מפעלות אלוקים נט

ידיך שמים המה יאבדו ואתה תעמוד וכלם כבגד יבלו. הנה אם כן בהכרח ראוי לפרש כסא הכבוד על עולם השכלים הנבדלים לא על השמים ואין זרות באמרם זכרונם לברכה שנברא הכסא קודם שנברא העולם כי אין הקדימה ההיא זמנית כ"א קדימת מעלה וטבע וכאלו הם מבחר יצורי עולם ותכלית הכל ויורה על זה שאר הדברים אשר זכרו עמו גיהנם וג"ע וב"ה ושמו של משיח שמבואר נגלה הוא שקדימת' היא כפי המעלה והתכלית. לא מזמן וגם בזה היה מהזרות אצל הרב שנאמר שיהיה בית המקדש ושמו של משיח ומקומות השכר והעונש לאנשים תכלית העולם כלו וקודמים במעלה לגרמים השמימיים וכמו שכתב דומה לזה הראב"ע. הנה אם כן כסא הכבוד שזכר הרב כאן לא כיון בו לשמים כי אם אל העולם השכלי הנבדל ועליו נאמר אמנם כתובי הספורים לא זכרו בו בריאה לפי שבספור מעשה בראשית לא נזכרה בפירוש בריאת המלאכים כמו שזכרתי בפרק שלפני זה ומה טוב אמרו בלתי מאמר דוד י"י בשמים הכין כסאו והוא המוכיח והמעיד באמת שלא קרא הרב כאן כסא הכבוד לשמים. כי הנה הכתוב אומר בשמים הכין כסאו. מכלל שהכסא הוא זולת השמים והשמים זולת הכסא והכתוב הזה אפשר לפרשו על השכלי' הנבדלים מניעי השמים ואמר שיי' בשמי' שהם הגרמים העליונים הכין כסאו שהם הנבדלים לשיהיו מניעים אותם ואפשר לפרש הכסא הזה על האל ית' גדולתו ועצמותו שבתנועת השמים יוכר ויודע ויתפרס' כבודו גדולתו ועצמותו כמו שאמר השמים מספרים כבוד אל וזהו שאמר הרב והוא מאמר יסבול הפי' מאד שאין הפי' בלבד במלת הכין כמו שחשב הנרבוני כי אם במלת כסאו שאפשר שיפורש על הנבדלים המניעים ואפשר שיפור' על גדולתו ועצמותו ית' ועם זה תשוב לשתי הקושיות הראשונות שהעירתי בדברי הרב לפי שלא קרא כסא הכבוד לשמים ולא כיון אליו ולא עלה על לבו כי אם למלאכים. וידעת עם זה שכם היות שהשמים יקראו פעמים בכתוב בשם כסא הנה לא קראם הכתוב ולא חז"ל בשום מקום כסא הכבוד כי הוא תמיד שם נאמר אם על הש"י גדולתו ועצמותו ואם על מחנה שכינתו המלאכים הרוחניים וכבר בא גם זה בפ"ג מאותם פרקי רבי אליעזר בזכרו ארבע מחנות המלאכים הסובבים את כסא הכבוד. ומסכים לזה תראה בפכ"ז ח"א בשתוף שם רגל שכתב הרב המורה שלא תרגם אנקלוס ותחת רגליו ותחות כרסי יקריה אלא להרחיק ההגשמה וז"ל שם שהוא לא אמר ותחות כרסיה שאם היה מיחס לו הכסא על הענין המובן תחלה היה מתחייב היותו נסמך אל גשם ויתחיי' הנשמו' ויחס הכסא ליקרא כלומר לשכינה אשר הוא אור נברא וכן אמר בתרגום כי יד על כס יה דשכינתיה על כורסי יקריה ע"כ. ואין דרך לפרש דברי הרב אלה. אלא שאמר שהיה לאנקלוס לומר ותחות כרסיה כעובד אבן טבא לפי שתחת הגלגל הנקרא כסאו שתרגו' כרסיה. היה החמר הראשון שהמשיל לדעתו בלבנת הספיר. ואמר הרב שכיון ששם כורסיה או כסא בלבד נאמר על השמים לא היה לאונקלוס לומר כורסי יקריה כי השמים לא יקראו כסא הכבוד כמו שזכרתי כי אם כסא לבד. אבל שתרגומו כן להרחיק ההגשמה אשר היא היותו ית' מניע הגלגל הגשמי מבלי אמצעי ולכן יחס הכסא ליקרא שהיא השכינה אור נברא ולא אמר הרב באותו מקום שכינה ואור נברא על הכסא שהוא הגלגל כי אם על הנבדלים המניעים אותו והביא ראיה ממה שתרגם ג"כ כי יד על כס יה דשכנתיה על כורסי יקריה כי שם אמר גם כן שכינתיה על הנבדלים המניעים וקרא הגלגל כורסי יקריה מפני שהוא