מפעלות אלוקים סח

שיחייבם הדמיון כמו היות הש"י גשם או כח בגשם שאין נמצא אצל הדמיון אלא גשם או דבר בגשם והמופת יבאר שהש"י אינו גשם ולא כח גשמי וכבר זכר הרב המורה בפע"ב ח"א בהקדמה העשירית מהקדמות המדברים כמה מדברים אמתם המופת שלא יוכל הדמיון לציירם ולכן הכח המדמה אינו שופט ישר ואמתי אבל השכל שהוא משיג אמתת הדברים הוא אשר ישפוט בהם ובשכל יובדל בין הדבר המדומה והמושכל וזה בהיות המושכל מסכים אל טבע הנמצא ושהשכל הוא מבדיל בין הכח המדמה והשכלי כי הוא להיותו נבדל בלתי מתערב בחמר ישיג עצמו וישיג זולתו וישפוט משפט צדק ויצא לנו מזה הביאור שמציאות דבר מוגשם לא מחמר קודם אינו נמנע בעצמו כי אינו דבר שציורו סותר נפשו לפי שאין התנגדו' לנושא עם הנשוא לשימנע מציאותו כי לא ינגד למלת עולם שהוא הנושא מאמר היותו מחודש אחר ההעדר שהוא הנשוא ואינו מגדר אחד מהמקבילי' ועם היות שהדמיון לא יצייר התהוות העולם מלא דבר לא מפני זה נאמר שהוא נמנע בעצמו כי גם כן לא יוכל הכח הדמיוני לצייר נמצא שכלי נבדל מכל חמר ולא לצייר שאין חוץ לעולם לא מלוי ולא רקות והשכל יאמתם אבל התהוות המוגשם מלא דבר הוא נמנע בקשור כלומ' אצל הפועל המלאכות' והטבעי שלמה שהיה כחם בעל התכלית לא יוכל אחד מהם לפעול אלא בנושא אמנם בשיוקח זה הדבר במוחלט מפאת עצמו אינו נמנע ואין מציאותו סותר נפשו כי אין רצוננו באמרנו נברא דבר מלא דבר שהלא דבר שהוא ההעדר הגמור יהיה נושא ותמר ממנו נתהוה הדבר כאמרנו שמהברזל נעשה גרזן כי אם היה הדבר כן היתה באמת בריאת יש מאין נמנעת כדברי הפילוסוף כי איך יהפך האין ליש אבל רצוננו לומר שהפועל האלקי ישתבח שמו בכחו הבלתי בעל תכלית המציא וברא את העולם ושלא בראו מדבר אחר כלל אלא אחר ההעדר הגמור ובזה האופן לא אמרנו שישוב ההעדר מציאות והאין יש כי אם שהיה המציאות ההוא אחר שלא היה כאמרנו שמהלילה נעשה יום שאין הכונה שעצמות הלילה נהפך ליום אלא שאחרי הלילה והעדר האור בא היום המאיר הנה התבאר מזה כלו שכפי גדר הנמנע וענינו באמתי אין חדוש העולם המוחלט ר"ל אחר ההעדר נמנע מפאת עצמו וצדקו דברי הרב המורה שאמר שאינו נמנע אם אפשר בחק השם ואם דבר הרב כמספק באותו פרק ט"ו חלק שלישי היה זה לשתי סבות האחת מפני שלא היה אותו מקום נאות לביאור זה וכמו שאמרו בסוף דבריו והשנית לפי שכבר גלה הוא כל זה אשר כתבתי אני בתשוב' שאלותיו בפע"ב ח"ב בביאור ההקדמה העשירית מהקדמות המדברים ולפי ששם הביא תשובת כל השאלות ההם באופן מספיק לכן לא נצטרך להשיב עליהם באותו הפרק הט"ו ח"ג ומסכים למה שאמרתי פה שאון חדוש העולם נמנע מפאת עצמו ולא קדמותו מחוייב כתב הסבר כששאלו הכוזר אם יש מופת על קדמות העולם או חדושו שהשיבו וז"ל ומאין לנו מופת בשאלה הזאת חלילה לאל שתבא התורה במה שידחה ראיה או מופת אך תבא התורה בנפלאות ושנוי טבעים לבריאת הדברים או להפך דבר אל דבר אחר להורות על בירא העולם ויכלתו לעשות מה שחפץ בעת שיחפוץ ושאלות הקדמות והחדוש עמוקה וראיות שתי הכתות שוות עד שמכריע החדוש הקבלה מאדם ונח ואברהם ומשה בנבואה אשר היה בלי ספק יותר נאמנת מן ההקשה ע"כ הנה העיד על קצת ממה שבארתי בביאור הראשון הזה

הפרק הג בביאור שני שאין ההתהוות מלא דבר נמנע בטול הטענות שעשו עליו וראוי עתה אחרי שבארתי שהתהוות דבר מלא דבר אינו נמנע מפאת עצמו להשיב על הטענות שעשו כת ארסטו