מפעלות אלוקים ר

תהיה אתה מוחזק לנביא אמת בעיני העם הזה ולא אני כי הנה האמנה והחזק' לנביא אינה נמשכת אחרי הדברים כי אם כפי מה שיצאו לפעל ויתקיימו במציאות והוא חמרו הנביאים אשר היו לפני ולפניך וינבאו לארצות רבות למלחמה לרעב ולדבר כמוני היום ויבא נביא אחר וינבא לטובה ולשלום חולק עליהם כאשר אתה עושה לא היו הקדמונים בראותם זה מחזיקים לנביא אמת המנבא לטובה ולשלום ומחזיקים בנביאי שקר המנבאים לרעה אבל כפי מה שהיה מתקיים ויצא לפעל ומציאות נבואתם כך היו מחזיקים אותם כי בבא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו יי באמת. וכן עתה אין ראוי להחזיק אותך בנביא אמת מפני שנבאת לשלום כי אם אחרי צאתו למציאות בפעל הנה התבאר משפט הכתובים הישר והמישב בהם שאין הוכתה מהם לבאר שהנביא יבחן ביעוד הטוב ולא ביעוד הרע כמחשבת האנשים האלה שלמים הם אתנו ואמנם ה"ר חסדאי כתב בהתר הספק הזה שאין הפרש בין היעוד הרע ליעוד הטוב בענין בחינת הנביא כאשר יהיה לאמת נבואתו כי אז במה שייעד כדי לאמת ולהוכיח שהוא נביא השם א"א שישתנה או יחזור בין שיהיה יעוד טוב או יעוד רע לפי שלא יסכים הקב"ה על ביטול היעוד ההוא כיון שבו תלויה בחינת הנביא ואמתתו ולכן אמר הכתוב דרך כלל אשר ידבר הנביא בשם יי' הוא הדבר לא דברו יי ושבזה יאמן הנביא בפעם הראשונ' כשלא יהיה שם חשד. ואמנ' כשידבר הנביא אחרי היותו מוחזק ונבחן בנבואתו ביעד טוב או רע שלא לאמת נבואתו ולבחון אותה אין ספק שהיעודים ההם להיותם ע"צ הגמול והעונש המתחייב מההשגחה האישיית שיהיו חוזרים בהשתנו' הכנת המקבלים מטוב אל רע או מרע אל טוב כדברי הנביא ירמיהו ע"ה. ואמנ' מה שאחז"ל כל יעוד שיצא מפי הקב"ה לטובה אפילו על תנאי אינו חוזר יהיה ענינו כפי פשוטו שהיעוד הטוב אינו חוזר בין שיהיה נאמר לנביא שלוח לזולתו או יהיה לנביא לעצמו. והיעוד הרע הוא חוזר ויהיה מאמר ירמיהו רגע אדבר על גוי לבנות ולנטוע וגו' כשלא יודע הדבר לנביא כלל כי אם שדבר הש"י כב יכול זה בלבו. ואמנם יראת יעקב לעשו עם היות שהיה יעודו טוב ונאמר לו שהיה נביא נתיר' לפי שהיעוד יתקיים בהשתלשלות הסבות הנאותות ובחיר' האדם בהם כדי להגיע לטוב ההוא ויעקב ע"ה עם היותו יודע ביעוד הטוב לא היה יודע בסבות אשר באמצעות' יגיע. ולכן זמן עצמו לכל הדברים שאיפשר וכ"ש חז"ל שהכין עצמו לתפלה לדורון ולמלחמה זה הוא דעת זה החכם בזה. ואמנם שהוא לא ימלט גם כן מהספקות יתבאר ממה שאומר. ראשונה כי אם היתה ההחזרה מהיעוד הטוב או הרע מפעל המשפט האלדי כפי הכנת המקבלים שלא יענש הצדיק ולא יגמול הרשע הנה כאשר הנביא יהיה מיעד לאמת נבואתו ביעוד טוב או רע לאומה מהאומות או לאיש מהאישים ושב החוטא בתשובה שלמה או הצדיק הרשיע לעשות מי יתן ידעתי למה יענש הצדיק אשר שב אל יי בכל לבבו ובכל נפשו ויגמול בטובות הרשע רע מפני בחינת הנביא. ולמה יהיה הש"י מונע טוב מבעליו ושערי תשובה ננעלו שהוא כלו הפך המדה האלדית והמשפט הצודק בעבור שתתאמת נבואת הנביא הייטב בעיני יי' שתענש אומה רבה אף על פי שתעשה תשובה גמורה כדי לאמת נביא אחד זה באמת בלתי ראוי בחק היושר האלדי. ושנית במה שהורה החכם בהבדל היעוד הטוב מן היעוד הרע והוא בלתי ראוי אם מצד המיעד ית' ואם מצד המקבלים ואם מצד עצם המשפט כי כמו שהיעו' הרע חוזר בעבור השב בתשוב' אין ראוי שיענש ככה היעוד הטוב ראוי שיהי' חוזר לפי שאינו הצדק שיגמל טובה הרשע רע ויהיו כצדיק כרשע והוא המורה שהיעוד