מפעלות אלוקים צ

לפי שרובם מערכה על הדרוש בלי ספק אף כי ההקדמות אשר הניח מאשר אין הפכיות בגרמים השמיים יש עליהם ערעור רב וכמו שיתבאר אחר זה וכן אומר אל הטעאה השנית אשר עשה משכל הוה נפסד שאם היו השמים הוים בדרך טבע היה מקום אל טענתו שיפסדו ושמה שהוא בלתי נפסד מפאת עצמו ופשיטותו א"א שיהיה הוה אבל אנחנו בעלי החדוש לא נאמר שהשמים והעולם נתהוו בטבע אלא שנברא כפי הרצון האלקי וכחו הבב"ת ולכן אינו בלתי אפשר שבהיות העולם בכללו הוה יהיה בלתי נפסד אם הבורא ית' ישפיע מציאות נצחי וקיים כי כל אשר חפץ יי' עשה בשמים ובארץ ומאמר הפילוסיף שכל הוה נפסד צודק בהויה והפסד הטבעי לא האלקי אשר ברצון וכמו שכ' הרב המורה כ"ש אם נאמר שהשמים וכל מה שבתוכם הם נפסדים בעתיד כמו שהיו הוים במה שעבר וכמו שיתבאר אחר זה שאז לא יהיו טענות הפילוסופים בטולים לענין החדוש כלל והנה הרלב"ג התעצם להשיב על טענות ארסטו בענין ההוה והנפסד והרבה עליו דברים לאין שיעור ואין לי צורך בהם ולא בהמונם הנה התבאר מכל זה שאין בכל מה שטען ארסטו מפאת טבע ההויה וההפסד והחמר הראשון ומפאת התנועה ומפאת הזמן ומפאת העתה והגרם השמימיי שום מופת ולא טענה הכרחית תבטל בעצם ואמ' כפי העיון היש' דעת חידוש העול' ובריאתו אחר ההעדר הגמור ושרוב הטענות ההם נבנות על אותה הטענ' ר"ל ההקדמ' שכבר ביארתי בעול' משלא יתהוה דבר מלא דבר וגם רובן הן בערך הדעת התורני מערכה על הדרוש כמו שהתבאר מעינינם והוא מה שרציתי פה לבאר

הפרק הד' בשאלה תפול במה שבארתי והתרתה האמנם הוקש' לי מאד אם היה הדרוש הזה מקדמות העולם או חדושו כ"כ מסופק עד שארסטו כמו שזכר הרב המורה נא התפאר מעולם שעשה עליו מופת כמו שחשבו מפרשי ספריו ושהוא בעצמו הודה ולא בוש שהיתה השאלה הזאת מקדמות העולם או חדושו מסופקת מאד וכמו שהביא הרב מלשונו שאמר והוא בס' הנצוח ואשר אין לנו הטעאה או הם גדולי' אצלה מאמרנו בהם למה זה קשה באמרנו אם העולם קדמון או לא. וקרוב לזה בספ' השמע וז"ל כל מי שקדם מחכמי הטבע מאמין שהתנועה בלתי הווה ובלתי נפסדת מבלתי אפלטון שהוא האמין שהיא הווה ונפסדת ואמר כל בני אדם ביארו בהתמדת השמים ועמידתם וכאשר שיערו שהם בלתי הווים ונפסדים שמו שהם משכן לרוחניים ובמאמר השני אמר וז"ל מי יתן ואדע התנועה עם ההתמדה אחר שלא היה דבר מתנועע כל עיקר או אם תעמד והדברים האלה כלם יעידון יגידון שהיתה השאלה הזאת אצל ארסטו מסופקת ושלא בא עליה אצלו מופת וכן גאלינוס באחרית ימיו בספרו אשר קרא מה שיאמינהו גאלינוס וז"ל אחר העמידה בזאת השאלה לא ידענו אם העולם הוא קדמון או מח ודש ואולי שהוא בלתי אפשר שיודע ואין זה לקצור ממנו רק לקושי זאת השאלה בעצמות' על השכלים וכמו שהביאו בשמו אבוחמד בהתחלת ספר ההפלה והנה ארסטו עצמו כתב כמו שזכרתי בפרק שלמעלה שכל הראשונים הסכימו שהיו השמים הוים וגם אלכסנדרוס מוקדון שהיה תלמידו של ארסטו כפי מה שאמרו במס' תמיד פרק בתרא עשרה דברים שאל את זקני הנגב ואחת מהם היה שמים נבראו תחלה או ארץ נבראת תחלה ושאלה אחרת אור נברא תחלה או חשך ושאלות אלה יורו שהוא היה מאמין בחדוש העולם ולכן היה שואל דברים במעשה בראשית ואחרי אשר ארסטו עזב דרך הקדמונים שקבלו הוית העולם ונטה מאליהם להאמין קדמותו איכה ואיככה נשען על הטענות האלה אשר זכרתי לבטל דעת החדוש המוחלט ולקיים דעת הקדמות בהיותו כ"כ מסופק ואיך העמידו