מפעלות אלוקים כז

הוא תתנ"ז שנה כי היום כולל בקר וערב וכאשר תחבר המספר הזה בשבעת הימים יהיו ששת אלפים שנה שיעמוד העולם כמו שאמרו אבל שאר החכמים לא אמרו נן אלא שיומו של הקב"ה בלבד הוא אלף שנים ולכן עשה הנשיא הרמזים האלה מחולפים ממה שזכרם הרב הנחמני בפירוש התורה שלו בפרשת ויכלו. וגם אני אבחר בזה דרך אחר יותר ישר בעיני. כיצד ביום הראשון נברא האור ובא אחריו החשך והוא כפי' הנשיא רמז לחיי האנשים שהיו ארוכים וטובים באלף הראשון וכפי' הרמב"ן היה רמז לאדם הראשון שהוא היה אורו של עולם בחכמתו ודעתו והכרת בוראו ואולי שאנוש לא עבד ע"ז בימי אדם וכפי דרכי היה האור רמז לאדם בהיותו בגן עדן באהבת הש"י ועבודתו ובא החשך אחריו בחטאו ויציאתו משם כי הנה מה שאמר ראשונה בפרשה וחשך על פני תהום כבר כתב הרמב"ן שאין החשך ההוא העדר האור אבל הוא רמז ליסוד האש כדברי הרב המורה א"כ היה האור הראשון רומז לאדם בצדקתו וישרו ובא אחריו החשך קין בנו. היה האור במעלת שת שהולידו אדם בדמותו בצלמו ובא אחריו חשך אנוש שהתחיל בע"א כדבריהם ז"ל. ביום השני היה רקיע בתוך המים מבדיל בין מים למים והארץ היתה א"כ כלה תהו ולדעת הנשי' והרמב"ן רמז למה שהיה באלף השני שבא המבול על הארץ והיתה כלה מים והיה נח מבדיל בין הרשעים שנדונו במים ובין בניו הנמלטים מהם מפני שבאלף השני כלו כל מעשה בראשית וחזר העולם לתהו לא נאמר במלאכת היום השני וירא אלהים כי טוב וכפי דרכי הרקיע המבדיל בין מים למים היה רמז לאברהם שנולד באלף השני כי הבדיל בין המים העליונים והאמונות האמתיות ובין המים התחתונים דעות אנשי דורו הרשעים. ביום השלישי נראת היבשה והולידה והצמיחה. וכפי הנשיא היה זה ביום השלישי רמז להמלטת נח ובניו וכל העולם בכללו ממי המבול כמ"ש ולא יהיה עוד מבול לשחת את הארץ והרמב"ן עשאו רמז לזריחת אורו של אברה' אבינו שהחל לקרא בשם יי' וצמח הצדיק בארץ באלף השלישי וכפי דרכי הגלות היבשה שהיתה מכוסה וכבושה תחת המים היה רמז לגאולת ישראל ממצרי' ששם צללו כעופרת במים אדירי' בגלותם וביציאתם משם נראית ונתפרסמה האומה הקדושה. והצמיחה רומזת לקבלת התורה שהוא עץ החיים ועץ הדעת ולפי שבאלף השלישי הזה קבלו ישראל שתי הטובות העצומות הגאולה. ומתן התורה. לכן נאמר ביום השלישי ב' פעמים וירא אלהים כי טוב. ובעבור שנתנה התורה באלף השלישי. לכן אמר שלמה בשמה ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום שהוא רמז לשני האלפים הראשונים שהיה העולם בלי תורה ולא אמר שני ימים לפי שלא היה היום הראשון כיום השני לרוע ולכן לא זווגם יחד אבל זכרם נפרדים יום יום. ביום הרביעי נבראו שני המאורות שמש וירח והכוכבים וכפי' הנשיא שני האורות רומזים לתורה שבכתב ותורה שבעל פה והכוכבים לאנשי כנסת הגדולה ואין חשבונותיו בזה מדוייקים. ויותר נכון לומר כדברי הרמב"ן ששני המאורות הם רמז לבית ראשון ובית שני שהיו שניהם באלף הרביעי כי עם היות שנבנה הבית הראשון בסוף האלף השלישי הנה רוב עמידתו היה באלף הרביעי והיא היה המאור הגדול המאיר לארץ ולדרים עליה מפאת השכינה והנבואה ורות הקדש אורים ותומים ואם מן השמים ארון וכרובים ושאר הקדושות שהיו בו. שבעבורם לכל בני ישראל היה אור במושבותם ובית השני היה המאור הקטן. והכוכבים הם רמז לנביאים ולמלכי' שהיו בבית ראשון ולאנשי כנסת הגדולה שהיו בבית שני כי כל הטוב והמעלה אשר זכו בו ישראל היה בזה האלף הרביעי עד