מפעלות אלוקים עז

האלקי. וכבר גלה הכתוב שלמות הפועל האלקי על כל הפועלים באמרו הצור תמים פעלו וחנה בנבואתה אמרה אין צור כאלקינו ודרשו חז"ל אין צייר כאלקינו ודוד אמר נפלאים מעשיך ולהורות שהיתה הבריאה הראשונה מבלי חמר ולא דבר אחר קודם כפי כח הפועל האלקי אחז"ל שבשתי אותיו' ברא הקב"ה את עולמו שנאמר כי ביה יי' צור עולמים רצו בזה שבחצי השם המורה על קצת כחו וגבורתו היתה הבריאה כלה ולא בשם השלם המורה על כל יכולתו כי אם היה רוצה יתברך לברוא העולם יותר גדול ממה שהוא או לברא עולמות רבים יחד היה יכלתו וכחו מספיק לכל מה שירצה וג"כ אמרו שברא העולם הרוחני ביוד והעולם הגשמי הכולל הכדור המקיף והמרכז המוקף בה"א לרמוז שהיה העולם הרוחני במספר עשרה שמורה עליו היו"ד אם עשרה שכלים נבדלים מניעים כדברי הפלוסופים או עשרה עשיריות או עשרת אלפים מהם או יהיו עשיריות מאלפי אלפים כמ"ש אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבוון קדמוהי יקומון הנה באיזה אופן שיהיה מציאות' נבראו ביוד המורה על המספר עשרה והעולם הגשמי להיות כולל ארבעת היסודות והגשם החמישי השמימיי אמרו שנברא בה"א המורה על מספר החמשה ובכללן תולדותיהם והוא ג"כ ענין מאמרם בבראשית רבה שברא בה"א העולם הזה וברא העולם הבא ביו"ד שנאמ' אלה תולדות השמים והארץ בהבראם בה"א בראם והכונה כלה בדבריהם שהיתה אותה בריאה מבלי נושא חמר כלל כי אם בכחו ושמו יתברך הנה התבאר מזה שעם היות שהפועל המלאכותי והטבעי א"א שיפעלו בזולת נושא וחמר מקבל הנה זה אינו נמנע בחק הפועל האלקי כפי כחו הב"ת כי היה הענין בזה כמו הפועל החסר שלא יוכל לפעול בזולת מספר רב מהכלים והפועל השלם יפעל בזולת כלים או במעט מהם ככה הטבע בהויות החלקיות אין ספק שלא יוכל לפעול מבלי נושא אבל הפועל האלקי השלם לאין סוף פעל ועשה עולמו מבלי חמר ונושא כלל ומבלי כלים ולא כחות מתחלפות ולא היה זה דבר נמנע בחקו לפי שהמנעות הוית דבר לא מדבר הוא מקושר בבחינת הפועלי' המלאכותיים והטבעים ואין ראוי שיהיה כן הנמנעות בחק הפועל האלקי ית' כפי כחו הבלתי בעל תכלית ולזה כיוונו חז"ל במה שאמרו במדרש תהלים חשוכא דהוה קדם דאיתברי עלמא שירצו בחשוכא ההעדר המוחלט שקדם לבריאה ויצא לנו מכל חמשת הביאורים האלה שבריאת העולם לא מדבר ואחר ההעדר הגמור אינו דבר נמנע מפאת עצמו ואין מופת ולא טענה צודקת לבטלו בחקו ית' והוא מה שרציתי לבאר בזה המאמר: המאמר החמישי בזכרון הטעניות הטבעיות שעשו כת ארסטו לבטל דעת חדוש העולם ותשובתם ובטולן ויש בו ארבעה פרקים

הפרק הא' בזכרון הטעניות הטבעיות שעשו בעלי דעת הקדמות ובעבו' שכת ארסטו עשו טענו' רבות אחרות מטבעים מתחלפים לקיים דעת קדמות העולם בכלל ולבטל דעת החדוש אשר קבלנו אנחנו בעלי התורה ראוי שנעיין בהם בזכרון ענינם לא שאעשה עליה' הביאורים הארוכים וההקדמות הרבות שעשו עליהם בספריהם כי אם הייתי עושה כן היה מתארך המאמר הזה מאד ותכבד העבודה על האנשים המעיינים אבל אזכור אותן בדרך קצרה נסמך על המעיינים שכבר ראו אותן בהקדמותיהן ושרשיהן במקומן ולא יהיה הקצור כ"כ שאשמיט מחציתם כמו שעשה הרב המורה בפי"ד ח"ב כשהביא טענות הפילוסופים על הקדמות ומה הן אשר לא זכר ואביא במאמר הזה אשר עשו