מפעלות אלוקים צא

על משענת קנה רצוץ בטענותיו אלה הקצור קצרה חכמת ארסטו תם וישר בעיוניות ראש המעיינים ומלמדם שבא לדמות ההויה הכוללת המוגבלת אחר הוית העולם וישובו ומי לא ידע בכל אלה שהמאמין בחדוש העולם המוחלט והויתו לא תהיה טענה נגדו שכבר אמרו שהחמר אם נתהוה יהיה:. התהוותו מחמר אחר והזמן מזמן אחר:. והתנועה מתנועה אחרת והשמים מהפכים כיון שבעל הריב אומר שהכל נתחדש ונברא מלא דבר ואיך לא הרגיש ארסטו שלמדנו דרכי המופת שהיו טענותיו אלה אשר עשה כנגד התורני מערכה על הדרוש האם נאמר כמו שאמר החבר לכוזר הפילוסופים אין להאשים אותם מפני שהם היו יונים ויון היה עם שלא נחלו חכמה ולא תורה בעבור שיון היה מבני יפת השוכנים בצפון והחכמה שהיתה ירושה מאדם והיא המוחזקת בכח אלקי איננה כי אם בזרע שם שהוא סגלת נח ומשם לא פסקה החכמה ולא תפסוק מהסגלה ההיא ולא היתה חכמה ביון אלא מעת שגברו ונעתקה החכמה אליהם מפרס ואל פרס נעתקה מהכשדים ואל הכשדים מהיהודים שגלו ביניהם ובזה האופן קמו ביונים הפילוסופים הידועים בימים ההם לא קודם לכן ולא לאחר כן כי מעת ששבה המלכות לרומיים לא קם עוד בהם פילוסוף ידוע ע"כ אין ספק שדברי החכם הנעים הזה צדקו מצד א' ואינם צודקים מצד אחר כי הם צודקים באמרו שהיתה התחלת החכמה מבני ישראל וכמאמר אדוננו משה רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה וכבר כתב אבן רשד בסוף השאלה הי"ח מהפלת ההפלה וז"ל לא יספק אחר שהיו בבני ישראל חכמים רבים וזה נראה מהספרים הנמצאים ביניהם מיוחסים אל שלמה ולא סרה החכמה מבעלי המחזה הם הנביאים ע"ה ולזה הגזרה היותר אמתית היא שכל נביא חכם ולא כל חכם נביא ומחכמים באמת הם אשר נאמר שהם יורשי הנביאים וכאשר היו המלאכות המופתיות בהתחלותיהם מסודרות יותר ראוי ומחוייב שיהיה זה בתורות הלקוחות מהמחזה והשכל כי כל תורה שהיתה במחזה הנה השכל יעורב בה ע"כ. הנה יראה גם מדברי אבן רשד חכמת בני ישראל ובזה צדקו דברי החבר אבל אינם צודקים באמרו שקצר דעת ארסטו בקיום דעת הקדמות לחסרון חכמת היונים לפי שבאותו זמן שנמצא החכמה בהם אין ספק שהעמיקו בעיוניה' גם גברו חיל בחקירותיה' וארסטו כמו שיאמר אב"ר עליו התחיל הפילוסופיא והשלימה הכינה וגם חקרה ואיך אם כן בשאלה החמורה אשר כזאת נסתפק בטענותיו אלה שזכרתי בהיותם כנגד התורני דקות ושדופות קדים ואם תאמר שלא מצא טענות חזקות מאלה אני אשיבך מילין ולמה אם כן נטה מדעות הקדמונים שקבלו הוית העולם ועל מה מהטענות בטח כי מרד בדעת החדוש והר"לבג כתב שמה שהביא הפלוסו' להאמין שהיה העולם קדמון הוא מה שחשב שהיה האל מניע הגלגל העליון ושהוא נימוס הנמצאות וסדרם כי בהיותו מניע תהיה תנועתו נצחית איך יתכן לו פעם הקשר עם הגלגל ופעם לא יהיה לו הקשר או כי אינו במציאות ואם הוא נושא כל הנמצאות איך והיה בלתם כי הנה המושכל נותן שאין הדבר כן כי גם אם כן שסבר שהיה הגלגל הראשון מניע קדמון הוא מאמין הקדמות. אבל אמתת הענין הזה הוא כמו שאומר שארסטו לא נתן אל לבו לחלוק עם התורני ולא סדר טענותיו אלה אשר זכרתי כנגד המאמין בחדוש במוחלט מלא דבר כי הוא לא שער ענין אמונתו ודעתו בזה אבל היו דבריו כנגד אנכסגור' ואבן דקליס ודימוקריטשו' גם אפלטון ושאר הקדמונים שהיו אומרים בחדוש העולם והיו עם זה מאמינים שנתחדש מדבר למה שכלם קבלי אותה ההקדמה שאי אפשר שיתהוה דבר מלא דבר וחשבו עם זה שהיה התהוות העולם בדרך