הוא הוציאה אותו החדוש אל הפעל וזה בטל כי אין מציאות לזה העת אם לא בהגעת אותו החדוש ויהיה א"כ הדבר סבה לסבתו וסבה לעצמו וכל זה בתכלית הבטול ומה שהמשיל מהרופא החכם שלא בלבד סדר ברצונו וחכמתו מהות ואיכות וכמות התרופה. אבל גם זמן ועת לקיחתה הוא משל הטעא' כי זה אמנם יקרה לרופא לפי שאין רצונו וידיעתו עצמותו אבל הם מקרים אליו ועצמותו נמצא בזמן והזמן קדם ויעדיף על מציאותו וכל שכן על פעולתו. ולכן יבחר למעשיו מעתות אותו הזמן אשר הוא בו אי זה עת שירצה או יכיר שהוא יותר ראוי לפעולתו ולא יפול דבר מזה בבורא העולם ואמנם למה שאמר שאין ראוי לשאול למה לא נברא העולם קודם הזמן שנברא בו לפי שקודם הבריאה לא היה זמן ולא קודם ולא מתאחר ראוי להשיבו ישמעו אזניך מה שאתה מוציא מפיך שאם אין ראוי לשאול למה. נברא בעת זולת עת מפני שלא היו אז עתות ככה לא נוכל לומר שרצ' שתתחדש הבריאה בעת זולת עת כיין שלא היו אז עתות כלל והנה עם היות שלח תפול השאלה למה לא נברא העולם קודם זה כבר תפול ולמה לא היתה המצאת העולם תמידית ונצחית כנצחיות הפועל ומי יחס מציאותו לעת זולת עת כי זה לא יחייבהו יחס הפעול והעולם ולא יחס הפועל הקדום הבלתי משתנה. וכבר כתב אבן רשד בהפלת ההפל' כמ' מהספקות יתחייבו לדעת הרצון הקדום ושהפילוסופים יתחייבו שני דברים אחד מהם שפעל הפועל בעת זולת עת יתחייב בו השתנות קודם והצטרך אל משנה. והשני שהראשון ית' לא ישתנה במין ממיני השנוי ואי אפשר שיניחו שענין הפועל מהפעל המחודש בעת הפעול' הוא בעינו ענינו בעת העדר הפעולה הנה שם בהכרח ענין מתחדש ויחס לא היה אם בפועל ואם בשניהם. ועוד אמר שהרצון יאמר בשתוף על הרצון הנצחי ועל הרצון המחודש אבל בהתהפכות כי הרצון כפי הנגל' מענינו הוא כח אפש' על שני המקבילי' בשווי ואפשר קבלת שני הנרצים על השווי כי הרצון הוא תשוקת הפועל אל הפעל. וכאשר פעל נחה שקט' התשוק' והגיע הנרצ' וזאת התשוק' נתלית בב"ת המקבילים בשווי וכאשר נאמר שהרצון בא' מהמקבילי' נצחי כבר יסולק גדר הרצון ובהעתק טבעו מהאפשר אל המחוייב ואם לא היה לרצון הנצחי ראשית לא יוגבל ממנו עת בהגעת הנרצ' ולא יורמז. הנה א"כ הרצון האלקי לא יוחס אל זמן ולא יוחס אל עת בלתי עת. ועוד אמר אם היה בעולם קודם שנמצא אפשרות לא סר אחר שאינו נמנע הנה יחוייב שיהי' העולם נצחי כי מה שלא סר היות אפשר אם הונח שהוא לא סר היות