מפעלות אלוקים סז

הראשונה נבראו הדברים לא מדבר כי אם אחר ההעדר יתבטל ההקדמה הכוזבת אשר נשענו עליה הפילוסופי' כלם וגם הרלב"ג שקבלה מהם והיא שלא יתהוה הדבר מלא דבר ואחרי כן אזכיר טענות בעלי הקדמות ואשיב עליהם במאמר החמישי

הפרק הב' בביאור הראשון שהוא בענין הנמנע בכלל הנמנע ממנו שהוא בהחלט והוא הנמנע מפאת עצמו. וממנו נמנע בקישור ובחינה כפי פועל מהפועלים: והנה הנמנע ההחלטי ענינו שציור מציאותו הוא סותר נפשו. ועצמותו המונע מונע עצמו. והנמנע אשר בזה אי אפשר שימצא בשום ענין לפי שאיננו דבר כללי אבל הוא שם ומאמר ידובר בלבד לא שיפול עליו אפשרות המציאות בשום צד: וימצא הנמנע הזה בחבור כל אחת מהמקבילו' הארבעה ר"ל החיוב והשלילה יחד. או שני הפכים בנושא ועת אחד או הקנין וההעדר יחדיו או המצטרפים במה הם מצטרפים שבכל אחר מאלה בהתחבר האחד עם מקבילו הוא דבר נמנע בעצמו וסותר את נפשו כאלו תאמר בחיוב והשלילה שיהיה הדבר ולא יהיה יחד או שהדבר שכבר יצא אל המציאות שלא יצא וכן בהפכי' היות הלבן שחור והשחור לבן יחד וכן בקנין ובהעדר היות הנפסד נמצא בעת שהוא נפסד ובהפך זה. וכן במצטרפים היות האב מצד שהוא אב בן או הבן מצד שהוא בן אב. וכדומה בדברים האלה שהם נמנעים בעצמם. לפי שקבוץ שני המקבילים יחד הוא דבר סותר את נפשו ובכלל שהנשיא בו סותר ומונע את הנושא וכן היה בטול המושכלות הראשונות מזה הגדר. לפי שבטולם הוא קבוץ החיוב והשלילה וציור זה סותר את נפשו. ומפני זה כתב הרב המור' שראוי שיפירשו הכתובי' באופן שלא יהיו חולקים על המופת וכמה מהרבנים ראיתי מגמגמים על המאמר הזה ומגנים אותו מאד וקרה להם זה לפי שלא ידעו ולא יבינו דרכי המופת שכיון אליו הרב שהוא המופת המוחלט אשר בהתכת הקדמותיו ישובו אל המושכלות הראשונות כי המופת אשר כזה סותרו הוא נמנע בעצמו שוא ודבר כזב ואיך יהיה זה ענין דברי התורה שהם עצם האמת אמנם שאר הדברים כלם אינם נמנעות בשלוח והחלט: אבל המנעותם הוא בהקשר ד"ל בערך ובחינת פועל מוגבל כאלו תאמר שהילד היונק שדי אמו נמנע הוא שישא משא עשרת ככרים ושהאדם יעלה לשמים מעופף וכדומה לזה כי הדברים אשר כאלה הם נמנעים אצל אותם הפועלים ויהיו אפשריים בערך פועל או פועלים אחרים גבורי כח ובני רשף יגביהו עוף: וכן יש דברים שהם נמנעים אצל המלאכה והם אפשריים אצל הטבע וכמו שיתבאר אחר זה ואחר הדברים והאמת האלה כבר נוכל להשיב בנקלה על השאלות ששאל הרב המורה בעניין הנמנע באותו הפרק הט"ו ח"ג הנזכר בשנאמר שהשער הזה פתוח ומותר הוא לכל חכם לב להבחין מהו הדבר הנמנע ומהו הדבר האפשרי מצד עצמו אבל אין אמתת הנמצאות הולך אחרי המחשבות כי אם בהפך שהמחשבות האמתיות הולכות אחרי הנמצאות ויבחן הדבר אם הוא אפשר או נמנע כפי טבעו בעצמו ר"ל שאם מציאותו סותר את נפשו והנשוא מונע את הנושא הוא נמנע ואם לאו הוא אפשר ושיש דבר שיסתור זה השער והוא השכל והמציאות בעצמו כי אין הכח הדמיוני מבחין ומצרף זה כיון שהוא אינו משיג אמתת הדברים אלה מקריהם כתמונה והאיכות ושאר הדברים שבהם או הכוזבים כמו הגמל הפורח באויר וזולתם מהדמיונות שאין להם מציאות כלל וכמה יש מהדברים שהם אמתיים לפי דעת ארסטו ולא יכילם רשת הדמיון כאמרנו שאין חוץ לעולם לא מלוי ולא רקות שהוא אמת. והדמיון לא יוכל לציירו וכן התבאר במופת הנמנע דברים