מפעלות אלוקים יט

דברי הרב המורה לזולת כונתו לך ואראך ראיה גמורה על שזאת היתה כוונתו בעיקר ההוא ממה שכתב בספר המורה פרק י"ג חלק שני בסופו בדברו על ענין החדוש אמר וז"ל והוא יסוד תורת מרע"ה בלא ספק והוא שני לעיקר היחוד עכ"ל. ואם לא היה דעת הרב שיהיה חדוש העולם עיקר ויסוד איך יאמר שם שהיה יסוד לתורת מרע"ה ושהיה שני לעיקר היחוד הנה אם כן הוא מורה בפיו שחדוש העולם הוא מכלל העיקרים והנה הרב אמר שהיה שני לעיקר היחוד לפי שאחרי עקר היחוד הנה הראשון מהעיקרים הבאים אחריו הוא שאינו גשם והעיקר השני שבא אחריו הוא שהאחד הוא קדמון וכל מה שזולתו אינו קדמון כשנעריכהו אליו הנה א"כ כח זה המאמר הוא שכל מה שזולתו ית' מחודש ונברא ממנו ואפלא מהאנשים שהחזיקו בספק הזה איך הוכו בסנוירים ולא ראו אמות הדבר הזה עם חוזק גלויו. אמנם מאמר רבי יצחק שאמר לא היה צריך להתחיל את התורה וכו' אין ספק שלא כיון לדבר ממה שחשב רבי' נסים ותלמידיו כי אם היה דעתו שאמונת חדוש העולם לא היתה הכרחית לענין התורה כמו שחשבו היה לו לומר לא היה צריך לכתוב התורה אלא מהחדש הזה וכו' לא להתחיל כאלו היה דעתו שלענין התורה צריכה היתה אמונת החדוש אבל לא היה ראוי שיונח בתחלת התורה וסבת קושייתו אצלי שההתחלה בלמוד כפי מה שזכרו חכמי העיון ראוי שתהיה תמיד מהקל אל הקשה ולכן יקשה למה התחילה התורה במעשה בראשית וספור ששת ימי הבריאה אשר הוא סוד עמוק ולא יובן מן המקראות ולא יודע על בוריו אלא מפי הקבלה ויודעיו חייבים להסתירו ולהעלימו ולכן לא היה ראוי להניחו בתחלת התורה והיה די לאמונת פנת החדוש מה שבא בתוך עשרת הדברות במצות השבת שבששת ימים עשה יי' את השמים ואת הארץ אמנם שאר הפרטים שספרה תורה דבר יום ביומו והסתעפות הדורות וספור המבול והפלגה ושנות הראשונים ועניניהם לא היה בו צורך בתורה במה שהיא תורה ומצות כל שכן שיונח בתחלת התורה זה היה ענין שאלתו וקרוב לזה פירשו הרמב"ן לא שישאל רבי יצחק למה נכתב' בתור' אמונ' החדוש הכללי כי יודע היה היותו יסוד התורה ועיקרה ותל שספוריה ומצותיה ונפלאותיה תלויין עליו האמנם תשובת רבי יצחק בדרשה הזאת יראה שלא תספיק כי הנה לענין כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים כבר היה זה נמצא בתורה אמונת החדוש במצות השבת ומשם נלמוד כי ליי' מצוקי ארץ והוא נתנה למי שרצה ולמה א"כ הוצרכה תורה כדי להשיב את האומות האומרים לסטים אתם לספר הבריאה בפרטיות מעשה הימים ולמה הונח זה בתחלת התורה ומפני זה הנני בא לבא' ענין תשובתו ולתת עוד סבה או סבות למה נזכרה הבריאה הכוללת בפרטיות הימים ולמה הונחה בתחלת התורה בפרק שאחר זה

הפרק הד' בביאור הסיבות אשר בעבורם נזכר ספור הבריאה בתחלת התורה ארבעה מינים מהלמודים מועילים מאד להצלחתנו יגיעו אלינו מספור הבריאה שבא בתחלת התורה. המין הראשון הוא בערך האומה והוא כפי דעת רבי יצחק בהגדה בתשובת הקושיא אשר עשה באמרו לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם. וענינה אצלי שהתחלת התורה היה ראוי שתהיה מיציאת מצרים כי משם נבחר ישראל לעם יי' ומשם התחילו לקבל מצותיו. האמנם בעבור שהיה צורך היציאה ותכליתה להביאם אל ארץ כנען ולהורישה להם חשש ית' פן יאמרו יושבי הארץ לבני ישראל לסטים אתם שבהיותכם עבדים בארץ מצרים קמתם כעבדים המתפרצים באדוניהם וברחתם