מפעלות אלוקים נד

שזה האור איננו אור מוחש כי אם אור שכלי ויורה על זה באמת אמרו שהבדילו הקב"ה לעצמו כי הוא יתברך אינו צריך לאור ואיך יבדיל האור המוחש לעצמו אלא שנאמר על השכלים הנבדלים כי הם רואי פני המלך ונבדלים לדבקותו וגם יורה ע"ז אמרו שאין שום בריאה יכולה להשתמש בו כי כן הוא האמת שאי אפשר זה כללי דברי ד' יהודה בד סימון וחכמים אמרו שהבדיל לצדיקים לעתיד לבא ופי' בו הרלב"ג שכבר יהיה אפשר השגת הנבדלים במה שיושפע מאורם וזיום ואף על פי שלא תהיה השגה שלמה ונראה לי שלא אמרו זה כי אם להגיד שלעתיד לבא יהיו ישראל במדרגת השלמות והצדק עד שמלאכיו יצוה להם לשמרם בכל דרכיהם. ואולם רבי אבין ביאר שזה האור היה קודם בסבה לשאר הנבראי' שבאמצעותו נעשו והוא אמרו נתעטף בו כטלית והבריק את עולמו ממנו וכן אמר הפילוסוף שהש"י עיין בעולם השכלים הנבדלים והשפיע ממנו הנמצאים כלם וגם הרב המורה קרא אור נברא את השכלים הנבדלים מניעי השמים וכן יקראום במקומות מספרו בשם שכינה וכמו שיתבאר אחר זה. הנה התבאר מאלו המאמרים כלם שהיה דעתם ז"ל שהאור שנברא ביום הראשון ממעשה בראשית הוא מציאות המלאכים הרוחניים שנבראו קוד' הגרמים השמימים להיותם קודמין אליהם בסבה ובמעלה וטבע כמו שהגרמים השמימיים קודמים בסבה ובטבע ליסודות ולמה שיתחדש מהם. ולכן אמר בב"ר שנתיעץ הקב"ה בבריאת העולם במלאכים מכלל שהיו נבראים בראשונה. וכן אמרו בב"ר פ' שלישית אורה שנבראת בששת ימי בראשית להאיר ביום אינה יכולה שהוא מכהה גלגל חמה שרמוז בזה שהיו השכלים הנבדלים במעלה עליונה מהגרמים השמימיי' לאין שעור וזהו הדעת היותר מסכי' לדעתי ובאה אם כן בריאת המלאכים במעשה בראשית. אך אמנם נשאר לבאר כפי הדעת הזה אם היה רומז האור הנאמר כאן על המלאכים מהו החשך הנזכר שהוא מקבילו שהבדיל השם ביניהם. ואיך קרא את האור ההוא יום ולחשך קרא לילה כאלו הם מחוברים ומדובקים זה בזה ונעשה יום אחד מן האור והחשך ההוא היצדק דבר מזה על המלאכים. וראוי אם כן שנפרש כל זה והוא כמו שפירש הרלב"ג שהחשך הנז' כאן הנבדל מהאור הוא רמז למציאות החמר השכל אשר הוא בתכלית המרחק וההבדל מהאור הרוחני כי האור ההוא שהוא השכלים הנבדלים היא פעל גמור וצורה כי אין בהם לא כחניות ולא חמר כלל ולזה אמר הכתוב וירא אלקים את האור כי טוב כי הטוב והשלמות בהם והחמר הראשון השפל אשר תאר בחשך הוא חסר מהצורות ומציאותו הוא כחניות ולחסרונו היה בערכם כחשך אל האור ומזה תדע שאין ההבדלה שזכר הכתוב ויבדל אלקים הבדל במקום כי אם במעלה ועצמות ולפי ששלמות השכלים הנבדלים היה קיים בלתי משתנה וכחניות החמר וחסרונו היה קיים ועומד בו תמיד עוד כל ימי הארץ לכן אמר ויקרא אלקי' לאו' יום שהמשילם ליום לרוב בהירותו וזכותו והחשך החמרי ללילה לרוב ערבובו ועכירותו ורוע סדורו. כי הנה במעשה בראשית לא נאמר ויקרא אלקים לכך כך כי אם להורו' על התמדתו וקיומו. ואמנם אמרו ויהי ערב ויהי בקר יום אחד בא להגיד שבזה האור הרוחני עשה מדרגות חלוקות הולכי' מהלך השלמות מקצתם לקצתם כמו שהער' והבקר יתחלף ענינו בפחות ויתר במציאות חלקיו זה על זה כן השכלים הנבדלים מדרגותיה' זה על זה בשלמות ובמעל ובסוף הכתוב אמ' יום אחד להגיד שזה היה פועל היום הראשון שהיה הנברא ביום ההוא אחד והבורא אחד. וכן בכל אחד משאר ימי בראשית נאמר ויהי ערב ויהי בקר להודיע שהיו מדרגות זו למעלה מזו