מפעלות אלוקים נח

הנרבוני ושאר מפרשי ספרו. ואם לא היה כן מהו הבלבול והזרות שמצ' הרב באמרו. גם שאולי יהיה כסא כבוד תאר למלאכים הרוחניים לא לאלוק יתברך ולא יתחייב אז ספקו איך יתהוה הדבר מהתאר וששית באמרו ואיך אפשר שיתהוה דבר מתאר דבר ויותר נפלא מאמרו אור לבושו כי הנה עשה הרב בזה שתי קושיות. וכפי הנראה אינם כי אם אחת כי מאמר אור לבושו הוא עצמו התאר ואין בו פלא אחר כי אם איך יתהוה הדבר מהתאר. ושביעית ואמנם זכרתיו לך שלא תטעה בזה. והוא כי איך הצילנו הרב מהטעות במה שזכר המאמר הזה כיון שלא פירשו אדרבה שהיה יותר טוב לשתוק ממנו ויאמ' לא אזכרהו ולא אדבר בשמו כדי שלא לבלבל המאמינים. ושמינית מה הוא התועלת הגדולה שהועילנו בביאור שחומר השמים בלתי חומר הארץ. כי אם היו קדמונים מה יוסיף ומה יתן שיהיה הקדום אחד או שתים והנני מפרש דברי הרב עם בורי' ומתיר הקושיות אשר הערותי בפרק הזה אח"ז אשוב לבאר מאמ' השלם רבי אליעזר כפי העיון הטוב ואומר

שהנראה לי כפי דברי הרב וכונתו הוא שהוא הביא מאמר ר' אליעזר כדי שלא נשתבש לחשוב שהיה דעתו כדעת אפלטון בחדוש העולם מחמר קדום. והוכיח מכח דבריו והקדמותיו שהשמים והארץ היו מחודשים ולא מדבר כמו שחשב אפלטון ולזה אמר שאי אפשר לומר שהיה דעת ר' אליעזר שלא התהוה דבר מלא דבר ושלכן בקש חמר שנתהוו ממנו השמים והארץ כי אם היתה זאת כונתו בשאלה לא היתה התשובה מספקת לפי שכבר ישאר עליו המענה מאור לבושו ובשלג ובכסא הכבו' אשר עליו מאי זה דבר נבראו כי הנה תתחייב השאלה בהם כמו שהתחייבה בשמים ובארץ. ואם נאמר שהיה דעתו שאור לבושו וכסא הכבוד והוא הדין לשלג אשר תחתיו היו בלתי נבראים ולכן לא שאל עליהם מהיכן נבראו יקשה זה משני צדדין. האחד שיהיו שם קדומים רבים ר"ל האל ית' ואור לבושו וכסא הכבוד שהוא דבר זולת האור בהכרח כיון שקרא האחד בשם כסא. והאחד בשם אור. והיה האחד חמר העליוני' ר"ל אור לבושו והאחר חמר התחתונים שהוא השלג שתחת כסא הכבוד ולא היה א"כ לעולם התחל' אחת כי אם התחלות רבות והוא מגונה מאד. ועל זה כיון השני מהקושי הוא שיהיה לפי זה רבי אליעזר מודה בקדמות העולם כיון שיודה בקדמות אור הלבוש וכסא הכבוד והשלג אשר תחתיו. והיה זה בלתי אפשר לחשבו על רבי אליעזר לפי שהוא עצמו אמר בזה הפרק עצמו סמוך לזה המאמר עד שלא נברא העולם היה הקב"ה ושמו בלבד ועלה במחשבתו לברא את העולם ואיך אם כן יהיו דבריו סותרין זה את זה גם שרבי אליעזר עצמו באותו פרק כתב שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם ואלו הן תורה וגיהנם וג"ע וכסא הכבוד הוא מן הנבראים אי אפש' א"כ לומר שהיה הוא מודה בקדמותו. ולזה הצד השני מהקושי כיון הרב באמרו אמנם היות כסא הכבוד מן הנבראים החכמים כתבו בזה וכו' שרמז בזה לרבי אליעזר עצמו וג"כ לחכמים אחרים שזכרוהו בגמ' ובב"ר. ומזה תדע שקרות דעת המפרשים שאמרו שקרא הרב כאן כסא הכבוד לשמים כי הוא שקר מבואר בלי ספק אבל יהיה לדעתו כסא הכבוד שם נאמר על השכלים הנבדלים והוא עולם השכל שזכרתי בפרק שלמעלה שהיו ג"כ נבראים והראיה המוכחת שעל זה ישאל הרב כסא הכבוד לא על השמים הוא מה שכתב בפרק שאחר זה שאמר שלא אמר מעולם נבי' ולא הכתי' כי כסא הכבוד יפסד ואם היה כסא הכבוד הוא השמים הרי כתוב מלא הוא לפנים הארץ יסדת ומעשי