מפעלות אלוקים ס

מתנועע מהם וכבר בארתי אני במאמר שמים חדשים ענין השכינה והיקרא שבא בדברי אנקלוס ובדברי הרב גם כן ובארתי שפעמים יראה מדברי הרב היות דעתו שהסבה הראשונה מניע הגלגל העליון. והיה זה כשהוא יספר דעתו כפי התורה. ופעמים יראה מדבריו שאינו כן ושהעלול הראשון הוא המניע הראשון והיה זה אצל זכרון דעות הפילוסופים שקדמוהו או כזכרון דעת אנקלוס שיראה גם כן נוטה לזה והיוצא לנו מזה כלו שלא יאמר בשום צד על השמים כסא הכבוד כי אם כסא בלבד. אמנם כסא הכבוד לא אמרוהו החכמים כי אם על מחנה המלאכים הרוחניים שהכבוד הוא מעולם להיותם נבדלים מחמר. וגם יאמר כסא וכסא הכבוד על עצמותו ית' וכמו שביאר בפ"ט ח"א על כי יד על כס יק שהוא תאר עצמותו וגדולתו. שאינו דבר יוצא מעצמו ולא נברא מנבראיו ועל זה הדרך אמרו חז"ל גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד. ואמר הרב עוד אמנם הננחות בו הנה כתוב אתה יי לעולם תשב כסאך לדור ודור ולא אמר הרב זה על השמים כי אם על כסא הכבוד יהיה מה שיהיה אם מחנה המלאכים הנבדלים. או גדולת הש"י ועצמותו. ולכן אין סתירה מכאן לאותו פרק והותרה הקושיא השלישית ולפי שהיה אפשר לפרש כסא הכבוד אם על גדולת הש"י ועצמותו. ואם על השכלי' הנבדלי' ואם על השמים מהצד שנקראו כסא בלבד. ואם על בית המקדש שנקרא כסא כבוד מפני השכינה שהיתה בו לכן אמר הרב שיתחייב שנאמר שאם היה רבי אליעזר מאמין קדמות כסא הכבוד שיהיה בהכרח תאר לשם יתברך בורא הכל לא לשום נברא אפילו מהנבדלים וכ"ש שלא יהיה גוף נברא בשמים כי כיון שאין בנמצא כי אם ד' מדרגו' שהם העול' השפ' והעול' השמימיי והעול השכלי הסבה ראשונ' ית' והי' שם הכס' נאמר בכל אחד מהם וידענו שעם היות שהנקרא המקדש כסא הכבוד הנה הוא נבר' בכלל הארץ שאמר רבי אליעזר הארץ מאי זה מקום נבראת וכן העולם השמימיי שנקרא כסא הוא מורה שהיה נברא כמו שאמר שמים מהיכן נבראו וכן עולם השכלים הנבדלים שהם נבראים כמו שאמרו החכמים ורבי אליעזר עצמו בכסא הכבוד לא נשאר אם כן נמצא שיאמר עליו כסא הכבוד שיהיה בלתי נברא כי אם הסבה הראשונה ית'. ולכן אמר הרב שאם יאפין רבי אליעזר קדמות הכסא יהיה תואר לשם בלי ספק והנה לא הכריע הרב זה באור לבושו ולא בשלג לפי שחשב שאור לבושו הוא תאר לשם כמ"ש יי' מלך גאות לבש והשלג כיון שאמר שהיא תחת כסא הכבוד הנה אם כן כסא קודם אליו והשלג מאוחר ממנו והוא א"כ נברא הנה התבאר מזה שבצדק ומשפט אמר הרב שאם היה רבי אליעזר מאמין קדמות הכסא יהיה תאר לשם ואמר שגם שיפורש כסא הכבוד על תאר השם עדיין ישאר ספק איך אפשר שיתהוה הדבר מתאר. ונתחייב הספק הזה על הרב לפי שחשב שהיה שואל רבי אליעזר על הסבה החמרית שממנה נתהוה השמים ולכן הוקשה לו איך יתהוה הדבר המוגשם מתאר ושיהיה התאר חמר למתהוה ואמר שהיה יותר נפלא ונעלם מאמרו אור לבושו, כי האור הוא מקרה בלבוש והלבוש זולת הלובש וחיצוני לו ואיך יאות זה על. כל בעל דת היודע אמונתו מאד ר"ל שהאפיקורו' והבלתי מאמין בחדוש העולם לא יבלבלהו המאמר הזה. אבל יקחהו ראיה להפסד דעתו. אמנם היודע אמונתו משיג ומצייר אותה כלומר המאמין שהעולם נברא לא מדבר אלא אחר ההעדר המוחלט ברצון הבורא יתברך שהוא עצמותו יבלבלהו מאד המאמר ההוא שיתהוה העולם מתאר הוא כאלו הוא חמר שממנו נעשה והותרו