מפעלות אלוקים נ

קרובים אלינו והיותר גשמיים וזכר אחריהם הקצה המנגד והם הנבדלי' מכל חמר ואחרי זכרון שני הקצוות זכר האמצעי ביניהם במעלה ושלמות והוא הגלגל החלק. ועל כלם אמר יחד יהללו את שם יי' כי הוא צוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור והנה במעשה בראשית תמצא בריאת שלש חלקי העליונים האלה כי הנה השמים שנזכר בפסוק הראשון את השמים ואת הארץ הוא רמז וכן כתב הרמב"ן על ויקרא אלקים לרקיע שמים אבל יותר נכון כפי הפשט שנאמר כי השמים הנזכרים בפסוק הא' הם השמים העליונים שאינם מכלל הגלגלים אבל המה למעלה מהמרכב' כענין ודעות על ראשי החיה רקיע ומהם נקרא הב"ה רוכב שמים וכו' שיראה מזה הרב השמים שבפסוק הראשון פירש שעל הגלגל השכל כאלו אמר שבראשונה או בחכמה ברא האלוקי' היכול יתברך כל הדברים מן היות נכבד עד היות פחות בגדול החל והוא אומרו את השמי' שהוא גלגל השכל ובקטן כלה שהוא הארץ האחרון והשפל שביסודות ומזה למדנו שהוא הדין למה שביניהם ובמעשה יום השני זכר בריאת הרקיע והמים העליונים שהוא רמז אל הגלגל התשיעי החלק והגלגלים המתנועעי' אשר תחתיו וביום הרביעי זכר בריאת המאורות שהם הכוכבים כלם הקיימים וההולכים זה מה שיראה לי לומר בתשובת הספק הזה כפי הקדמות המקובלים ושרשיה' והלצתי בעדם ואון ראוי להקשות כנגד הדרך המקובל הזה אבל שאם הוא קבלה נקבל

הפרק הו בזכרון והוא מדברי חז"ל במדרשות. אמרו בב"ר אימתי נבראו המלאכים רבי יוחנן אמ' בשני הה"ד המקרה במים עליותיו וגו' וכתיב עושה מלאכיו רוחות ר' חנינא אמר בחמישי נבראו דכתיב ועוף יעופף על הארץ וכתיב בשמים יעופף ואמרו עוד שם ר' לוליאני בר טברין אמ' בשם ר יצחק בין על דעתי' דר"י ובין על דעתי' דרבי חנינא הכל מודי' שלא נבראו ביו' ראשון כלום שלא תאמ' מיכאל היה מותח בדרומו וגבריאל בצפונו והקב"ה ממדד באמצעיתם אלא אני יי' עושה כל נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מאתי מי אתי כתוב מי היה אתי בבריאתו של עולם ע"כ. וכבר יקשה לשלמים האלה אם לרבי יוחנן למה ברא הקב"ה השמים והארץ מים ורוח אור וחשך ראשונה ואחריהם ברא אח השכלים הנבדלים היושבים ראשונה במלכות. ויותר יקשה לדעת רבי חנינא שסבר שראשונה הוה הגלות היבשה ובריאת הדשאים והאילנות כיון שלדעתו לא נבראו המלאכים כי אם אחרי כן ביום החמשי עס דגי הים ועוף השמים. ואם היה כל זה כדי שלא יחשב שעזרו בבריאה היה ראוי א"כ שלא יבראם כי אם בסוף יום הששי אחר שנברא האד' כו הנה צורת האדם ונשמתו כבר יחסו אות' הפילוסופים לנבדל. וכמו שאחז"ל אדם בששי נבר' שלא יהיו המאינין אומרי' שותף היה להקב"ה במעשה בראשית. והנה ראיתי מהאחרונים שפירשו שלא היתה כונת הקדושים האלה לומר מתי נבראו המלאכים אלא אימתי היו הצורות בנמצאות צריכות אל מציאות המלאכים והיה דעת רבי יוחנן שבבריאות שנבראו ביום הב' מהמים וביום השלישי מהדשאים והאילנות מפני הנפש הצומחת אשר בהם וכן משם ואילך צורות הב"ח והאדם הוצרכו אל המציאות שכל נבדל עם הכוכבים להשפיע הצורות ההן כלן. וזה היה דעת אב"ס נמשך אל קדמוני הפילוסופים שאמרו שצורות כל הנמצאים צומח וחי ומדבר היו מהנבדל ושכל הצורות יושפע מנותן הצורו' שהוא השכל הפועל כפי ההכנה אשר ניתן אליהם מהתנועה השמימיית במקבל ולכן אמר ר' יוחנן שבהכרח כבר היו המלאכים נבראים כיון שביום השלישי כבר עזרו בהשפעת הצורות בבריאת הצמחים ורבי חנינא