מפעלות אלוקים נג

השאלה הזאת האורה מהיכן נבראת כי אם לא היה שם שמים וארץ איך ישאל על המקו' שממנו נבראו האור. והתשובה ג"כ היאך היא מסכמת לענין השאלה. והנראה שהשואל שאל מהיכן נבראת האורה להוליד שני ספקות בענינה הא' אם היה האור ההוא מושכל ונמשך והושפע ממנו ית' האם היה מושפע תמיד כענין המושכל מהשכל ויתחייב מזה הדעת הקדמות ברוחניים כי הנה עם היות שהגשם במה שהוא גשם בהרכבתו ותנועתו לא יסבול הנצחיות הנה השכלים הנבדלים מכל חמר אם נמשכו מהשכל הראשון ית' איך יצוייר בהם החדוש בהיות המושכל נמשך תמיד מהשכל והספק השני אם היו השכלים הנבדלים ההמה סבות העולם ופועלי אותו יהיו אם כן הם הבוראים לא האל ית' כי על כן שאל מהיכן נבראו לדעת למי תיוחס הבריאה. ולקושי השאלות האלה הלך לו רבי שמעון אצל רבי שמואל בר נחמן שהיה בקי באגדות כי כבר אחז"ל אם רצונך להכיר אח מי שאמר והיה העולם לך אצל הגדה. והיה תשובתו שנתעטף הקב"ה והבהיק מזיו הדרו מסוף העולם ועד סופו וראה חכמת זה המשל כי הוא השיב אל הספק הראשון באמרו שהיה האור השכלי כלבוש שהוא קנין הלובש והוא מחדש אותו כרצונו אחרי שהיה לו מציאות זולתו כן היתה בריאת הנבדלים כשלמה המתחדשת לאדון כפי רצונו לא שיהיו קדמונים כמוהו. וגם לספק השני השיב במשל השמלה שהאל ית' הוא היה באמת הבורא והממציא המצואים כולם והיו המלאכים ככלי' או אמצעיי' בפעולתו וכמו שהאדם המלובש והמתעטף בטליתו עם היות הלבוש הוא הנראה לעינים הנה הנראה בעצם הוא האדם בעל הלבוש ולבושו הוא קנין מקניניו. ככה היה הענין הבריאה שנתעטף הקב"ה במציאות המלאכים אשר המציא כמתעטף בשלמה חדשה והבהיק את העולם כלו עליונים ותחתונים באמצעות אותו אור שכלי אלקי והוא ית' היה א"כ הפועל באמת לא הנבדלים שהיו קנינים מקניניו. והנה רבי שמעון השיבו שמקרא מלא הוא עוטה אור כשלמה ואחר כך נוטה שמים כיריעה. אבל המשיב אמר שכמו ששמע זה בלחישה כדי להסתיר העניני' האלה מן ההמון כדי שלא יאמרו מיכאל היה מותח בדרומו וכו' ושהנבדלים עזרו בבריא' העולם כך אמרו בלחישה מהסבה הזאת ומסכים לזה אמרו ז"ל עוד במדרש הרבה דברים כתב משה סתומים ועמד דוד ופירשם אנו מוצאים במעשה בראשית שאחר שברא השמים והארץ ברא האור שנאמר בראשית ברא אלקים אח השמי' ואת הארץ ואחר כך ויאמר אלקים יהי אור בא דוד ופירש שאחר שברא האור ברא השמי' שנא' עוטה אור כשלמה נוטה שמי' כיריע'. ע"כ. וגם בזה יש לעיין למה אמרו עמד דוד ופירשם והיה ראוי שיאמרו עמד דוד והפכם אלא שהם כיונו לומר שדוד הבין הפסוקים כפי פירושם האמתי על הדרך שפירשנו למעלה לדעת רבי יהודה שענינו בראשית ברא השם השמים והארץ ושההיה הארץ תהו ובהו וגו' ויאמר אלקים יהי אור כי האור השכלי הרוחני נברא ראשונה קודם בריאת שמים וארץ ועליו אמר עוטה אור כשלמה. ומסכים לזה גם כן אמרו במדרש תהלים במזמור לדוד יי' אורי וישעי וירא אלקים אח האור כי טוב אמר רבי יהודה בר סימון הבדיל הקב"ה את האור לעצמו משל למלך שראה מנה יפה ואמר זו לעצמי כך כשבראו הקב"ה אמר אין שום בריה יכולה להשתמש בו אלא אני הה"ד ונהורא עמיה שרא אמר רבי אבין הלוי נטלו הקב"ה ונתעטף בו כטלית והבריק את עולמו ממנו הה"ד עוטה אור כשלמה. ורבנן אמרין הבדילו ליתנו לצדיקי' לעתיד לבא. משל למלך שראה מנה יפה ואמר זו לבני הה"ד אור זרוע לצדיק וכבר הביא הרלב"ג זה המאמר להוכיח ממנו