מפעלות אלוקים עה

פועל האל יתר נאצל ממנו והוא סבה ראשונה אליו ובאו א"כ להודות במציאות מוגשם לא מחמר קדום כי הנה הבורא ית' אינו גשם ולא כח בגשם ואיך ימשך ויאצל ממנו העולם הגשמי אף שיהיה על צד החיוב האם אין זה מציאות דבר לא מדבר. גם אמרו שהשכל העלול הראשון מהסבה הראשונה בהשכלתו עלתו ממציא שכל אחר ובהשכלתו עצמו ימצא גלגל הכוכבים הקיימים וכן כל אותו הסדר שזכר אבן סיני והביאו אבוחמד בספר כונותיו והרב המורה הביאו גם כן ויחסו לארסטו האם נאמר לדעתם שהעלול הראשון ההוא כשהשכיל נפשו לקח חלק מעצמותו ועשה ממנו גלגל אין זה כי אם שמעוצם ציירו נפשו התחייב הגשם הנכבד השמימיי ההוא אלא שהם יאמרו שנמצא תמיד כן. וכפי זה כבר באו להודות במציאות דבר מוגשם מלא דבר כי אין קדימת ההעדר אשר נאמר אנחנו כת המאמינים מה שיעשה חלוף בטענה הזאת אחרי שהפועל אינו נתלה בהעדר כי אם במציאות ואבן רשד ברח מזה וכדי שלא להודות בהמצאת מוגשם מלא חמר. כתב שלא יפול שם פועל זולתו ולא בורא או עושה כי אם על מוציא הצורה מן הכח אל הפעל אבל יאמר לו שכל ומושכל משלים ונשלם ובזה הדרך היה עלתו אמנם שאר הפילוסופים כלם שחכמו השכילו זאת כבר הודו באמתת זה. גם יאמרו שהשכל הפועל הוא נותן הצורות כלן האם יעשה אותן מדבר ואף לדברי ארסטו שהצורה אין לה הויה בעצם הנה תהיה לה הויה במקרה והפועל אותה כפי דעת הפילוסופים כלם לא יעשה אותה מדבר ובאו א"כ להודות במציאות דבר לא מדבר אלא אחר ההעדר כיון שהצורות מחודשות הן בהכרח. האם נאמר כדברי הרלב"ג שהצורות כלן נתהוו מלא דבר ושאין המנעות כלו אלא בדבר המוגשם שאי אפשר שיתהוה כי אם מדבר חמרי: הנה זה באמת אינו מאמר אמתי כי הנה ארסטו עשה הקדמתו כוללת שלא יתהוה דבר מלא דבר בין שיהיה צורה בין שיהיה חמר אם היה נמנע שיתהוה החמר שהוא דבר בכח מההעדר הגמור שהוא קרוב אליו במדרגה איך לא ימנע יותר מזה שהצורה שהיא נמצאת בפעל תתהוה באותו ההתהוות שאפשר בה מההעדר המוחלט זה באמת דבר שלא יצוייר וכמו שכתבתי למעלה ולכן אבן רשד עם היותו בורח מזה לא אמר כדברי הרלב"ג אבל אמר שהיו הצורות נחבאות בחמר הראשון ועשה א"כ דעתו במציאות הצורות קרוב לדעת בעלי ההטמנה שהיו אומרים שכל דבר בכל דבר בפעל עוד תשוב תראה שאף לדעת אבן רשד המתעקש הנה המושכלות העיונית יפעלם השכל הפועל ולא ימצאו מדבר ושב א"כ להודות בההחדשות דבר מלא דבר והוא השכל הנקנה לפי דעתו שהוא אינו נחבא בחמר הראשון בצורות ההיולאניות. ואיננו הוא השכל הפועל והוא היה לדעת' ואיננו בצורות הדמוניות שהן לא ישובו לעולם מושכלות ואם אמרנו בהן שהן מושכלות בכח הוא כפי כונה אחרת וכבר ביאר זה כלו אבן רשד עצמו בביאורו לספר הנפש ובאגרת אפשרות הדבקות. הנה א"כ יתחייב גם לדעת אבן רשד חדוש דבר לא מדבר מבלי שיהיה נמנע ולא מאמר סותר נפשו וזה ממה שיורה שמציאות מוגשם לא מדבר אינו נמנע ולא בעצמו כי הנה טבע הטענה א' הוא בכל מיני החדוש עד שמפני זה הוצרך אבן רשד לברוח מחדוש הצור' הבאה מחוץ כמו שזכרו בביאורו למה שאחר הטבע ובמאמרו בורעים. הנה התבאר מזה שכפי שדברי הפילוסופים הקדמונים ודרכיהם בחקירותיהם וגם כפי מאמר רוב מפרשי ספרי ארסטו יתחייב מהם אפשרות התהוות דבר לא מדבר כמו שנאמר אנחנו כת המאמינים בבריאת העולם והויתו

הפרק ה בביאור חמישי על זה מפאת מדרגות הפועלים עוד