מפעלות אלוקים מו

ההיילאניות אבל הם נמצאות עמהם לא בהם ואין השכלים הנפרדים ההם לדעתם כי אם צורות הגרמים השמימיים ומניעים אותם ולבר ביאר זה בב"ר במקומות ויתחייב מזה שכאשר זכר הכתוב בריאת השמים בפסוק בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ כבר נכללו בה המלאכים שהם צורותיהם כי אין השמים שלמים בעצמותם כי אם בהמצא עמהם צורותיהם המשלימות והמניעות אותם ולכן לא נזכרה בריאה למלאכים לבדם לפי שנכללה בבריא' השמים להיותן צורות אליהם והי' א"כ ממעשה היום הראשון כי כן לא נזכרה בריאת הצורת הצומחת ושאר הצורות מלבד בריאת נושאיהם אמנם בזכרון בריאת כל מין ומין מהנבראים נכללה בריאת צורתו כן באמרו ברא אלקים את השמים כלל הגרמיים הנכבדים המתנועעים תמיד עם צורותיהם ומניעיהם הנקשרים עמהם וגם בזה לא בחרתי והוא כי הנה הפילוסופים כמו שזכרתי לא שערו מציאות המלאכים הרוחני' שקראו השכלים הנבדלים כי אם מפאת התנועות השמימיות ולכן גזרו אומר שלא היה ענינם כי אם היותם צורות ומניעים בגלגלים כי הם ברחו מהניח הגרמים השמימיים מתנועעים כפי טבעם כמו שיתנועעו כל אחד מהיסודות אל מקומו הטבעי מפני שראו שהיסוד בהיותו במקומו הטבעי אשר יתנועע אליו ינוח בו ושאין כן הגרם השמימיי שהמקום שיתנועע ממנו אליו ישוב והוא מתמיד בתנועתו חוזר חלילה ואחרי שקבלו שהיה העולם קדמון ותנועתו הגלגל נצחית התחייב אצלם ג"כ שלא יתנועע הגלגל מפאת צורתו ונפשו לפי שלא ימצא כח בב"ת בגשם ב"ת ולכן אמרו שיתנועע הגלגל מפאת מתנועע נבדל הוא צורתו והוא יחייב נצחיות התנוע' והנה יתבאר לך אחרי זה שאין הדבר כן ידי עתה שנדע שאנחנו בעלי החדוש לא נצטרך להניח השכלים הנבדלים צורות בגלגלים כי לא היתה ולא תהיה תנועתם נצחית ואינו מהבטל שהם יתנועעו מפאת נפשם ושכלם ונאמר עוד שאולי שאינן בעלי נפש כמו שהוא דעת רבים מחכמי הנכרים כי איך יהיה בעל נפש מי שאינו גשם כלוי ומפני זה חשבו אנשים שהיה הגרם השמימיי מתנועע תמיד מפני שהוא כדורי ולא יוכל לנוח ושהמניע אותו הוא שכל נבדל כמו שיניע הספן את הספינה ומהם אמרו שהיה התנועות השמימיות טבעיות בגלגלים ההם כתנועות היסודות ושהיה גלגל אחד מתנועע ממזרח למער' כאלו תאמ' הגלג' העליון מפני התאותו' טבעי שיש לו לאותו מקום ושאר הגלגלים יתנועעו אל המזרח בעבור התאותות אשר להם בטבעם לאותו מקום המזרחי ויתחלפו תנועותיהם במהירות ואיחור כפי חוזק ההתאותו' או חולשתו כי אשר יש לו התאותו' יותר חזק ירוץ אליו יותר במהירות מאשר יש לו התאותות חלוש כי כן הוא הענין ג"כ ביסודות כי האש יתנועע למעלה מהאויר מפני שהוא יותר קל ויש לו יותר התאותו' ונטייה אל המעלה וכל חלק וחלק מהגלגל בהיותו חוץ למקום ההוא ר"ל לנקודה הרשומה בהתאותות ההוא יתנועעו אליו בטבע ואולם לא יוכל החלק ההוא לנוח שם לפי שכל חלקי הגלגל מדובקים וכלם רצים גם הם להגיע אל המקום ההוא דרך סבובם ובמרוצתם דוחים החלק המגיע שם ומכריחי' אותו להעתק משם כדי שיגיע שכנו הקרוב אליו ג"כ לאותו מקום הנאות עליהם ובזה האופן כל אחד דוחה את חברו שלפניו וילך הדבר הזה בסבוב תמיד ומאותן התנועות ישתלמו המתהוים השפלים כמו שאמרו הטבעיים ואמנם מה הוא המקו' אשר יכוין אליו התאותו' ההוא אם אין חוץ לעולם לא מלוי ולא ריקות. הוא אם פאה ידועה אצל הטבע השמימיי אשר לא נשער