מפעלות אלוקים פב

ונמשך אחרי חקירתו או אחר הכתובים ומקשים עליו בטענות מטבע הנמצא המיושב שזה צריך אל החומה הזאת להשיב על הטענות הסותרות אמונת פחדוש ובהתקיים אפשרותו יהיה מקום ואיפשרות לנסים והנפלאות האמנם ר' משה הנרבוני בפירושו לספר כונות אבוחמד כתב בהקדמות הגיונית דברים וזה נסתם ואין זה אלא כבנין החומה סביב העיר והוא דרך ששי עכ"ל וכדומה לזה כתב ג"כ בפירושו לספר חי בן יקטן ובפירושו לספר המורה ג"כ כאלו היה זה מרגלא בפומיה ובעבור שלרוע לבו דבר ברמיזות קורץ בעיניו מולל ברגליו מורה באצבעותיו ראיתי לפרש כונתו ראשונה ולגלות מומי מחשבתו ולהשיב על דבריו אח"כ תשובה מספקת ואומר שהדרך הששי אשר זכר זה משה האיש תם וישר וירא אלקים הוא הששי מדרכי המדברים שזכר הרב המורה בפרק ע"ג ח"א כי שם הביא זכרון המופת אשר עשו באמרם שהיה העולם אפשרי המציאות והצטרך למכריע מציאותו על העדרו והשיב עליהם הרב שמה שאותו המופת הוא בטל לפי שלא יאמר מי הכריע מציאותו על העדרו אלא אחרי ההודאה שהוא נמצא אחר ההעדר והוא מקום המחלוק' ומערכה על הדרוש והנרבוני שנעשה אפטרופוס לרב ואמר שבא לפרש ספרו והיה שטן עומד על ימינו לשטנו כתב עליו שמה וז"ל והבן זה והסתכל בו ועוררתיך עליו כי זה כולל כל הספקות אשר יחדש הרב לחלוק כבוד לפרסום נשען שגלה סודו אל עבדיו האלקיים וכאשר תזכור זה כבר כרת משכלך ענן ולא תמצא חומה במדינה תעמוד נגדך שלא תוכל לכבש' ולהכנס במדינה ולהתטייל בה עם הרואים פני המלך והמדברים עמו ושם העיר מיום יי' שמה ע"כ הנה ביאר שהיה דעתו שמה שטען הרב על מופת המדברים מעשותם דרוש על המערכה זה עצמו נוכל לטעון נגדו בחומה אשר אמר שעשה לתורה ר"ל שנאמר שהיו דבריו ג"כ מערכה על הדרוש לפי שהרב עשה בחומתו הבדל מההויה החלקית אל ההויה הכוללת והוא מקום המחלוקת שהפילוסוף יאמר שלא היתה שם הויה כוללת בשום צד וחומתו א"כ אין בה ממש וזהו הסוד אשר הערים בהעלמתו הנרבוני והתפאר והתהדר בו באמרו אך עשרתי מצאתי און לי ועתה ראה גם ראה שקרות דבריו וסכלות הבנתו כי הנה אם היה הרב עושה מופת לקיים חדוש העולם מפאת ההויה הכוללת ושהיתה זאת החומה אשר בנה באמת היו בצדק דברי הנרבוני שהיה הרב עושה מערכה על הדרוש אבל אין הדבר כן כי הרב באותו מקום שעשה בנין החומה לא היה עושה מופת על החדוש אבל היה משיב על המופתים שעשה ארסטו לקיים הקדמות מפאת הקשת ההויה החלקית והרב דוחה אותם באמרו שהמופתים או הטענות אשר עשה ארסטו בזה לבטל דעת החדוש הוא מערכה על הדרוש לפי שאין ראוי להקיש ההויה הכוללת אשר יאמרו בה בעלי החדוש להויות החלקיות לשיתחייב בה מה שיתחייב בהן כפי הסדר הטבעי וזאת היא החומה אשר בנה הרב להנצל ולהמלט מחצי קשתות הפילוסופי' ואבני סוללות ארסטו כמו שתראה מדברי הרב שם באר הטיב ואיך אם כן יהיה הרב בזה עושה מערכה על הדרוש כי הוא לא בא שמה להוכיח ולבאר החדוש במופת כי אם לסתור טענות ארסטו וצדק כי אין ראוי לפילוסוף שיעשה טענות כנגד בעלי החדוש כי אם מהקדמות ידועות מקובלות לשתי הכתות והוא לא עשה כן שהיו טענותיו כלן בנויות על אותה הקשה אשר עשה מההויות החלקיית ובעלי החדוש ישיבוהו שאין הנדון דומה לראיה כי אין טבע הדבר אחר התהותו בטבעו בעת הויתו וכ"ש בטבעו קודם הויתו ולהיו' זה כונת הרב באמת לכן תמצא שלא עשה הרב כלל בנין החומ' ולאר