מפעלות אלוקים קצו

מכל דבריו ארצה אפילו דבר קטן נדע שהו' נביא שקר שנאמר אשר ידבר הנביא בשם י"י ולא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו י"י וכשיצדק בהבטחה אחת או שתים אין לנו להאמין בו ולומר שנבואתו אמת אבל יהיה ענינו תלוי עד ירבו מופתיו האמתיים בכל אשר ידבר פעם אחר פעם וכו' ראה גם ראה כמה מהסתירה באה בדברי הרב ממה שכתב שמה בפתיחת פי' המשנה למה שכ' אח"כ בפ"י מהלכות יסודי תורה וגם משם למה שכתב בפרק ח' ויש אחרו' כמו שבארתי ומה שנראה לי בתשו' כל זה וישיב דבריו הוא שהרב בפירו' המשנה דבר בבחי' הנביא לאמת נבואתו בתחילתה ועשה בזה ארבעה מדרגות הא' מהנביא שינבא בשם ע"א שבא אליו רוח מהככב וצוהו לעבדו והנביא אשר כזה אינו צריך בחינ' כי הוא מיד חייב מיתה בסקילה אפילו שיתן אות ומופ' ויתקיים הב' מהנביא שינבא בשם י"י ויאמר שצוהו השם לעבוד ע"א פלונית או ככב פלוני וגם זה א"צ בחי' אבל מיתתו מיד בסקילה כי דבר סרה להדיחנו מעל י"י והג' מהנביא שאינו מנבא לעבו' ע"א אלא לש"י אבל הוא מוסי' או גורע במצות התורה אם בכתוב או כפי המקובל וגם זה אינו צריך בחינה כי הוא חייב מיתה מיד בהיותו מוסיף או גורע במצות ושקר דבר בשם יי' שתורתו נצחית ובלתי משתנת לנצח נצחים והד' מהמתנבא בשם יי' ואינו מוסיף ולא גורע במצות אבל מזהיר על שמירתם והנביא אשר כזה צריך לבחינה לפי שאם הוא נביא אמת היו חייבים לשמוע בקולו ולעשות כל אשר יצוה אפילו שיצוה לעבור על מצוה מן המצות להוראת שעה כאליהו בהר הכרמל שהעל' בבמה חוץ למקד' נתחייב לעשות מצותו מאחר שהוא נביא מוחז' ולכן צריכים היו לבחינתו באותו' ומופתים ולא בפעם אחת ושתים כי איפשר שיהי' זה במין ממיני הידיעות והתחבולות אלא בפעמים הרבה שיבחן וימצא צודק ואמתי כדי שיתאמ' שהוא נביא ליי' באמת ואז נעשה כל מה שיצוה ולא נחטא זאת היא כונת הרב שמה. אמנם בספר המדע ביאר הרב שאין להחזיק בנביא אלא מי שיש לו ההכנות הטבעיות והלמודיות כל הצריכות בנבואה וכאשר יאמר שהשם ית' שלחו ויתן עליו אות או מופת מאחר שהוא חכם פרוש וקדוש שומעין לו ואף על פי שבמופת ההוא יש דברים בגו מחזיקין אותו בחזקתו וזה יובן הנביא שיזהיר על שמירת התור' שאין ראוי מאד להרבו' בבחינתו ומופתיו כיון שלא יעשה על פיו דבר כנגד הדת. ומפני זה לא יאמר הרב באותו פי' ויעשו כל אשר יצוה ואפילו שיצוה לעבור על מצוה ממצות התורה להוראת שעה כמו שאמר בפתיחת פי' המשנה לפי שלא היה כונת הרב אלא לשמוע בקול הנביא תוכחתו והזהריו ואין צריך לזה בחינה רבה כי גם החכם המוכיח בשער כשידבר דברים נכוחים ראוי לשמוע דבריו כ"ש הנביא אשר נתן על נבואתו אות או מופת וז"ש הואיל ואדם גדול וחכם הוא וראוי לנביאות שכיון בו למה שביארתי והנה אמר הרב בזה מעמידין אותו על חזקתו להגיד שאין ראוי לרדוף אחריו ולומר יש במופתיו דברים בגו נביא שקר הוא וחייב מיתה כי הנה מאחר שלא נתבאר ולא נמצא שקרות בו ראוי להעמידו על חזקתו שהוא נביא אמת כמו שנאמין שני עדים ואפשר שיהיו עדי שקר ואמנם מה שכתב הרב בפ"ח שמשה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות אינו סותר לדבר מזה כי בו דבר הרב ממשה רבינו ובשאר המקומות דבר משאר הנביאים שבאו אחריו שנתחייב לשמוע בעבור שמרע"ה כתב בתורה אליו תשמעון וכן תראה זה מדבריו בסוף הפ"ח ההוא וז"ל נמצאת אומר שכל נביא שיעמוד אחר מרע"ה אין אנו מאמיני' בו מפני האות לבדו כדי שיאמר אם יעשה האות נשמע אליו לכל אשר יאמר אלא מפני המצוה שצוה משה בתור' וכו' אמנם מרע"ה לא האמינו בו ישרא' מכת אותה מצוה שעדין לא ניתנה להם אבל