מפעלות אלוקים צד

המצא מחודש מבלי סבה חייבתהו כן הוא מהשקר מציאות סבה ומחייב שנשלמו תנאיו חיוביו ושרשיו עד שלא ישאר ולא יחסר מהם דבר ויתאחר המחוייב כי הנה מציאות המחוייב אצל ההתאמתות המחייב בשלמות תנאיו הוא הכרחי והתאחרו הוא שקר כמו שקרות מציאות המחודש המחוייב מבלי מחייב ומחדש והנה קודם מציאות העולם כבר היה הראשון הרוצה נמצא והרצון נמצא ויחס הרצון אל הנרצה נמצא ולא נתחדש שם דבר שלא היה מקודם כי הראשון בלתי משתנה בשום מין מן השנוי ואיך אם כן עמד הרוצה בטל ממעשיו מבלי הנרצה זמן בלתי בעל תכלית ונתחדש אחרי כן הנרצה המחודש הזה. ומה המונע מתחדשו קודם לכן זה בטול ושקר גדול עכ"ל והטענה הזאת היא חזקה עד מאד לא ראיתי כמוה בכל טענות בעלי הקדמות לרוע. והרב המורה זכרה אבל באופן אחר מהדברים שהוא כתב ועוד על צד הרחקה שהם אומרים איך היה הש"י בטל לא יעש דבר בשום פנים ולא חדש מתחדש בזמן הקדמון אשר לא סר וכו' וטענת הפילוסופים אשר זכרתי היא חזקה ואינה הרחקה בלבד עוד עשו אנשים אחרים טענה שנית אמרו אם היה העולם מחודש מן האלוק היה הוא ית' פועל בכח קודם הבריאה ושב פועל הפעל כשברא ויתחייב מזה שהיו לו מונעים מלפעול כשלא פעל או מביאים ועוזרים אותו לפעול כאשר פעל ולכן היה הוא פועל בכח כל הזמן שלא ינוע לפעל ופועל בפעל כאשר יכול לפעל ואם יצא מהכח אל הפעל כבר נשתנה בהכרח והצטרך אל מוציא יוציאהו מהכת אל הפעל ההוא והיה הוא אם כן עלול באותו הפעל מאותו מוציא וכל זה שקר בחקו יתברך כי הוא בפעל תמיד ואין בו כחניות כלל כי הכח הוא ממשיגי החמר והוא בלתי משתנה בשום מין ממיני השנוי והוא עלה ראשונה לכל הדברים לא עלול חלילה אם לא שעשה ממנה שני טענות וכבר העיר הרב גם על הטענה הזאת שגם באל ית' לא יפול שיהיו מונעים לו ומעכבים ולא עוזרים ומחייבים אותו לפעול עוד עשו טענה שלישית מצד הצירוף והיא שבהיות האל פועל אחר שלא היה כבר התחדש בו צירוף עם הדבר הפעול והמחודש והתחדש' הצירוף אי אפשר שיהיה מבלי שנוי והוא בלתי משתנה הנה אם כן הוא שקר שיפעל ויחדש בעת זולת עת ועל הטענה הזאת לא העיר הרב המורה. עוד עשו טענה רביעית והיא שבהיות האל ית' נימוס הנמצאות כלם וסדרם אי אפשר שימצא בזולת הנמצאות כי המושכל אשר אין לו נושא חוץ לנפש יחשב שהוא כוזב וכל שכן אם היה האלוק ית' מניע מיוחד לאחד מהגלגלים שלא יתכן שיהיה לו פעם הקשר ויחס עמו ופעם לא יהיה והרב המורה לא זכר הטענה הזאת עוד עשו טענה חמישית אמרו המצאת העולם היא הטבה נמשכת מהטוב המוחלט יתברך וכיון שחכמתו וטובוו אשר חייב מציאות העולם נמצאים תמיד בו מבלי הפסק יתחייב שיהי' העול' נמצא תמיד מבלי הפסק כי הטוב יותר שלם הוא כשיהיה מתמיד משיהיה בעת זולת עת והרב המורה העיר גם כן על הטענה הזאת ואתה תדע שכל הטענות האלה והאחרות שיוכלו ג"כ לטעון בזה כלן יוצאות מכח הטענה הראשונ' מהן וממנה יסתעפו

הפרק הב בתשובות הרב המורה והרלב"ג על הטענות אשר זכרתי וביטול' וכבר השתדל הרב המורה להשיב על הטענות האלה בכלל באמרו שעם היות שהשכל הנבדל מחומר יפעל עת מבלי עת אין זה שנוי בחקו כמו שהוא בפועל החמרי היוצא מן הכח אל הפעל והביא ראיה על זה מהשכל הפועל שיפעל עת ולא יפעל עת אחרת ואיך שתהיה סבת זה הנה אינו שנוי בחקו ואמר הרב עוד שהשאל' מה הביאו לפעול בעת זולת עת היא בלתי ראויה לפי שאין לרצונו תכלית יוצא ממנו ושם הרצון