מפעלות אלוקים פ

אמנם מפאת העתה אמרו אם היה הזמן הוה היתה שם עתה ראשונה אין לפניה זמן והוא שקר לפי שטבע העתה ומהותה אינו כי אם מה שהוא תכלית הזמן החולף והתחלת העתיד כי היא אינה דבר אחר זולתי מה שיחלוק הקודם והמתאחר שהם הבדלי הזמן ועוד שהעת' הראשונה מהזמן ההוא לא ימלט משנאמר שהיתה אז בכח או בפעל ושקר שנאמר שנמצאת בפעל לפי שיתחיי' היותה נמצאת בזמן ותהי' מתחלקות ואם הזמן עצמו הוא בכח כ"ש העתה שהי' תכלי' או התחלה ממנו ואם היא בכח הנה היא בהכרח התחלה אל המתאח' ותכלי' אל הקודם ולא התחלה לבד כדברי בעל החדוש ובזה הדרך עצמו יבארו שלא יהי' העולם נפסד בהיות אז עתה אחרונה אין אחריה זמן והנה הרב המורה לא זכר טענות הזמן ולא ג"כ טענות העתה אשר זכרתי מפאת העתה לפי שראה שהיה עיקר הטענה בקדמות הזמן מפאת קדמות התנועה להיות הזמן נמשך לה ודבק עמה ואם היא נצחית הנה הזמן נצחי בהכרח ועתה היא חלק מהזמן. וכן מטענות התנועה הנה היא הטענה השלישית הביאה הרב בראשית הטענות אבל בקצור גדול ובתחלת הדרך הרביעי זכר הענין האפשרות ואמר שבאותו דרך קיימו קדמות התנועה ורצה לומר בזה שכאשר יחוב' אותו מאמר מהדרך הרביעי עם הטענה שזכר בראשונה מהתנועה יהי' דעת ארסטו שלם וכלול בה לא כמו שחשב הנרבוני שלא הבין הרב דברי ארסטו ושטעה או הטעה המעיינים בטענתו כי הנה בכלל דברי הרב בדרך הראשון עם מה שהשלימו בדרך הרביעי תוכלל כונת ארסטו בטענה הזאת

ואמנם מפאת הגרם השמימיי עשו ג"כ שתי טענות האחת אם היו השמים הוים הנה אמנם יתהוו מהפכים כי כל דבר יתהוה מהפכו ויפסד אל הפכו וביאר ארסטו זה בחפוש הדברים ההוים שכלם יתההו מההפך אבל השמים אין בהם הפך. הנה א"כ אינם הוים ולא נפסדים וביאר שאין בשמים הפך לפי שאם היה בהם הפכיות תהיה בצורתם כי הנה הדברים ההפכיים הפכיותם הוא בצורתם והם דומים בחמרם. ואם היו צורות הגרמים השמימים הפכיות היו תנועותיהם הפכיות כי התנועות ימשכו בעצם לצורות ולמהויות וביאר שאין תנועות הגרמים השמימיים הפכיות לפי שאין התנועה הסבובית הפכית לתנועות הישרות אשר ליסודות כיון שאינם הפכי' גבוליו' מה שממנו ומה שאליו אשר בסיבוב וביושר ושהתנועות הסבוביות אינן ג"כ הפכיות בעצמן כאלו תאמר שהתנועה אשר ממזרח למערב אינה הפכית לתנועה אשר ממערב למזרח לפי שהתנועה הסבובית היא מין מהתנועה ואין תחת מין אחד שני הפכים אבל ההפכים הם תחת סוג אחד וא"כ אין התנועה המזרחיית הפך לתנועה המערבית ואמנם הם שני מיני אישי התנועה השמימיית לא מיני התנועה וגם יתבאר שאינן הפכיות לפי שההפכים הם בתכלית המרחק ואין תכליות המרחק בתנועה הסבובית כיון שלא ימצא בה שממנו ומה שאליו מוגבל אחר שהיה מה שממנו יתנועע הוא מה שאליו יתנועע וכיון שאין לגרם השמימיי הפך הנה א"כ אינו לא הוה ולא נפסד אבל הוא קדמון ונצחי והטענה השנית שכבר יראה בחפוש ובדרך מופת ג"כ כמו שזכר בספר השמים והעולם שכל הוה נפסד וכל נפסד הוה ומה שהוא בלתי הוה הוא בלתי נפסד ואשר הוא בלתי נפסד הוא בלתי הויה והנה הגרם השמימיי אינו נפסד כי הוא פשוט ואין בו סבות ההפסד ומזה ימשך שהוא בלתי נפסד בהכרת ושתי הטענות האלה מהגרם השמימיי ענינם וכחם אחד ולכן כללם הרב המורה באחד בדרך הג' מטענות בעלי הקדמות הן אלה קצות דרכי טענות כת ארסטו אשר עשו לדעת קדמות העולם לקוחות מהדברים הטבעיים וכל