עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמפעלות אלוקים

מפעלות אלוקים סד

Mifalot Elokim 64 · מפעלות אלוקים · free full Hebrew text

Open in the reader →

הש"י לגלגל שעל ידו תתהוה הארץ וכאשר תבין זה תדע כונת המחלוקת שהיה בין ב"ש וב"ה שמים נבראו תחלה או ארץ נבראת תחלה שהיה דעת בית שמאי שהשמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ באמצעותם ועל ידיהם ובית הלל חלקו עליהם אם על מה שאמרו שהשמי' נבראת תחלה ואם על מה שאמרו שהארץ נבראת מהשמים ולא מהאל ית' בלי אמצעי ולכן אמרו ארץ נבראת תחלה ואחר כך שמים שנאמר ביום עשות יי אלקים ארץ ושמים שיראה מהכתוב הזה שהבורא יי' אלקים בלי אמצעי עשה את הארץ לא השמים אלא בעצמו ובכבודו יתברך ושעשה הארץ ראשונה קודם השמים לפי שהמרכז הוא קודם אל המקיף כיון שכל מקיף יצטרך בהכרח אל המרכז נח עליו יסבוב וגם הוכיחו זה ממה שאמר דוד לפנים הארץ יסדת ומעשה ידך שמים שראשונה זכר הארץ ואחר כך השמים ובבראשית רבא כתוב שהכריע ר' שמעון בן יוחאי ששניהם נבראו כאחד שנאמר אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קורא אני אליהם יעמדו יחדיו כלו' ששניהם השמים והארץ נבראו מהאל יתברך בלי אמצעי לא על ידי מלאך ולא על ידי כוכב ושלא קדם זה לזה בזמן הכל נעשה יחד אמנם במס' חגיגה בפ' אין דורשין יחסו ההכרע' הזא' לרבנן ובפי"ט מפרקי רבי אליעזר כתוב ששרתה על ב"ש וב"ה רוח הקדש והסכימו אלו עם אלו ששניהם נבראו כאחד וברגע אחד מה עשה הקב"ה פשט יד ימינו ונטה שמים פשט יד שמאלו ונטה ארץ שנאמר אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים רצו לומר שהפועל הקרוב בשמים ובארץ הוא האל יתברך בלי אמצעי ושלא היה הבדל ולא קדימה לשמים על הארץ ולא לארץ על השמים בזמן כי אם במעלה כאלו השמים נעשו ביד ימין השם והארץ ביד שמאלו וזו וזו ידי הן וזהו דבור המשליי דברו הכתוב בו ית' כלשון בני אדם הנה התבאר מזה כלו שלא כיון ר' אליעזר לומר שהיה דבר קדום עמו יתברך חלילה וחס כי הוא לבדו קדמון וכל מה שזולתו מחודש ואמנם מאמר רבי יהודה בר סימון שהיה סדר זמנים קודם לכן ומאמר רבי אבהו שהיה בונה עולמות ומחריבן ואמר דין הניין לי יתהון לא הניין לי לא כונו ג"כ לקדמות העולם הזה ולא להיות התנועה והזמן מבלי התחלה זמנית חלילה אבל אפשר לומר שהקדושי' האלה היתה חקירת' כמו שהבינו הרב המורה במה שיערה מדת היום והלילה בשלשת הימים הראשונים ממעשה בראשית שעדיין לא נתלו המאורות ולא נמצאת התנועה היומית ולכן סמכו דבריהם אל פסוק ויהי ערב ויהי בקר יום אחד והיה דעת רבי יהודה בר סימון שאין מציאות הזמן תלוי בלבד בתנועת הגלגל היומי כי אם ג"כ בכל פעולה שתמצא בה קדימה ואיחור שבעבורה ישוער ג"כ הזמן והוא אמרו שהיה סדר זמנים קודם לכן רמז בסדר זמנים אל מה שהתחילה הבריאה בהמצאת הדברים זה אחר זה שבקדימה ואיחור המעשה ההוא בחלקיו שיער מדת הערב והבקר והיום עם היות שלא היה שם עדיין גלגל מתנועע ולכן אמר סדר זמני ולא אמר זמנים בהחלט לפי שהזמן יוחס אל תנועת הגלגל באמת אבל סדר הזמן כבר יפול בכל פעולה שימצאו בה קדימה ואיחור לכן אמר קודם לכן רומז אל מלאכת היום לא קודם שנברא העולם אמנם רבי אבהו סבר שגם שנידה שלא יצוייר מציאות זמן בלא תנועה גלגלית כלל הנה לא נמנע הכתוב מלשערו כפי מה ששיער אחר כך בין האנשים כי היו הדברים העתידי' נמצאי' כלם קודם היותם בחכמתו ית' ולכן ישערם טרם המצאם כמו שיהיה שעורם אחרי מציאותם השלם והוא אומרו שהיה בונה עלמות ומחריבן כלומר שהיה הכל מצוייר בדעת האלקי כי הנה כל אומן חכם לב יצייר מעשהו קודם היותו כל שכן השלם