מפעלות אלוקים לא

שהם היסודות הקלים והכבדים. ולכן נמנו וגמרו שלא נזכר בפרשת בראשי' דבר מבריאת העליונים כי אם הגלות היבשה ומציאות היסודות הארבעה והמורכבים מהם וכמה יראו דברי הראב"ע נוטים לדעת הזה. וכן בעל ארון העדות. וזולתם מהנמשכים אחר חכמת הכוכבים. אולי שהאמינו ענין החדוש על דרך בעלי הסבוב. עד שחשבו קצתם שהיתה דעת רבי יהודה בר סימון באמרו שהיה סדר זמני' קודם לכן הוא עצמו דעת אנכסגורש ודעת רבי אבהו באמרו שהיה בונ' עולמו' ומחריבן היה כדעת בן דקליס. והנה הדעת הזה מהיות המקיף קדמון ומה שבתוכו מחודש בדרך טבעי הוא סכלות גדול כפי העיון וכפירה רבה בחק התורה אם כפי העיון לפי שהם חשבו שהיתה הוית העולם בטבע וידוע הוא שהעול בכללו הוא מקושר ומתאחד כאיש אחד כמו שזכר הרב המורה. והכדור השמימיי אי אפשר שיתנועע כפי טבעו אלא בהיות בתוכו גשם קיים נח עליו יסבוב שהוא מרכזו. ולכן היה מחוייב בהמצא הכדור המקיף שימצא המרכז הכבד במוחלט בתוכו שהוא הארץ. ובהמצא הכבד המוחלט יתחייב שימצא הפכו שהוא האש הקל במוחלט. כי הטבע היסוד האחד מורה על טבע האחר. ובהמצא שני ההפכים האלה שהם בתכלית המרחק כפי המעלה והמטה אש וארץ יחוייב גם כן שימצאו שני יסודות אחרים שהם אמצעיים ביניהם רוצה לומר האויר והמים המשותפי' אליהם באיכיותיהם ובהמצא הגשמים הפשוטים הארבעה האלה יחוייב שימצא המזג וההרכבה לפי שהתנועות השמימיות יוציאו את היסודות ממקומותיהם בהכרח. ולכן יתערבו קצתם בקצתם ויפעלו קצת' בקצת' עד שיתחדשו מעירוביהם הדומם והצומח והחי על מדרגותם. באופן שאי אפשר שימצאו קצתם בזולת קצתם כפי המנהג הטבעי ולכן הוא מבואר שאם היה בכאן גלגל נוטה בקיץ ובחורף הכרח הוא שימצאו ההויות כלן כי אינו אפשר לצייר המקיף מבלי קצתם כי היה העולם כלו כאיש אחד נקשר קצתו בקצתו ובהיות קצתו מחודש יתחייב שיהיה הכל כן: וכמו שאמרו רבנן במסכת חגיגה בענין בריאת שמים וארץ זה וזה נבראו כאחד שנאמר קורא אני אליהם יעמדו יחד וכבר יחסו המאמר הזה לרבי שמעון בן יוחאי וענינם שלא קדם הגלגל המקיף בזמן אל מרכזו. ולא מרכזו אליו. הנה אם כן כפי העיון הישר הפילוסופי הדעת הזה בכללו הוא בטל. ואמנם שיהיה כפירה בחק התורה הוא מבואר לפי שהתורה העידה פעמים רבות על בריאת הגרמים השמימיים ועל בריאת המאורות. בפירוש שמש וירח וכוכבים כמו שנזכר בפר' יהי מאורות. ואמר בכלל ויכלו השמי' והארץ וכל צבאם ואמר כי ששת ימים עשה יי את השמים ואת הארץ והנביא ישעיהו אמ' על המאורות בפרט שאו מרום עיניכ' וראו מי ברא אלה ודוד אמר כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע וכמה כתובים אחרים באו בתורה בנביאים ובכתובים יעידון יגידון שהיו הגרמי' השמימיים והמאורות שבהם וגם המלאכי' הרוחניים מכלל הנבראים. התבאר א"כ שב' הדעות אשר זכרתי בענין החדוש מכת ארסטו ומאנכסגורש ובן דקליס ובעלי הסבוב כפי עדות התורה האלקית אין בפימו נכונה קרבם הוות לא בחר יי באלה

הפרק הג' בביאור דעת אפלטון בענין החדוש ושאלת למה ברח הרב המורה ממנו. וכת אחר' מהפילוסופי' שנזדכך יותר ראות עינם השכלי הציצו וראו בחדוש העולם ובריאתו יותר מהראשונים. וזאת היא כת אפלטון אשר