מפעלות אלוקים לב

קבלו שלא יתהוה דבר מלא דבר. כי כל הראשונים השתתפו בקבול ההקדמ' הזאת והיה דעתו עם זה שהעולם כלו נתחדש והשמים המקיפים גם כן היו מכלל הנבראים ומחודשים אבל מדבר ר"ל מחמר שהיה קדמון כקדמות האלוק: והיו אם כן השמים וכל מה שבתוכם הוה נפסד ועם היות שארסטו אמר בשמו בספר השמיים והעולם שהיו השמיים נצחיים בלתי נפסדים. אין בזה סתירה כי אפלטון אמר שהשמים נתהוו מאותו אמר קדום שהיה מתנועע תנועה בלתי מסודר זמן בלתי בעל תכלית ובעת הבריאה קבלה הסדר ושהיו השמים כפי טבעם נפסדי' כמו שהיו הוים אלא שהאל יתברך נתן בהם הנצחיות. וכמו שכתב בספרו טימיאוס ומכאן לקח אבן סיני שהיה הגר' השמימיי מורכב מחמר וצורה והיה נפסד ואפשרי מעצמו. אבל היה מחוייב ונצחי מפאת סבתו

והדעת הזה מאפלטון בחדוש העולם יראה בתחלת המחשבה שהוא קרוב מאד לדעת תורתינו. אחרי שלא יכחיש פשוטי ספורי התורה ונפלאותיה שהם כלם בשנוי הטבעים יש מיש ודבר מדבר. כי האל אשר ברא הנמצאים כלם מאותו חמר קדום והשפיע בו צורות מתחלפות כחפצו הוא משנה אותו במעשה הנסים כשירצ' עד שמפני זה החזי' הר"לבג בדעת הזה במאמר ששי מספר מלחמות כי גם הוא קבל הקדמת הראשונים שלא יתהוה דבר מלא דבר וקבל עם זה שהעול' בכללו מחודש ולכן אמר שנתחדש מחמר קדום. אלא שלא קבל שהיה החמ' הקדום ההוא מתנועע תנועה בלתי מסודר' קודם הבריאה ושקבל הסדר בבריאה כדברי אפלטון ובזה נתחלף מדעתו. וכתב בפירוש הרבה פעמים שלא נמצא בתורה פסוק מעיד על היות הבריאה מלא דבר ר"ל אחר ההעדר וגם מסכים לדעת אפלטון זה כתב בעל הכוז' במאמר הראשון וז"ל ואם היה מצטרך בעל התורה להאמין ולהודות שהיולי העול' קדמון ועולמים רבים קודם העולם הזה לא היה בזה פגם באמונתו אחרי שהוא מאמין שהעולם הזה חדש מזמן ידוע ותחל' האנשים שבו היו אדם וחוה ע"כ וגם הרב המורה בפכ"ז חלק שני כתב דברי' דומים לאלה. באמרו שדעת אפלטון לא יסתור יסודי התורה ולא יכחיש האותות ושימצאו לו דמיונות רבים בכתובי התורה אבל שאין ההכרח מביא אותנו להאמינו אלא אם התבאר הדעת ההוא במופת וכיון שלא התבאר במופת לא נטה אליו אבל נבין הכתובי' כפשוטיה' ונאמר כי התור' הגיד' לנו ענין לא יגיע כחנו להשגתו. והאות מעיד על אמתת טענותינו עכ"ל. ומפני זה אולי יאמר התורני אשר בשם ישראל יכונה קרוב לנו האיש אפלטון מאד בדעתו זה מגואלינו הוא. אבל הרב המורה בפי"ג חלק שני מצאנו ראינו שהרחיק דעת אפלטון זה תכלית ההרחקה ואמר עליו וז"ל אבל השתדלנו עוד לאמת מאמ' בעלי דעת השני ר"ל היות השמים הוים ונפסדים. אין לנו תועלת בו מפני שהם מאמינים בקדמות העולם ואין הפרש אצלנו בין מי שיאמין שהם הוים מדבר ונפסדים אל דבר או אמונת ארסטו שיאמין שהם בלתי הוים ונפסדים וכו'. וכן הרחיק מאד מציאות עולמים אחרים קודם העול' הזה עד שכתב בפ"ל ח"ב שמאמר רבי יהודה ברבי סימון שהיה סדר זמנים קודם לכן היה מגונה מאד להיותו מורה על קדמות הזמן והתנועה השמימיית אשר היא נושא הזמן ושמאמר רבי אבהו שהיה בונה עולמות ומחריבן היה מגונה מן הראשון עד ששניהם יורו על הקדמות

והיקשו לי בדברי הרב אלה דברים ראשונה למה ברח כ"כ מדעת אפלטון והרחיקו מכונ' התורה במדרג' דעת ארסטו הנחש הקדמוני והפליט המאמר