מפעלות אלוקים קצא

או בזמן ארוך ונשוב א"כ להכחשת מציאות הנפלאות ולגזור שכל הדברי' טבעיי נמשכין מסבותיהן בעצם. והפן השני שאם היה הפלא פלא מצד זמן התהותו שיהיה קצר לא יהיה הנס ההוא שזכר הכתוב כאלו תאמר ששב המטה נחש או המים לדם אבל יהיה הנס שנעשה הדבר ההוא בחצי שעה או כדומ' מהזמן הקצר והכתוב מאן ימאן זה שזכר ענין הפלא ההפך המטה לנחש והמים לדם ודומיהם ולא זכר דבר מהזמן שנתהו' הפלא ההוא כאלו מהות הפלא הוא ההיפוך מצורה לצורה ולא בזמן היפוכו. והפן הג' כי אם היה הדבר כן שמה שיפעל הטבע בזמן ארוך יעשה הפלא בזמן קצר ושכח המופת הוא בקיצור זמן ההוי' ולא בדבר אחר יתחייב שיהיה פלא אחד הוא בעצמו נפלאות הרבה כפי ריבוי הסבות האמצעיות וההכנות אשר עברה בהם ההוי' ההוא שבכל אחת מהן יעשה הנס בזמן קצר מה שיעשה הטבע בזמן ארוך כאלו תאמר שבההפך המטה לנחש נתלחלח המטה ההוא והיה זה בנס בזמן קצר מה שהוא בדבר הטבעי יצטרך לזמן ארוך ואחר כן יתחמם החומר ההוא מחום השמש והכוכבים שגם זה יעשה הנס בזמן קצר והטבע בזמן ארוך ואחר כן יושפע עליו צור' הנחש והתהוו' איבריו על מתכונתן גם זה יעשה הנס בזמן קצר והטבע בזמן ארוך ויש דברים שתהי' הויתן ע"י סבות אמצעיות הרבה ונצטרך לומר שבכל אחת מהן יעשה הנס מעשה בזמן קצר והטבע בזמן מרובה ולא יהיה לנו אם כן בשום דבר נס א' אבל נסים רבים כפי הסבות האמצעיות שתעבור בהן הויתו. והפן הד' כי הנה מצינו בפלאות מעשים שלא יעשה הטבע לא בזמן קצר ולא בזמן ארוך כאלו תאמר ההפך המים לדם והוית השמן באסוך האלמנה שעשה אלישע שבידוע כפי שרשי הטבע המים שהוא יסוד פשוט לא יתהוה ממנו דם ולא מהאויר הפשוט יתהוה ממנו שמן ואם היה הנס בדברים שיעשה הטבע בזמן ארוך שיתהוו בזמן קצר הנה אותך הדברים לא יעשה אותם הטבע מהיסודות הפשוטים לא בזמן ארוך ולא בזמן קצר ונצטרך א"כ להכחיש הנסים ההם וכן הוא בכד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר ונסים אחרים שהם למעלה מהטבע כמו שיתבאר. והפן הה' כי הנה כפי הקדמו' החכם הזה לא יהיה מקום לדעתו זה לפי שהוא אומר שהשכל הפועל הוא נותן הצורות בהוית הטבעיות כפי הסדור והנימוס הכולל אשר לו בטבע הנמצאים והחכם יקבל גם כן שהשכל הפועל הוא פועל קרוב בפלאי' מצד הנימוס והסדור הכולל אשר בו להויו' ואם הי' שיח' התנוע' אל התנוע' במהירו' ואח' הו' כיח' המתנוע' אל המתנוע' או כיח' המניע אל המניע כמו שבא עליו המופת והיה בהתהוות הנחש בטבע אל התהותו בנס בשניהם המתנועע או הדבר המתהוה אחד ובשניהם המניע או נותן הצורה הוא השכל הפועל מאין יצא א"כ החלוף במהירות ההוי' הנסיית והאיחור בטבעית אחרי שבשניה' המתנועע ומתהווה היא אחד והמניע ונותן הצורות הוא אחד וכן לפי דעת החכם הזה שנימוס הדברים הטבעיים הוא עצמו נימוס הפלאים אלא שהוא מסודר התהוות הפלא בזמן ידוע שכל זה הוא הכחשת הנסי' ואמונ' שכל הדברים טבעיי' בעצמם והוא כפירה מבוארת הנה התבאר מכל זה שאין צורת הנס והפלא מהירות זמן עשיתו. ולכן אומר אני שענין הפלא צורתו והבדלו העצמי מהדבר הטבעיי הוא שההווה הטבעי יתהוו' בסבותיו והכנותו הטבעיו' אליו כאלו תאמר עד"מ הדם שיתילד בכבד מבישול תמצית הליחות המתילד ויוצא מהמזונות על ידי החום הטבעי אשר בגוף כפי הנהגת הגרמים השמימיי'. אמנם הדבר הניסי הוא המתחדש מזולת הסבות הטבעית ההם לא במקום שאין הדם הנעשה בפלא ונס מתילד בכבד ולא מהסבות החומרות כי הדם שנעשה במצרים ממימי היאור היה