מפעלות אלוקים קצט

לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו ולכן בהיותו מיעד על אומה מן האומות או איש מן האנשים יעד טוב על ידי נביא שלוח ושב האומה או האיש ועשה הרע בעיניו איך יחשב לדרך צדקה ומשפט שיתקיים הטוב ההוא הבלתי מוכן אליו לא לפי שהשם יעד עליו ויצא מפיו ולא מפאת הטוב בעצמו כי אם בעבור האמצעי שיהיה בדבר והיה א"כ חוטא נשכר וכבר העיר הר' חסדאי על שני הביטולי' הראשוני' אשר זכרתי ואני הוספתי עליהם הנשארים והר"לבג בסוף מלחמותיו התיר הספק הזה בדרך אחר בשהסכים עם הרב המימוני שתהיה בחינת הנביא ביעודים הטובים העתידים להיות אבל הוסיף עליו שלפי שהיו הטובות מהן מסודרים מהגרמים השמימיים ומהן מפאת ההשגחה שלא יבחן הנביא בטובות אשר הן מפאת ההשגחה אף על פי שלא יפורש בהן תנאי ראוי שיובנו בקשר תנאי עבודה והדבקות ולזה נתירא יעקב שמא יגרום החטא כי היה הטוב אשר נתיעד עליו השגחיי כמו שהורה עליו איכות היעוד אבל בחינת הנביא תהיה ביעודים המסודרים מהמערכה לפי שהן לא יהיו חוזרים יען הבחירה הושמה באדם לתקן המעוות מהגרמים השמימיים לא לקלקל ולכך בידיעתו היעוד הטוב רחוק הוא שיסכל את ידיו ויעשה מעשים למנוע הטוב המסודר לבא עליו ולפי שהוקשה לו מה שאחז"ל כל יעוד שיצא מפי הב"ה לטובה אפי' על תנאי אינו חוזר פי' בו כשלא יהיה שם תנאי בעצמות כמו שביארו בענין משה שא"ל ית' ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול וגו' זהו דרך החכם וכונתו וכמה האריך עליו מהדברים וכמה מהספקות יתחייבו גם כן לדעתו הא' שנצטרך לדעתו לדחוק המקרא שכתוב אשר ידבר הנביא בשם יי שהוא ביעוד הטוב והמסודר מהגרמים השמימים לא בטוב ההשגחיי והוא זר מאד בפשט הכתוב. הב' כי כאשר לא יהיה הדבר ולא יבא כמו שיעדו הנביא איך יבחן בו הלא כבר יתנצל שהטוב ההוא לא בא להיותו השגחיי מדרכו שיחזור כפי הכנת המקבלים ובמה יודע איפה מי הוא זה הטוב המסודר מהמערכ' ואיזה הוא ההשגחיי ואיך יוכרו שניהם. והג' שהטוב המסודר מהמערכה עם שנודה שהוא רחוק שלא יגיע הנה אינו נמנע אף על פי שהבחירה הושמה באדם לתקן את אשר עותו המצב השמימיי כמה פעמים ידע האדם הטוב העתיד לבא עליו ויצטרך לסבות נאותות להגעתו ויבקשם ואולי הדברים אשר יעשה הם עצמם ימנעו הטוב ממנו כי בחשבו שהוא בוחר במה שיועילהו יבחר במה שיזיקהו ולא בחכמה ובזה האופן לא יתקיים היעוד השמימיי ולא ישאר לנו דבר שבו יבחן הנביא. והד' כי הנה החכם בחכמת הכוכבים ובמשפטיהן מיעד בטובה המסודרת מהגרמים השמימיי' ואיך יהיה לפי זה נבחן לנביא אלא שהדרך הזה אין לו על מה שיסמוך וכמו שכתב עליו ה"ר חסדאי ואמנם מה שנסתייעו בו הרב המיימוני והר"לבג מהיות בחינת הנביא ביעודים הטובים לא הרעים ממאמר ירמיהו לחנניה בן עזור הנביא אשר ינבא לשלום בבא דבר הנביא יודע כי שלחו יי' באמת אינו ממה שיאמת דעתם לפי שאם היה כוונת הכתוב כדבריהם היו אומרו בפסוק הקודם. הנביאים אשר היו לפני ולפניך מן העולם וינבאו וגו למלחמי לרעב ולדבר אין ענין לו גם כי יחסה הנשוא ממנו אלא שהכוונה שם היא אחרי שירמיהו היה אומר הנה כלי בית האלדת מובאים בבלה וחנניה היה אומר הנה כים בית יי מושבים מבבלה עתה במהרה והעלי היו מחזיקים לחנניה בנביא אמת לפי שהים מבשר טוב משמיע ישועה כי האדם בטבעה יכסוף לשמוע הדברים הנאהבים אצלו ויקוץ להפכם ולכן אמר ירמיהו לחנניה אל תדמה בנפשך שלהיות נבואתי רעה על בית יי וכליו ואתה מתנבא עליהם טובה