מפעלות אלוקים קצז

האמינו בנבואתו מפני האותות והמופתים שעשה לעיני העם שהן מופתי בחינת נבואתו ולכן בקש משה והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי כי יאמרו לא נראה אליך יי' והשיבו יתבר' מזה בידך וגו' הרי לך מבוא' שנבוא' בחינ' משה לא היתה אלא מפני האותות וכמו שהעיד הכתוב באמרו ויעש האותות לעיני העם וגו ויאמן העם האמנם מה שאמר הרב כי למרע"ה לא האמינו בו מפני האותות אינו סותר אליו לפי שהרב בפרק הזה לא בא לבאר איך האמינו ישראל שהיה משה נביא שלוח מאת האלקים שהיא בחינת נבואתו. כי זה כבר ביארו התורה שהיתה בחינתו ע"פ האותות אשר עשה לעיני העם. אבל כיון הרב לבאר כאן שישראל לא האמינו בתורה ובמצות שנתן להם משה בשם יי בעבור האותות שעשה להם משה במדבר ואמר זה לפי שאמר הכתוב כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום ונתן אליך אות או מופת ובא האות והמופת ואולי יחשו' אדם אם היה שאנחנו נאמין ונעש' המצות שנתן לנו משה שהם אלקיו' והשם צוה אותי בהם מפני האותות אשר עשה לעיניה' יתחייב שגם כן נאמין לנביא אחר שיבוא בדבר השם ויצוה בהפך מה שצו' משה אם יעשה או' או מופת כמו שהוא ע"ה עשה מפני זה אמר הרב משה רבינו לא האמינו בו ישראל ר"ל בתורתו ומצותיו שבהם היה רבינו מפני האותו' והמופתי' אשר עשה להם כשקבלו התורה והמצות כי הנה המאמין על פי האותות יש בלבו ספק והרהור אולי הם בלהט ובכישוף ולא רצה הב"ה שתהיה תורתו נבנית ומיוסדת על יסוד מסופק בלב השומעים כי לא היו האותות ההם לאמת אלקות התורה אבל נעשו לצורך העם ולספק צרכם במדבר כמו שמפרש והולך ולהיות זאת כוונת הרב באמת לא זכר הנסים שעשה משה בתחלת נבואתו כנחש והיד והדם לפי שהם היו לבחינת נבואתו ולא זכר מכות מצרים אבל אמר הרב שלצורך עשאם המופתים שעשה במדבר ששם ניתנה התורה והמצות שלא נחשוב שעשאם משה כדי שיאמינו שתורתו ומצותיו היו מאת האלקי' כי הנה לא עשה אחד מהם על תכלית הזה ולכן זכר קריעת ים סוף שהיה להשקיע בו המצריים מפני רשעתם והנה לא אמר הרב שנעשתה הקריעה כדי להציל את ישראל כמו שכתב רלב"ג בתכלית הנס ההוא לפי שמאותו צד שנכנסו בים יצאו ולא שנו את דרכם ולא קצרה יד יי' להושיעם מבלי הנס ההוא אלא שנעשה להשקיע את המצריים ואמר הרב שלא נעשה נס קריעת ים סוף לאמת להם מצות הפסח והמצות וכן ענין נס המן לא היה לאמת מצות השבת אלא מפני שהיו צריכים אל המזון. וכן במרה כשהוציא להם מים מצור החלמיש לא היה לאמת אלקות הדינין שניתנו במרה וכדומה לזה מן המצות אלא מפני שצמאו והוצרכו למים וכן בנס קרח ועדתו שפתחה האדמה את פיה ובלעה אותם לא עשאו משה לאמת נבואתו אלא להענישם על אשר כפרו בו הנה אם כן לא עשה מרע"ה מופתי המדבר לאמת שהיתה תורתו ומצותיו מאת האלקים אבל עשאם לצורך והכרח ישראל והוציא הרב מזה שלא האמינו ישראל בתור' ובמצו' אלא מפני מעמ' הר סיני שבעיניהם ובאזניהם שמעו קול אלקי' מדבר מתוך האש ושאר הדברים הנפלאים והיו אם כן ישראל עצמם עדים כלם על אלקות תורתו ומצותיו ולכן הביא הרב לראיה פסוק הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעול' לפי שהאמונה האלהית ההיא היתה בנצחיות התורה ושמירתה ושלא יקום עוד בשום זמן נביא או חולם חלום ועשה אות או מופת לבטל תורת משה או מנוה ממצותיו כיון שהיא לא קבלוה מכח האותות אלא מכח מעמד הר סיני שראו ושמעו בעיניהם ואזניהם והיה א"כ מעמד הר סיני לא לאמת ולהבחין נבואת משה כי כבר היה נביא מוחזק ממצרים אלא לשלול כל הבאים אחריו שידברו נגד תורתו הנה התבארו דברי הרב ושלא דבר בפרק הח' הזה בבחינת נבואתו אלא מאמות תורתו כי