מפעלות אלוקים כה
Mifalot Elokim 25 · מפעלות אלוקים · free full Hebrew text
Open in the reader →ומה לנו שיהיו אפשריות מצד עצמן אם הן מחוייבות מצד סבותיהם כדברי הפילוסופי' אמנם כשנקבל שהיה העולם מחודש אחר שלא היה נדע באמת שהיא וכל חלקיו הם תמיד על זה האופן ר"ל שיש בהם אפשרו' שיהיו ושלא יהיו כאשר יישר בעיני היוצר ולכן תפול עליהם היראה בלי ספק כמ"ש הנביא האותי לא תיראו נאם יי אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים וזהו מה שכיון המשורר במה שאמר בדבר יי שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם כונס כנד מי הים נתן באוצרות תהומות. ואחרי שאמ' זה בדרך הנחה הוציא משם בדרך תולדה ייראו מיי כל הארץ ממנו יגורו כל יושבי תבל כי הוא אמר ויהי וגו' וזה גם כן ממה שחייב לשום ספור מעשה בראשית בתחלת התורה האלקית וספור קין והבל והמבול והפלגה כדי שתהיה מדת היראה התחלת הידיעה התורנית על דרך מה שאמר גדול החכמים יראת יי ראשית דעת ונאמר ראשית חכמה יראת יי' והתנא אמר גם כן אם אין יראה אין חכמה. ולמדנו התכלית ר"ל שתכלית האדם שבעבורו נברא הוא ליראה אח השם לאהבו ולעבדו ולשמור מצותיו מענין אדם שצווה עליו וכאשר מרד ונט' מזה גורש מגן עדן וכן מאנשי דור המבול והפלגה שלרשעתם ספו תמו כלם. אמנם נח שהתהלך את האלקים ואברהם אוהבו ששמר משמרתו מצותיו חוקותיו ותורותיו זכו לשכר עליון לפי שהגיעו אל התכלית אשר בעבורו נבראו. הנה התבאר מזה שכל העיקרים אשר הניח הרב האלקי והר' חסדאי כל אחד לפי דעתו שאמונתם היא הכרחית בשלמות האדם והצלחתו כלם למדנו מספור הבריאה החדשה עם הסתעפות הדורות וקורותיהם ולכן הונח הספור האלקי ההו' בתחלת התור' כמו שהתתחלו' כל ספר מהספורי' וחבו' מהחבורי' ראוי שיונחו בתחלתו
והמין השלישי מהלמוד הוא בערך התור' והוא משתי בחינות. האחת באמות יעודי התורה וספור נפלאותיה וביאור זה שאין ראוי שיכחיש האדם מציאו' הנפלאות ושנוי הטבעים לא בגשמים השפלים אשר בארץ וגם לא בעליונים אשר בשמים ממעל בחשבו שהם כפי טבעם מתמידי המציאות ובלתי מתפעלים כי הנה השמים והארץ שניהם נבראו כאחד ביום ראשון מימי בראשית ונקל בעיני היוצר שהמציאם מלא דבר לשנות טבעם אחרי שהיו ברצונו. ולכן אינו מכת הנמנע שיעשה השם מופתים בשמים ובארץ כמו שבא ביעודי התורה והנביאים. ולמה זה יסתפק המשכיל במכת החשך שהביא הב"ה על המצריי' במצרים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים לא ראו איש את אחיו וגו' ולכל בני ישראל היה אור במושבות' כי הנה גם האור הוא מכלל הנבראים ביום הראשון ויבדל אלקים בין האור ובין החשך וא"כ מי שבראו והמציאו ראשונה אחר ההעדר אינו מהתימה שיעשה ממנו כרצונו פע' יתמיד האור מבלי החשך ופעם החשך מבלי האור וכפי המקומות הכל כרצונו ולמה זה יכבד על המשפט השכלי ענין המבול בהיות העולם כלו מים. כי הנה בתחלת הבריאה כך היה העולם כלו מים וביום השני הבדיל השם בין המים העליוני' למים התחתוני' ברקיע ותמיד היתה הארץ מכוסה במים. ולמה יכפור המאמין בנס קריעת ים סוף ובקיעת הירדן ששם השם את הים לחרבה והלא בתחלת הבריאה כך היה שבהיות המים מכסים היבשה צוה ה' יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה. ומי שעשאו בכלל הארץ בראשונה מה המונע שלא יעשה כן לפי שעה בחלק מחלקי הארץ המכוסת כמי ים סוף או הירדן ולמה זה לא יאמין שהולדת הדשאים והצמחים בתבואות לישראל היה מפאת ההשגחה כפי השכר או העונש כמו שאמר בענין השכר ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו ובהפך בקללה ולא תתן ארצכם