מפעלות אלוקים לט

חדוש העולם מחמר קדום לא לבד יכפור פנת החדוש אבל ג"כ יכפור אמתת שאר העיקרים האלקיים. ומפני זה כתב הרב המורה בסוף אותו פ"ג הנזכר וז"ל כי כונת כל נמשך אחרי תורת משה רבינו ואברהם אבינו או מי שילך בדרכיהם אמנם הוא יאמין שאין דבר קדמון עם השם ית' שרמז הרב בדבריו אלה אל הטענה הזאת אשר הכינותי. ואמנם היות עולמות רבים קודם זה העולם כתב הרב שהיה יותר מגונה ושהיה ג"כ מורה על הקדמות לפי שיורה המאמר ההוא שהיה הקב"ה מחריב ומפסיד את העולם. ומאותו חמר היה בונה עולם אחר כדעת אבן דקליס. והיה אם כן החדוש מחמר קדום. ונוסף על זה מהגנות שיהיה יתברך מתחרט במעשיו ומואס יגיע כפיו בונה וסותר וחוזר ובונה כפועל החסר. גם שכבר איפשר שאדם יפרש זה על החדוש התמידי מההויה וההפסד שדור הולך ודור בא ויאמר שהם העולמות שהיה בונה ומחריבם. הנה התבאר מכל זה מה מצא הרב המורה בדעות האלה מהעול בהניחם החדוש מהחמר הקדום כי רחק מעליהם ואמנם בעל ספר הכוזר היה משתדל להרחיק מלב הכוזר הדובר בו דעת ארסטו בקדמות. ולכן הוצרך לומר לו שלא יחשוב שהניח נותן התורה ספור חדוש העולם בהחלט מלא דבר במלאכה כדי לאמת ספוריה ונפלאותיה אלא להיותו דעת שלא נתחדש העולם משום דבר והביא ראיה על זה באמרו שהדעות האלה מחמר קדום או מעולמי' רבים ר"ל שנתהו' זה מזה אם היה בעל התורה מניחם לא היו עושים פגם באמונתו ר"ל לעניני ספורי התורה ונפלאותיה. וזה מוכיח שלא ספרה התורה ענין הבריאה מלא דבר כדי לקיים פשוטי התור' וספוריה. כי אם להשרישנו בדעת החדוש כפי אמתתו. ולהבדילנו מן התועים בעיון חקירותיהם שכחשו המצאת דבר ולא לצורך אחר. וקרוב לדרך הזה היו דברי הרב המורה בפכ"ז ח"ב הנזכר כי שם דבר בבחינת חוזק המופת שהתורה לא תכזיבהו לפי שהוא נבנה על המושכלות הראשונות אבל מה שלא בא עליו המופת כדעת אפלטון אין לנו להאמינו לשנטה מפשוטי התורה בעבורו

האמנם מה הם פשוטי התורה האלו שלא רצה הרב לנטות מהם שיורו על החדוש המוחלט הם אצלי אלה אשר אזכור. ראשונה שאנחנו רואים שהתור' ספרה א אופן הבריאה וענינה כפי מה שהיו הדברים ולכן הנמצאים שנעשו מדבר אחר כאלו תאמר הדשאים שנעשו מהארץ והשרצים והדגים שנעשו מהמים ודומיהם ביאר הכתוב הדבר אשר נברא וגלה מיד גם כן הדבר אשר ממנו נברא ונתהוה כמו שאמר תדשא הארץ ישרצו המים תוצא הארץ שביאר שם הדבר המתהוה והדבר שממנו נתהוה ונעשה ואלו היתה בריאת השמים והארץ מדבר אחר קדם להם היה הכתוב מבארו ג"כ ואומר שנעשו השמים והארץ ממנו כמו שביארו בשאר הנמצאים. אבל כיון שהתור' אמרה בהחלט שהאלקים ברא שמים והארץ ולא זכרה חמר כלל שנבראו ממנו פשוטי הכתובי' האל' יעידו שלא נבראו השמי' והארץ מדבר אחר אבל שהחמר והצורה והמשיגים אליהם כלם היו נבראים ושלכן לא יוחסו כי אם אל היכולת האלקי בלבד אשר המציאם מלא דבר. ואולי שעל זה נאמר בראשית ברא אלקים תת השמים ואת הארץ שהראשית כמו שאמר הרב המורה נאמר על ההתחלה הודיעתנו התורה האלהית שברא האלקים בעל היכולת הבב"ת השמים והארץ עם התחלותיהם כי הכל מעשה ידיו ולא היה שם דבר קדמון זולתו. ואם תיטיב העיון בתפלת פרק ל' ח"ב אשר בו ביאר הרב מה שביאר ממעשה בראשית תמצא שזהו אשר כיון אליו הרב באמת בפירוש הכתוב ההוא וע"ז אמר הרב שאין ראוי לנטות מפשוטי הכתובי' במה שלא בא עליו מופתים עוד אמר בסוף אותו