מפעלות אלוקים סב

בו. ולפי דעתי הבל הוא. והנה כל הפרק ההוא השני ידבר ממה שנברא ביום ראשון ובפרק השלישי ידבר מהדברים שנבראו ביום השני וכן בשאר הפרקים. ואיך לא יפורש אם כן המאמר על הבריאה ויפורש על הסבה הנצחיות בעתיד. כל שכן שרבי אליעזר לא היה מאמין בנצחיות השמים לעתיד ואיך אם כן ישאל על נצחותם. גם שלא קרא רבי אליעזר לשמים כסא הכבוד והנה בתחלת זה המאמר עצמו קראה בביאור שמים ולמה זה קרוב אליו יחליף את שמם ויקראם כסא הכבוד. גם אמרו והיו נמתחים והולכים עד שאמר להם די אין לו עניין בנצחיו' ובהתמדה כי אם בבריאה והמפרש הזה הסתיר פניו מזה המאמר ולא פירשו וגם הכתוב שהביא רבי אליעזר לראייה שהוא עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה מהבריאה ידבר לא מהנצחיות ועוד שאיך יאמר על השמים בנצחיותם ועל הארץ מהפסדה שהם שאלות הפכיות שיבאו בלשון אחד מתדמה שמים מאיזה מקום נבראו והארץ מאיזה מקום נבראת. גם כי אמרו לקח וזרק על המים ונקפאו המים ונעשה עפר ארץ והראיה שהביא מפסוק לשלג יאמר הוי ארץ כל זה ההויה ידבר לא מההפסד. אלא שאלה כלם דרכים מתפלספים רחוקים מכוונת התורה וקדושיה וכל השתדלותם הוא להרחיק המאמרים הקדושים מאמונת הבריאה הראשונה ולפרש אותם על שאר הכונות

והנראה בפירוש מאמר הקדום רבי אליעזר הוא שלא שאל על הסבה החמרית שממנה נתהוו השמים והארץ כמו שחשבו הרב המורה: וזאת היתה סבת בלבולו בזה המאמר והיותו כל כך זר בעיניו והאמת יורה דרכו. כי אם היה שואל על הסבה החמרית לא היה אומר מאי זה מקום נבראו או מהיכן נבראו כפי הנסחאות אבל מאיזה דבר נבראו כי הוא הלשון הראוי למה שממנו יתהוה. ואתה ראית מדברי הרב עצמו בפ"ח ח"א שכאשר זכר שתופי שם מקום לא זכר באחד מהם שיאמר על החמר. ועוד שאם היה שואל על הסבה החמרית איך נסתפק בתשובת מאור לבושו משלג שתחת כסא הכבוד. כי עדיין תשאר השאלה ואור לבושו והשלג מאי זה דבר נבראו וכמו שזכר הרב. וכל זה מוכיח שלא עלה על לב הקדוש הזה לשאול על הסבה החמרית כי יודע היה בודאי שנבראו השמים והארץ לא מדבר ואחר האין הגמור וכמו שהוא עצמו אמר בסמוך לזה עד שלא נברא העולם היה הקב"ה ושמו בלבד וכמו שזכרתי למעלה. ואיך אם כן יאמין בחמר קדום ויהיו דבריו סותרין זה את זה אבל שהביא מזה המין ברך כבוד ה' ממקומו הנה מקום אתי ובדבריהם ז"ל ממלא מקום אבותיו. והנה ר' אליעזר שאל על הפועל הקרוב בשמים ובארץ ר"ל אם היו נבראים מהאל יתברך בלי אמצעי או היתה בריאת השמים מהשכלים הנבדלים והארץ מהגלגלים או מהשכלים הנבדלים ההם וזה פירוש שמים מאיזה מקום נבראו ר"ל מאיזו מדרגה מהנמצאי' נמשכה בריאת' ומי עשאם וע"ז השי' מאור לבושו ואו' לבושו הוא כנוי למלאכי' הרוחניים משרתיו עושי רצונו. והוא על דרך אותם המאמרים שזכרתי למעלה בפרק הקודם לזה מדבריהם ז"ל אם לדעת רבי יהודה בבראשית רבה שאמר שהאורה נבראת תחלה שרצה בו שהמלאכים הרוחניים שהם כלם אורה נבראו תחלה ובהם ברא הקב"ה את עולמו והוא גם כן דעת רבי שמואל בר נחמן שהשיב לשואל מהיכן נבראת האור' מלמד שנתעטף הקב"ה כשלמה והבהיק מסוף העולם ועד סופו שקרא את המלאכים הרוחניים אורה ואמר שבהם ברא הקב"ה את עולמו. וכן באותו מאמר שבמדרש תהלים על וירא אלקים את האור כי טוב שאמר רבי אבין הלוי נטלו הקב"ה ונתעטף בו כטלית והבריק את עולמו ממנו הה"ד פוס'