מפעלות אלוקים כ

מחמת ידם ופשטתם בארץ וכבשתם ארצות העמי' היושבים עליה. ולכן צוה ית' לכתוב בתחלת התורה ספור בריאת שמים וארץ ושהארץ היתה תהו ובהו ובחמלת יי' נקוו המים ונתגלתה היבשה ונעשו המאורות להאיר על הארץ ואז נתהוו ההוים. וכל זה להודיע שלה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה. ונכתב ג"כ בריאת האדם ושהושם במבחר המקומות גן עדן. ושמפני חטאו גורש משם. וגם קין בנו לפי שהרשיע לשפוך דם אחיו הבל גורש ג"כ מארץ מולדתו והיה נע ונד בארץ וגם בניו וזרעו מפני רשעתם גורשו מארץ החיים ספו תמו מן בלהות המבול ושנצל נח ובניו שם וחם ויפת והיה חם אבי כנען ושניהם רעים וחטאים ליי' מאד ונתקלל חם וזרעו ונעשה במצות אביו עבד עבדים לאחיו ויצא מושבו אל הדרום ויצא יפת אל הצפון ונתיחד שם לירושת הארץ השוה הקדושה והטהורה שבארצות ושגם בניהם היו במורדי אור לבנות מגדל ונתחייבו ג"כ שגורשו מן הארץ ההיא. ומשם הפיצם יי' ונתבלבלו בלשונות' ואמונותיהם הנפסדות ומדותיהם המגונות לולא אברהם בחיר יי' שמלא אחרי יי' הכיר את בוראו ושמר את משמרתו ולכן הביאו השם לשבת בארץ כנען הארץ אשר יי' דורש אותה ויעדו לתתה לזרעו ירושת עולם. וכן יצחק ויעקב ובניו הלכו בדרכיו ולכן היו כלה זרע ברך יי'. הנה אם כן היה המשפט האלקי שירצה יי' ברשעת הגוים אנשי הארץ להורישם ולבוא אברהם אל הארץ הקדושה ויסחו רשעים ממנה בני חם הפושע ולא יבא בה עוד ערל וטמא כמו שגורשו אדם וקין ודור המבול ודור הפלגה מארצותם לפשעיהם אבל זרע אברהם אוהבו בני יעקב בחיריו כלם קדושים יירשו הארץ הקדושה. ולכן הוציאם ית' ממצרים לתת להם נחלת גוים הרי שהתבאר בזה השתלשלות הדורות ולמה יוחסו כל באי עולם לנח ולמה נתחלפו הלשונות בבני אדם שהיה מפני הפלגה וגם להודיע הפכת סדום ובנותיה בהיות' מימי קדם צבי לכל הארצו' ולהודיענו עם זה איך היו עמון ומואב קרובנו שלכן נמלטו והזהיר יי' שלא נלחם בהם וגם באו הספורים האלה מפני הרמזים שיש בהם שכל מה שארע לאבות היה סימן לבנים כרדת אברהם מצרימה ונגעי פרעה על דבר שרי והבארות שחפר יצחק עשק שטנה רחובות. וספור המלכים שמלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך בישראל שהיו רמז למלכי רומי ולמלך המשיח במהרה יגלה. וזאת היתה כונת רבי יצחק בתשובתו כי עם היות שיחס ירושת הארץ לרצונו ית' אין ספק שרצונו הוא בצדק ומשפט ומישרים הנה אם כן למדנו מספורי ספר הבריאה הקדמת ידיעה וסבה רבה ליציאת ישראל ממצרים וירושתם את הארץ הנבחרת. האמנם בעל ספר הכוזר עשה הטענה הזאת גם כן בבחינת ישראל ולכבודו אבל באופן אחר והיא לספר מעלת יחוס וקדושת משפחתו לפני האלקים. ולזה ביאר ספור מעשה בראשית דבר יום ביומו כדי לספר שנברא אדם באחרונה ביום הששי כמדרגת התכלית והצורה שיבואו ויגיעו בסוף המלאכה וההויה והיה משלמותו כל כך שהיה משיג האמתיות כלם מבלי למוד אבל במחשבה קלה עד שמפני זה הוא וכל בניו נקראו בני האלדים כפי חכמת' וספור אורך ימיהם ושהולידו בני' רבי' ולא היה אחד מהם במדרגת שלמותו בדמותו ובצלמו כי אם שת והוא היה הסגלה הפרי והלב ושאר הבנים היו קליפה. וסגלת שת היה אנוש. וכן הענין עד נח שהיו נולדים בנים רבים מבלי שלמות כקליפות ולכן נמחו ממי המבול והלב והפרי מהם כלם היה נח ובניו שנמלטו וכן ממנו עד אברהם שהיו בנים רבים כקליפו' והוא כפרי. וגם מאותם הבנים היה א שלא חל בו הענין האלקי כתרח והיה אברהם בנו תלמיד לעבר אבי אביו. ובכלל שהיה אברהם פרי וסגולה לעבר ועבר היה סגולת שם ושם היה סגולת