מפעלות אלוקים סט

בקיום ההקדמה ההיא ואומר שארסטו לא השתדל מאד באמות זאת ההקדמה ר"ל שלא יתהוה הדבר מלא דבר לפי שבר מכירם ומלחיש ואנכסגורש ובן דקליס וגם אפלטון שהיה חולק עליהם כלם קיימו וקבלו עליהם ההקדמה הזאת במושלמת האמנם מתוך דברי ארסטו עשו מפרשי ספריו טענות לקיומה הטענה האחת היא חפושית כי חפשו כל פרטי ההוים עצמים היו או מקרים וראו שכל אחד מהם כשיתהוה יתהוה מדבר ולא מהעדר וישפטו שפוט שכל דבר יתהוה מדבר ולא יתהוה דבר מלא דבר והטענה השנית וחשבוה המפרשים במדרגת מופת היא שאנחנו נראה שלא יתהוה איזה דבר שיזדמן מאיזה דבר שיזדמן אבל יש לכל הוה מיוחד חמר מיוחד שלא יתהווה אחר ממנו כאלו תאמר הגרעין לחטה והביצה לתרנגולת וטפת זרע האדם לאדם וטפת זרע הסוס לסוס וכן כל שאר הדברים וכיון שבין הדברים הנמצאים בהיות יחס המציאות ביניהם לא יתהוה איזה דבר מאיזה דבר שיזדמן כל שכן וכל שכן שלא יתהוה מההעדר שאין יחס כלל בין המציאות וההעדר והטענה השלישית אמרו העולם קודם הוויתו לא ימלט אם שיהיה מציאותו מחוייב או נמנע או אפשר ואם היה מחוייב לא סר אם כן מהיותו ואינו מחודש ואם היה נמנע לא יתכן היותו בשום זמן והחוש מעיד על סותרו ולזה מה שיחוייב שיהיה מציאותו אפשר אבל האפשרות הוא מה שיצטרך אל נושא הנה אם כן יחוייב שיהיה שם נושא הוא אשר היה בו אפשרות לקבל ההויה האפשר יצטרך לדבר יעמוד בו לפי שהמושכל הצודק יצטרך לנושא נמצא חוץ לנפש כמו שנאמר בגדרו שהוא אשר ימצא בנפש כפי מה שהוא חוץ לנפש וכתב אבן רשד שאף מושכל הנמנע צריך לנושא ישען עליו כי הנמנע מקביל לאפשר וההפכים המקבילים יצטרכו בלי ספק לנושא כי ההמנע הוא שלילת אותו האפשרו' וצריך נושא והטענ' הזאת נחה הדרך שזכר הרב המורה מטענות בעלי הקדמות בפי"ד ח"ב וכתב שהוא דרך חזק בקיום קדמות העולם והטענה הרביעית שאם היה העולם נברא מלא דבר יתחייב שיהיה הרקות נמצא והוא שקר אם כן המביא אליו הוא שקר וביאור זה שהרחקים אשר בהם נמצא עתה העולם היה אפשר קודם המצאו שימצא בהם גשם אחר והוא מסכים בגדר הרקות שהוא דבר פנוי מגשם שאפשר שיהיה בו גשם והטענה החמישית שאם היה העולם נברא מלא דבר לא היה שם אם כן אפשרות מיוחד במקום אשר נמצא בו העולם מיתר המקומות הפנויים ואחר שהיה יחס הפנוי אחד בכל המקומות אל הפועל הנה תתחייב השאלה איך ולמה נמצא העולם במקום ההוא ביחוד והיה ראוי שימצא בכל הפנוי ויהיה אם כן גשם בב"ת נמצא מה שכבר התבאר המנעו והנה הטענה הראשונה והשנית והג' שרשם בדברי הפילוס' ושאר הטענות הוסיף עליה' הר"לבג ומפניה' נטה דעתו להאמין בריאת העולם מחמר קדום כי לא צייר דעתו שיתהוה גשם אלא מגשם. כי הגשם לא יתהוה אלא ממה שהוא גשם אבל במה שהוא בעל הצורות מה יתהוו ויתחדשו בו הצורות

ותשובת הטענות האלה מבוארת במעט מן ההתבוננות. כי הנה בעלי החדוש יאמרו לטענה הראשונה שהיא הקש פפושי ולא יתן האמת על כל פנים. ויצטרך המקיש לחפש כל החלקים איש לא נעדר ואולי שיתעלם ממנו אחד ויהיה דינו מתחלף כי אינו רחוק שימצא דין הנשוא בעשרת אלפים מהחלקים. וישאר עוד חלק אחד שלא ימצא בו ודמיון זה אם רצית לחייב שכל בעל חי יניע הלחי התחתון ותחפש משור עד שה מגמל ועד חמור ועל רבים ממיני הב"ח אחרים ותמצא כן בעת אכלם ותחליט המשפט על כל בעל חי שהוא כן והוא שקר כי לא חקרת הכל לפי שכבר נמצא בנילוס לשון