מפעלות אלוקים פא

שאר הטענות שעשו הטבעיים האחרונים מאלה הטענות יצאו ומכל אחת מהן יסתעפו וימשכו בלא ספק ואל תדקדק בקדימה ובאיחור אשר עשיתי בזכרונם בחלוף מה שסדרו אותם הרלב"ג וה"ר חסדאי ושאר המחברים כי כל דרך איש ישר בעיניו,

הפרק הב' בתשובות שעשה הרב המור' עליהן הנה הרב המורה בפרק י"ז ס"ב הראה מקום ההמעדה וההטעאה בטענות האלה וכל מה שהוא ממינם והוא במה שביאר שהיה יסודם ושרשם ההקשי בין ההויה החלקית. ובין ההויה הכוללת שהוא הקש בלתי ישר לפי שאין לדמות הדבר בעת התהוותו למה שהוא אחרי השלמת הויתו וישובו. וכמו שהמשיל ביצירת האדם במעי אמו שאין טבע זרע הנקבה והוא דם בכיסה כטבעו בעת ההריון בעת שיפגשהו זרע הזכר והתחיל להתנועע וטבעו ג"כ בעת ההיא אינו כטבע החי השלם אחרי תולדתו ולכן אין לעשות ראיה מטבע הדבר אחרי הויתו והשלמו על מה שהיה בעת תנועתו אל ההויה וכל שכן לקודם שיתחיל בהויה וכמו שהמשיל מהנער היתום שמתה אמו אחרי אשר הניקתהו חדשים ויותר הוא לבדו לאביו בארץ גזרה עד שגדל והשכיל ולא ראה אשה כלל ולא נקבה אחרת משאר נקבות בעלי חיים והוא שואל לאביו איך היתה הויתו ויענהו האב שנתהוה כעצמים בבטן המלאה ושהיה במעי אמו בתחלה קטן בזוי מאד ובבטנה התנועע ויזון ויגדל מעט מעט עד שהגיע אל גבול כך מהגודל שלא תוכל האם לסבלו ואז נפתח לו השער בשפל גופה שיצא בו לאויר העולם ונתגדל עד היותו בגבול ההוא שהנה הנער היתום בשמעו שישב תשעה חדשים בבטן אמו והוא חי וצומח יכחיש דברי אביו ויעמוד מופת שהם דברים נמנעים מטבע הנמצא השלם הנח המיושב באמרו איש ממנו כשתכלה מאתו הנשימה אפילו שעה אחת אינו יכול להתקיים. ואיך א"כ ישב העובר בתוך כיס הרחם אשר היא סוגרת ומסוגר' חדשי' רבים חי ומתנוע' מבלי נשימה ואלו בלע אחד ממנו צפור חי היה הצפור מת לשעתו בהגיעו אל האנסומכא וכ"ש בבטן התחתון וכן כל איש אם לא יאכל וישתה ימים מועטים ימות ואיך א"כ ישב העובר בבטן אמו ומבלי מאכל ומשתה והוא חי כל הזמן ההוא גם אם לא יצא האדם לנקביו בימים מועטים בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל וימות בכאב גדול ואיך א"כ יעמוד העובר מבלי יציאת המותרות כ"כ מהזמן ואיך יהיה טבורו פתוח כל כך מהזמן ולא ימות בהיות שימות כל איש אם יעשה נקב בבטנו בימים מועטים ואיך לא יפתח העובר עיניו ולא יפרוש את כפיו ולא יפשוט את רגליו וכל אבריו שלמים ואין חולי בהם ועל זה הדרך יגזור היתום שכל דברי אביו הם מכת הנמנעות וכן היה ענין ארסטו עם התורני שבא ארסטו לסתור דבריו ויעשה ראיות לסותרם מהטבע הנמצא השלם המיושב הנמצא בפעל אשר יודה לו התורני שאחרי נוחו ועמידתו והשלמתו לא ידמה לדבר ממה שהיה עליו בעת ההויה ושהוא נמצ' אחר ההעד' הגמו' ואיזו טענ' תעמוד עליו מכל אשר אמרו וכמו שתראה מדברי הרב שמה דברי פי חכם חן וכתב שבתשובתו זאת בנה חומה סביב התורה מקפת בה מונעת כל אבן משליך אליה והרלב"ג חשב להפיל החומה באמרו כי גם הנסים והנפלאות אשר דומיו צריכים לאמות החדוש לקיים אותם הם אחרי הוית העולם בזה הטבע ואין החומה מגינ' עלי' ויש להשיב על דבריו שאין האמונה בחדוש העולם כדי שיתאמתו הנסים כי הם הושגו בחוש ואינם צריכים לראיה אחרת אחרי המוחש ואשר קבלו מהם עצם צריכים אל ראיה אחרת על המפורסם אבל הנסים והנפלאות הם ראיה על החדוש ולכן אינם צריכים לחומה או כי החומה היא למי שלא ראה את הנסים