מפעלות אלוקים כח

סופו שאז שקעו להם המאורות כלם בחרבן הבית. ביום החמישי אמר ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ והוא רמז לאלף החמישי שהתחיל קע"ב הנה אחר חרבן בית שני שאז היו מושלות האומות בארץ הנבחרת כל דאלים גבר וכענין מה שאמר ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא מושל בו כלו בחכה העלה וגו' וכבר ידעת שאחרי חורבן הבית משלו בה פעם יונים ופעם ישמעאל והנה שרץ היה רומז לבני ישמעאל כי הם לרבויים ושטיפתם בזנות נמשלים לשרצים ועוף יעופף על הארץ רומז ליונים כי כן היה סימן קיסרי יונים מצוייר בנסיהם נשר מעופף גדול הכנפים והחנונים שנבראו בזה היום הם רמז לקיסרים ומלכי האדמה שגברו באלף הזה. ביום הששי נבראו הבהמות והחיות ובאחרונה נברא אדם והוא רמז לאלף הששי והיה זה לדעתי שמלכי האדמה כל אחד מושל במחוזו אחרי שכבר יצאו מתחת ידי יונים והם מושלים על כל פאות הארץ. ובאלף הששי הזה יבא משיח בן דוד שרמז אליו בריאת אדם באחרונה ולכן נאמר בבריאת אדם פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ שהוא כלו רומז לישראל שבזמן הגאולה יהיו נשארים מעט מהרבה ותהיה ברכת יי' עליהם להפרות ולרבות ולכבוש את הארץ וירדו וימשלו בדגת הים שהוא עם ישמעאל הרב ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ שהם המלכים המושנים איש על ארצו לפי שאז יתברכו תבואות א"י כמאמר הנביא ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו וגו' לכן נאמר לאדם הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זורע זרע לכם יהיה לאכלה ואמר ביום הזה יום הששי בה"א מה שלא נאמר כן בשאר הימים להגיד שהאלף הששי הזה יהיה יום יודע ליי' נודע ומפורסם מכל השנים. והיה יום השביעי שבת שהוא כמו שכתב הרמב"ן רמז לעולם הבא שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמי' כי בו יהיה העולם הזה חרב כמו שקבלו חז"ל הנה התבאר שהונ' ספור מעש' בראשית בתחל' התור' להיותו רמז למה שיהיו בכל ימי עולם. ונתתי א"כ בזה ארבע סבות מארבעה מינים מהלמודים. אחת מפאת ישראל. ואחת מפאת האלוק ית'. ואחת מפאת התורה. ואחת מפאת העולם ומה יעשה בו. וזה כלו ממה שיוכיח שכמה מהתועלות העצומות קבלנו מהספור האלקי הזה. ולכן צריך לכל אשר בשם ישראל יכונה שיאמין ספור מעשה בראשית כפשוטו ושלא יפרש הפרשה ההיא בשמות משותפים או מושאלים כמו שעושים בפסוקי' המורים על הנשמה כי שם ראוי לעשותו כיון שהתורה השרישנו כי לא ראיתם כל תמונה וגם שהכרח הדברים מביא להשתמש בשמות ההם וכי גם בדברים הגשמיים תשתמש מהם במה שאין מדרכו שימצא בו כמו ראש עפרות תבל עין הארץ פי הארץ יד הירדן ירכתי צפון לב ים וכיוצא בהם. אבל בפרשת בראשית אלו נפרש השמות ע"ד השתוף וההשאלה נכחיש חדוש העולם ולמה זה א"כ נכת' ברא' התור' ואם אין חדו' אין תורה מן השמים כי כמה מהחכמות האמתיות תכללם הפנה הזאת והוא מה שכוונתי לבאר בזה הפרק ונשלם עם זה המאמר הראשון הזה: המאמר השני יבאר איך ראוי שנצייר ונאמין פנת חדוש העולם ויש בו גם כן חמשה פרקים

הפרק הא זכרון דעת כת ארסטו בענין החדוש. המדע האלק אשר נאמינהו מחדוש העול' ראוי לדעת ענינו האם נתחייב להאמין שהעולם