מפעלות אלוקים מג

ונאמ' א"כ זכור עדתך קני' קדם ר"ל קוד' כל שאר האומות או קודם הזמן היתה וכבר הביא הרב הכתוב הזה ראיה על העיקר הרביעי שהוא ית' לבדו קדמון בפי' פרק חלק. עוד תמצא שאמר ית' בעשרת הדברות כי ששת ימים. עשה יי את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם ואם היה החמר אשר בם קדמון ובלתי נברא לא היה אמתי וצודק המאמר ההוא כי לא יאמר שהיה הקב"ה בורא העולם בכללותו כיון שהחמר שממנו נברא לא בראו והיה קדמון כמוהו אבל יאמר שהיה הקב"ה מצייר או נותן הצורה בחמר ההוא במדרג' מה שאמרו בשכל הפועל. וכיון שהוא ית' בעצמו העיד שברא שמים וארץ וכל אשר בם יתחייב שברא חמרם גם כן כי החמר הוא חלק מהמורכב ולפי שחלקי הדבר באמת הם חמרו וצורתו ומקריו המתקנים בנינו לכן אמר הנביא כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו כי הנה אמר בראתיו על החמר ויצרתיו על הצורה ועל המשיגים והמקרים אמר אף עשיתיו כלומר ואף תקנתי הדברים המקרים אשר בו כי הכל היה מאתי. ועל בריא' החמר והצורה אמר ג"כ למען ידעו ממזרח שמש ומערב כי אפס בלעדי אני יי ואין עוד יוצר אור ובורא חשך עושה שלו' ובורא רע אני יי עושה כל אלה שביאר בהחלט שאין קדמון זולתו ית' והוא אמרו כי אפס בלעדי ר"ל שכל בלעדיו וזולתו היה אפס כלומר נעדר קודם הבריא' והוא ית' הי' יוצר אור ובורא חשך. ולא אמר אור על המאור ולא חשך על העדרו וכחניותו בו כמו שפי' הנשיא. אבל קרא אור את הצורה כי היא נותנת מציאות והארה למורכב. ולכן אמר בה לשון יוצר שנגזר מלשון צורה. וכן קרא ג"כ את הצורה שלום כי ממנה השלמות והטוב כלו. והודיע בזה שצורות הדברים היו כלן מאתו יתברך ושהוא גם כן ברא החשך שהוא רמז לחמר לפי שמבלתי הצורה הוא כחשך ועליו אמר גם כן ובורא רע כי החמר מקור הרעות וסבתם והחליט המאמר באומרו אני יי' עושה כל אלה ר"ל החמר והצורה יחד וזהו פי' אמתי ונאות בכתוב הזה. וכן אמר ישעיהו מאמת זה אני ראשון ואני אחרון. והכתוב הזה מעיד בביאור שהוא לבדו היה נמצא ראשון קודם שנברא העול' והוא לבדו יהיה אחרון אחרי הפסדו ואי אפשר לפרש ראשון עליו ית' להיותו קודם הסבה והמעלה כי הנה האחרון שהוא מצטרף אליו לא יפול בו כן לפי שיתחייב היותו ית' שפל ופחות במעלת המציאות והסבה חלילה וגם לא יתכן שיובן אחרון על היותו ית' תכליתו של עולם כי הנה בכתוב הזה ראשון ואחרון הם מצטרפים וראוי שיהיו מטבע ומין אחד. ואם היה פי' אחרון היותו תכליתו של עולם יהיה א"כ פי' ראשון היות העולם תכליתו והוא יתברך ראשון וקודם התכלית. או שהיה ראשון ושתכליתו זולת עצמו וזה שקר. יתחייב א"כ שיהיה ראשון ואחרון כפי ההתמדה והענין שהוא ית' היה נמצ' ראשון קודם מציאות העולם וימצא אחרי העדרו אחרון. ותעדיף אם כן התמדתו על מציאות כלל נבראיו משתי קצותיו. ובעבו' שאותה קדימה והעדפה יוחדה אליו ית' לא לחמר ולא לדבר אחר זולתו אמר אני ראשון ואני אחרון כלומר אני הוא ולא אחר. ומסכים לזה אמר ירמיהו עושה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים להגיד שלא היה בבריאת הנמצאים כלם כי אם חכמתו ורצונו ית' ויכולתו הבב"ת שהכל אחד. ובסוף דבריו אמר כי יוצר הכל הוא ר"ל יוצר החמר והצור' בעליונים ובתחתונים. הרי לך בזה עדים רבים ונאמנים מאמתי' היות חדוש העולם מלא דבר מכתובי התורה והנביאי' וגם ממעשה הנסים והנפלאות יוקח ראיה רבה לזה כי הם יורו על חדוש העולם אחר ההעדר כמו שיתבאר אחר